ספר תורה של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (51 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]] | [[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]] | ||
'''ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו''' או בקיצור '''ספר תורה של משיח''' הינו [[ספר תורה]] שנכתב במבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]]. | |||
על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".}} | |||
== השתלשלות העניינים == | |||
כבר ב[[אסרו חג]] של שמחת תורה יצא מנשר מטעם מזכירות אדמו"ר הריי"צ אודות היוזמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL0FMXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6ImhjYXRhbG9nX21hcCIsInBhZ2VzIjp7ImhlYWRlciI6Ilx1MDVlMlx1MDVkZVx1MDVkNVx1MDVkM1x1MDVkOVx1MDVkZCIsImxpbmsiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDMifSwidXNlaWQiOnRydWUsImltYWdlIjpmYWxzZX0sInJvdyI6eyIwIjoiMTE4NTI1IiwiaGJfaWQiOiIxMTg1MjUiLCIxIjoiNyIsInBhZ2VzIjoiNyIsIjIiOiIxMTg1MjUiLCJ2b2xubyI6IjExODUyNSIsIjMiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvQUwiLCJwcmVmaXgiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvQUwiLCI0IjoiMCIsInNoYWFyIjoiMCIsIjUiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiIsInBvc3RmaXgiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiJ9fQ== תצלום המכתב בארכיון ספריית ליובאוויטש].}}. | |||
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה. | |||
באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.}} | |||
ובהמשך האגרת: | ובהמשך האגרת: | ||
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}. | {{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}. | ||
ואכן בב' | ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי. | ||
כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של | כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]: | ||
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}. | {{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}} | {{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}} | ||
את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, | את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, ב[[ו' אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]: {{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}. | ||
{{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}. | |||
ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר), היה על חשבונו הפרטי של | ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר (שמריהו פאַקטאָר וישראל חיים סאמעט), היה על חשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]". | ||
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך | את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומו התעכב שנים רבות. | ||
ועד מיוחד מונה על ידי | ועד מיוחד מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]] שגם זכה לארגן את סיום הספר. | ||
== סיום כתיבת הספר תורה == | == סיום כתיבת הספר תורה == | ||
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי | לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל [[הרבי]]. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן {{הערה| בת הרה"ח יהודה שמוטקין ואחותו של השליח הראשי במילווקי הרב ישראל שמוטקין.}}, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה, והרבי קיבל הצעה את. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הספר תורה - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה: | ||
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו. | "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו. | ||
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)". | וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)". | ||
ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], ט' שבט [[תש"ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות בהשתתפות הרבי]]. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]]. | ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ט' שבט]] [[תש"ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות בהשתתפות הרבי]]. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]]. | ||
לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה. | לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה. | ||
לאחר אמירת פסוקי "[[אתה הראת]]", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב | לאחר אמירת פסוקי "[[אתה הראת]]", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסון עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי{{הערה|בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".}}. לאחר מכן לקח הרבי את ספר-התורה{{הערה|בדרך כלל לוקח הרבי את הספר תורה כאשר הכתב לגבי הקהל, אך בפעם הזו לקח את הספר כאשר גב הספר כלפי הקהל ופניו כלפי הרבי.}} ל[[ארון הקודש]] תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "[[שהחיינו]]" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה. | ||
[[קובץ:הרבי נושא את הספר תורה לארון הקודש .jpg|ממוזער|הרבי נושא את הספר תורה ל[[ארון הקודש]] (ניתן לראות שהכתר על עץ חיים אחד, ראה בהערות).]] | |||
==התעוררות מיוחדת== | ==התעוררות מיוחדת== | ||
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]] | [[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]] | ||
הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים: | הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח והתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח. | ||
ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א | ||
| שורה 53: | שורה 56: | ||
על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]]. | על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]]. | ||
==ימים בהם משתמשים בספר תורה | כך גם חברי "ועדת העשרים" שהגיעו מארץ הקודש התאספו בחצרות קדשנו וביחד עם המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] החליטו לכתוב פ"נ לרבי ולבקש ממנו על הכל. בשעות הבוקר של יום שישי ט' שבט, המתינו חברי הועד לבואו של הרבי ל-770 כשהגיע הרבי, נכנסו לחדרו ומסרו לו את הפ"נ ואמרו שהגיע הזמן ורוצים משיח בפועל ממש וכו'... הרבי האזין לדבריהם ברוב קשב, תוך שהוא מביט לעברם במבט חודר, ולבסוף הורה להם שיסעו אל ה'אוהל' ושם ימסרו את הדברים{{הערה|מפי הרב חנוך גליצנשטיין. ואולי זהו הפ"נ שבפיסקא הקודמת}} | ||
במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו, באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי | |||
{{טורים| | == הכתר == | ||
*שבת פרשת נח, | ב[[י' שבט]] [[תש"ל]] במעמד סיום כתיבת הספר תורה, הרבי הוציא את הכתר מקופסת קרטון והניחו על גבי ספר התורה. ביומנים מאז מסופר שכאשר הרבי הוציא את הכתר, אנשים חשבו שהרבי עומד ללבוש את הכתר, להתגלות כמלך המשיח ולגאול את כולם. | ||
*כ' מר חשון | |||
* | ==ימים בהם משתמשים בספר תורה לקבלת פני משיח== | ||
*ט' כסלו | [[קובץ:שבת החודש.jpg|ממוזער|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא בספר תורה של משיח, הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש|החודש]]'''.]] | ||
*י' כסלו | במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו הרב [[ישעיהו מאטלין]], באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי ה[[גבאי בית הכנסת 770| גבאים]]. להלן רשימת הימים בהם משתמשים בספר תורה זה: | ||
*י"ד כסלו | {{טורים| | ||
*י"ט כסלו | *[[ראש השנה]] | ||
*כ' כסלו | *[[צום גדליה]] | ||
*חנוכה (כולו) | *[[שבת תשובה]] | ||
*ה' טבת | *[[יום הכיפורים]] | ||
*כ"ד טבת | *[[ימים שבין יום הכיפורים לסוכות|שבת שבין יום הכיפורים לסוכות]] | ||
*י"ג שבט | *[[חג הסוכות]] (כולו) | ||
*ט"ו בשבט | *[[שמחת תורה]] (בעליה של [[חתן בראשית]]) | ||
* | *שבת [[פרשת בראשית]] | ||
*ט' אדר (אם השנה מעוברת רק באדר שני) | *שבת [[פרשת נח]], כאשר היא חלה בראש חודש חשון | ||
*פורים | *[[כ' מר חשון]] - יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
*שושן פורים ושושן פורים קטן | *[[ראש חודש כסלו]] - יציאתו של הרבי לציבור בפעם הראשונה לאחר [[שמיני עצרת תשל"ח]] | ||
*כ"ה אדר | *[[ט' כסלו]] - יום ההולדת ויום ההילולא של [[אדמו"ר האמצעי]] | ||
* | *[[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]] | ||
*ב' ניסן | *[[י"ד כסלו]] - [[חתונת הרבי|יום הנישואין]] של הרבי | ||
*שבת הגדול | *[[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ו[[ראש השנה לחסידות]] | ||
*ערב פסח | *[[כ' כסלו]] | ||
*חג הפסח (כולו) | *[[חנוכה]] (כולו) | ||
*ל"ג בעומר | *[[ה' טבת]] - [[פרשת הספרים|יום ה'דידן נצח' במשפט הספרים]] | ||
*ערב שבועות | *[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] | ||
*חג השבועות | *[[י"ג שבט]] - יום ה[[יארצייט]] של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]] | ||
*כ"ח סיון | *[[ט"ו בשבט]] - [[ראש השנה לאילנות]] | ||
*ג' תמוז | *שבת [[פרשת יתרו]] | ||
*י"ב תמוז | *[[ט' אדר]] - יום הצלתו והגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] (אם השנה מעוברת רק באדר שני) | ||
*י"ג תמוז | *[[פורים]] ו[[פורים קטן]] | ||
*י"ז תמוז (שבת | *[[שושן פורים]] ושושן [[פורים]] קטן | ||
*שבת | *[[כ"ה אדר]] - [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] | ||
*ט' באב (שחרית בלי כתר, מנחה עם הכתר) | *[[ארבע פרשיות]]: [[שבת שקלים]], [[שבת זכור]], [[שבת פרה]], [[שבת החודש]] | ||
*שבת נחמו | *[[ב' ניסן]] - יום ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
*חמשה | *[[שבת הגדול]] | ||
*שבת מברכים החודש אלול | *[[י"ד ניסן|ערב פסח]] | ||
*שבת | *[[חג הפסח]] (כולו) | ||
*ח"י אלול | *[[ל"ג בעומר]] | ||
*שבת פרשת נצבים (וילך | *[[ה' סיון|ערב שבועות]] | ||
*[[חג השבועות]] | |||
*[[כ"ח סיון]] - [[כ"ח סיוון תש"א|יום ההצלה של [[הרבי]] ו[[הרבנית]]]] | |||
*[[ג' תמוז]] - התחלת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת הרבי הריי"צ]] | |||
*[[י"ב תמוז]] - [[יום הולדת|יום ההולדת]] ויום [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת הרבי הריי"צ]] | |||
*[[י"ג תמוז]] | |||
*[[י"ז תמוז]] (גם כשחל ב[[שבת]] וגם כשחל ביום חול) | |||
*[[שבת חזון]] | |||
*[[ט' באב]] (שחרית בלי כתר, מנחה עם הכתר) | |||
*[[שבת נחמו]] | |||
*[[חמשה עשר באב]] | |||
*[[שבת מברכים]] החודש אלול | |||
*שבת [[ראש חודש אלול]] | |||
*[[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] המאורות [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ויום התגלות [[הבעל שם טוב]] | |||
*שבת [[פרשת נצבים]] (וילך) | |||
}} | }} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''50 שנה לספר תורה של משיח''', במדור והבט פני משיחך, [[שבועון בית משיח]] ה' שבט [[תש"פ]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://photos.app.goo.gl/fpq9dM165zmYkhRx9 אלבום תמונות מיו"ד שבט תש"ל]''' {{רבי דרייב|}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל | *'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל | ||
* [ | * [https://chabad.info/moshiach/120027/ י' שבט תש"ל: סיום ספר תורה של משיח] {{וידפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 | * [https://chabad.info/in-focus/958732/ הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 הסטייפלר רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=85248 החוזה בחתימת הרבי על הקלף וכתיבת ספר תורה של משיח] {{שטורעם}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}} | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16- | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf הספר השמיימי]''', מגזין '[[במחנה צבאות השם]]' שבט תשע"ז | ||
*הרב [[צבי הירש טלזנר]], '''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf ספר תורה לסיום הגלות]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] - ניסן תש"פ | *הרב [[צבי הירש טלזנר]], '''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf ספר תורה לסיום הגלות]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] - ניסן תש"פ | ||
*[https://drive.google.com/file/d/1SqXls6la5K5xShaG1ndIjOnIOA1jBVXB/view תשורה מחתונת נכד הרב מטלין, עם מענות בקשר לספר תורה לקבלת פני משיח] | |||
*'''[70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח]''', בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | *'''[70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח]''', בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/% | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20לאזאר%20איטצינגער%20WA.pdf מענות הרבי לסופר הרב מאטלין בנוגע לימי קריאת התורה בהם מוציאים את הספר]''', [[תשורה]] מחתונת לאזאר, תש"פ | ||
*'''[https://chabad.info/in-focus/958732/ הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב]''' {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:ספרי תורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:13, 20 באוקטובר 2024
ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו או בקיצור ספר תורה של משיח הינו ספר תורה שנכתב במבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.
על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בכ"ג תשרי תש"ב. וזו לשונו הקדושה:
"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".
השתלשלות העניינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר באסרו חג של שמחת תורה יצא מנשר מטעם מזכירות אדמו"ר הריי"צ אודות היוזמה[1].
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל בכ' מר חשוון תש"ב, אולם הדבר נדחה עד לב' באייר באותה שנה.
באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.
ובהמשך האגרת: "לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".
ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.
כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של עור בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד בארץ הקודש, ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. באגרת מפורטת אליו, בב' חשוון: "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".
בג' בכסלו כותב לו שוב: "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה."
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר תש"ב, לרב אליהו נחום שקלאר: "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר (שמריהו פאַקטאָר וישראל חיים סאמעט), היה על חשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חינוך" וקופת "מחנה ישראל". את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומו התעכב שנים רבות.
ועד מיוחד מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב אליהו יאכיל סימפסון שגם זכה לארגן את סיום הספר.
סיום כתיבת הספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת יו"ד שבט תש"ל הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות נשי חב"ד בכפר חב"ד, מרת לאה רייזל הלמן [2], הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה, והרבי קיבל הצעה את. בהתוועדות שבת פרשת וארא, ג' שבט תש"ל, הודיע הרבי על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מארץ הקודש לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הספר תורה - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו בשיחה שנאמרה בעת סיומה: "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פרשת בא, ט' שבט תש"ל לאחר חצות, סיימוה בהתוועדות בהשתתפות הרבי. מאורע זה הביא איתו המוני חסידי חב"ד שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על המאמר באתי לגני.
לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב שמואל הלוי לויטין ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו נשיאנו - סוימה כתיבת ספר-התורה.
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "פרזות תשב ירושלים", הרב סימפסון עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי[3]. לאחר מכן לקח הרבי את ספר-התורה[4] לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר מאמר "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.
התעוררות מיוחדת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח והתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח.
ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
"כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מבית דוד והוגה בתורה וכופה כל ישראל לחזק בדקה ולוחם מלחמת ה' ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".
על המכתב באו על החתום החסידים: זושא וילימובסקי, בערקע חן, בן ציון שם טוב, שלום ליברוב, אהרן פרידמן, וועלוועל קסלמן, בערל שם טוב, נחמן סודאק, בערל בוימגארטן ובערל קסלמן.
כך גם חברי "ועדת העשרים" שהגיעו מארץ הקודש התאספו בחצרות קדשנו וביחד עם המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן החליטו לכתוב פ"נ לרבי ולבקש ממנו על הכל. בשעות הבוקר של יום שישי ט' שבט, המתינו חברי הועד לבואו של הרבי ל-770 כשהגיע הרבי, נכנסו לחדרו ומסרו לו את הפ"נ ואמרו שהגיע הזמן ורוצים משיח בפועל ממש וכו'... הרבי האזין לדבריהם ברוב קשב, תוך שהוא מביט לעברם במבט חודר, ולבסוף הורה להם שיסעו אל ה'אוהל' ושם ימסרו את הדברים[5]
הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי' שבט תש"ל במעמד סיום כתיבת הספר תורה, הרבי הוציא את הכתר מקופסת קרטון והניחו על גבי ספר התורה. ביומנים מאז מסופר שכאשר הרבי הוציא את הכתר, אנשים חשבו שהרבי עומד ללבוש את הכתר, להתגלות כמלך המשיח ולגאול את כולם.
ימים בהם משתמשים בספר תורה לקבלת פני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא פרשת ויקהל או שקלים או במנחה
ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא לפרשת ויקרא או זכור
ג) בפורים שחרית
ד) בשבת צו-פרה - לפרשת צו או פרה
הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים
לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור
לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״
לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה
והוסיף: ופ׳ החודש.
במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו הרב ישעיהו מאטלין, באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי ה גבאים. להלן רשימת הימים בהם משתמשים בספר תורה זה:
- ראש השנה
- צום גדליה
- שבת תשובה
- יום הכיפורים
- שבת שבין יום הכיפורים לסוכות
- חג הסוכות (כולו)
- שמחת תורה (בעליה של חתן בראשית)
- שבת פרשת בראשית
- שבת פרשת נח, כאשר היא חלה בראש חודש חשון
- כ' מר חשון - יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב
- ראש חודש כסלו - יציאתו של הרבי לציבור בפעם הראשונה לאחר שמיני עצרת תשל"ח
- ט' כסלו - יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו"ר האמצעי
- י' כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי
- י"ד כסלו - יום הנישואין של הרבי
- י"ט כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן וראש השנה לחסידות
- כ' כסלו
- חנוכה (כולו)
- ה' טבת - יום ה'דידן נצח' במשפט הספרים
- כ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן
- י"ג שבט - יום היארצייט של הרבנית שטערנא שרה
- ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות
- שבת פרשת יתרו
- ט' אדר - יום הצלתו והגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (אם השנה מעוברת רק באדר שני)
- פורים ופורים קטן
- שושן פורים ושושן פורים קטן
- כ"ה אדר - יום ההולדת של הרבנית חיה מושקא
- ארבע פרשיות: שבת שקלים, שבת זכור, שבת פרה, שבת החודש
- ב' ניסן - יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב
- שבת הגדול
- ערב פסח
- חג הפסח (כולו)
- ל"ג בעומר
- ערב שבועות
- חג השבועות
- כ"ח סיון - [[כ"ח סיוון תש"א|יום ההצלה של הרבי והרבנית]]
- ג' תמוז - התחלת גאולת הרבי הריי"צ
- י"ב תמוז - יום ההולדת ויום גאולת הרבי הריי"צ
- י"ג תמוז
- י"ז תמוז (גם כשחל בשבת וגם כשחל ביום חול)
- שבת חזון
- ט' באב (שחרית בלי כתר, מנחה עם הכתר)
- שבת נחמו
- חמשה עשר באב
- שבת מברכים החודש אלול
- שבת ראש חודש אלול
- ח"י אלול - יום הולדת המאורות הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן ויום התגלות הבעל שם טוב
- שבת פרשת נצבים (וילך)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 50 שנה לספר תורה של משיח, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלבום תמונות מיו"ד שבט תש"ל
- השידור הראשון מ-770
הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל - י' שבט תש"ל: סיום ספר תורה של משיח
- העיתונות מדווחת על המעמד
- הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב
- הסטייפלר רכש אות בספר תורה של משיח
- החוזה בחתימת הרבי על הקלף וכתיבת ספר תורה של משיח
- יומן מרתק מהאירוע
- הספר השמיימי, מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז
- הרב צבי הירש טלזנר, ספר תורה לסיום הגלות, בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem - ניסן תש"פ
- תשורה מחתונת נכד הרב מטלין, עם מענות בקשר לספר תורה לקבלת פני משיח
- [70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח], בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב"דית jem
- מענות הרבי לסופר הרב מאטלין בנוגע לימי קריאת התורה בהם מוציאים את הספר, תשורה מחתונת לאזאר, תש"פ
- הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ תצלום המכתב בארכיון ספריית ליובאוויטש.
- ↑ בת הרה"ח יהודה שמוטקין ואחותו של השליח הראשי במילווקי הרב ישראל שמוטקין.
- ↑ בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".
- ↑ בדרך כלל לוקח הרבי את הספר תורה כאשר הכתב לגבי הקהל, אך בפעם הזו לקח את הספר כאשר גב הספר כלפי הקהל ופניו כלפי הרבי.
- ↑ מפי הרב חנוך גליצנשטיין. ואולי זהו הפ"נ שבפיסקא הקודמת