ברכה על ארבעת המינים של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הלולב של הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו [[המשך וככה תרל"ז]]. מאחור נראה הרב [[מאיר הארליג]] מחזיק את הד' מינים של הרבי. [[כ"א תשרי]] [[תשל"ז]]]]
[[קובץ:הלולב של הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו [[המשך וככה תרל"ז]]. מאחור נראה הרב [[מאיר הארליג]] מחזיק את הד' מינים של הרבי. [[כ"א תשרי]] [[תשל"ז]]]]
במשך כל שנות נשיאותו, [[הרבי]] היה נותן לחסידים את הזכות '''לברך על ארבעת המינים של הרבי''' מידי יום מימי [[חג הסוכות]]. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי היה שולח את [[ארבעת המינים]] באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.
מידי יום מימי [[חג הסוכות]], [[הרבי]] נותן ל[[חסיד]]ים את הזכות '''לברך על ארבעת המינים שלו'''. בשנים הראשונות (ובשנת [[תשנ"ב]]) הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי שולח את [[ארבעת המינים]] באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.


==אצל רבותינו נשיאנו==
== אצל רבותינו נשיאנו ==
בשנת [[תרע"ט]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] לא ניתן היה להשיג [[קלבריה|אתרוגים מקלבריה]] בכל רחבי [[רוסיה]] ובהשתדלותו של הרב [[שמואל גוראריה]] נשלח אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר באותה עת ב[[רוסטוב]] אתרוג מהודר. כל אנשי העיר והסביבה, חסידים ושאינם, באו לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי.
 
בשנת [[תרע"ט]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] לא ניתן היה להשיג [[קלבריה|אתרוגים מקלבריה]] בכל רחבי [[רוסיה]] ובהשתדלותו של הרב [[שמואל גוראריה]] נשלח אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר באותה עת ב[[רוסטוב]] [[אתרוג]] מהודר. כל אנשי העיר והסביבה, חסידים ושאינם, באו לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי.


הסדר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה, שהיה יושב בכל ימות החג בסוכה בבוקר, וספר דא"ח בידו, והיו כולם באים לברך על האתרוג, בנוכחות הרבי. ר' [[רפאל כהן]] מספר שהוא יחד עם אביו באו במיוחד מהעיירה [[קרמנצ'וג]] לשם כך. בהגיעם בחול המועד סוכות, נכנסו תיכף לברך על ארבעת המינים של הרבי. הרבי רמז לאביו כי יכול הוא גם לעשות הנענועים בלולב, באופן כללי הרבי השגיח שלא יעשו נענועים בלולב ורק לאחדים אמר הרבי שינענעו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"א עמ' קז, [[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 31, [[רשימות דברים]] ח"א עמ' קע"ה}}.
הסדר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה, שהיה יושב בכל ימות החג בסוכה בבוקר, וספר דא"ח בידו, והיו כולם באים לברך על האתרוג, בנוכחות הרבי. ר' [[רפאל כהן]] מספר שהוא יחד עם אביו באו במיוחד מהעיירה [[קרמנצ'וג]] לשם כך. בהגיעם בחול המועד סוכות, נכנסו תיכף לברך על ארבעת המינים של הרבי. הרבי רמז לאביו כי יכול הוא גם לעשות הנענועים בלולב, באופן כללי הרבי השגיח שלא יעשו נענועים בלולב ורק לאחדים אמר הרבי שינענעו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"א עמ' קז, [[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 31, [[רשימות דברים]] ח"א עמ' קע"ה}}.


אדמו"ר הרש"ב גם דייק שהמברכים לא יחזיקו האתרוג בעת הברכה אלא רק לאחריה יחזיקו בו לרגע קצר{{הערה|1=
אדמו"ר הרש"ב גם דייק שהמברכים לא יחזיקו האתרוג בעת הברכה אלא רק לאחריה יחזיקו בו לרגע קצר{{הערה|1=
[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=310&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רצה] מרשימות ר"י דזייקובסאהן}}.
[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=310&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רצה] מרשימות ר"י דזייקובסאהן}}.


[[הרבי מלך המשיח]] כותב אודות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חט"ז עמ' לח}} "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".
[[הרבי מלך המשיח]] כותב אודות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חט"ז עמ' לח}} "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".
שורה 14: שורה 15:
בשנים הראשונות לבואו של אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] בודדים היו זוכים לברך על הד' מינים שלו. אך בשנתיים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין ([[תש"ט]] ו[[תש"י]]) היה חתנו - [[הרבי מלך המשיח]] מוריד את ד' המינים כדי לאפשר לכל הקהל לברך עליהם.
בשנים הראשונות לבואו של אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] בודדים היו זוכים לברך על הד' מינים שלו. אך בשנתיים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין ([[תש"ט]] ו[[תש"י]]) היה חתנו - [[הרבי מלך המשיח]] מוריד את ד' המינים כדי לאפשר לכל הקהל לברך עליהם.


==אצל הרבי==
== אצל הרבי מלך המשיח שליט"א ==
[[הרבי]] הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום [[הושענא רבא]] אחר שסיימו הגברים לברך גם נשים וילדים זוכים.


הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית{{הערה|שהיתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] של [[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]]}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ"ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר 770. הרבי היה נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ההלל היו מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. לאחר התפילה היה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.
[[הרבי]] הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום [[הושענא רבה]] אחר שמסיימים הגברים לברך, זוכים לברך על הלולב גם נשים וילדים.


כשהיה הרבי מוסר את הד' מינים לברכת הציבור, בדרך כלל באמצעות הרב [[מאיר הארליג]], היה אומר "מתנה על מנת להחזיר" וזאת גם בימי [[חול המועד]].
הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית{{הערה|שהייתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין.}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] [[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ"ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר [[770]]. הרבי נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ה[[הלל]] מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. בשעת אמירת ההלל, ה[[הושענות]] ותפילת [[מוסף]] הד' מינים אצל הרבי ויחד איתם הוא יצא מהתפילה. לאחר התפילה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.
 
כשמוסר הרבי את הד' מינים לברכת הציבור (בעבר באמצעות הרב [[מאיר הארליג]]), אומר "מתנה על מנת להחזיר" - וזאת גם בימי [[חול המועד]].


בשנת [[תשנ"ב]], בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכותיהם.
בשנת [[תשנ"ב]], בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכותיהם.
[[קובץ:ד' מינים של הרבי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ברכה על ארבעת המינים של הרבי, [[תשנ"ג]]]]


הרבי הביט על המברכים באופן מדוקדק. לאחד העיר ששכח לברך "[[שהחיינו]]", לאחד שנטל האתרוג הפוך סימן הרבי ליישרו. למי שהקדים ונטל את האתרוג הורה הרבי ליטול את הלולב תחילה. הרבי סייע לאחד שהתקשה באמירת הברכות ואמר איתו מילה במילה מתוך הסידור. ולרבים איחל "גוט יום טוב" בחיוך ובשמחה.
הרבי הביט על המברכים באופן מדוקדק. לאחד העיר ששכח לברך "[[שהחיינו]]", לאחד שנטל האתרוג הפוך סימן הרבי ליישרו. למי שהקדים ונטל את האתרוג הורה הרבי ליטול את הלולב תחילה. הרבי סייע לאחד שהתקשה באמירת הברכות ואמר איתו מילה במילה מתוך הסידור. ולרבים איחל "גוט יום טוב" בחיוך ובשמחה.


מידי יום, לאחר שהקהל בירך על לולבו של הרבי ור' מאיר הארליג הכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ההלל וההושענות, הרבי היה בוחן ומסדר את הלולב ואת טבעותיו.  
[[קובץ:לולב של הרבי 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' [[מאיר הארליג]] מכניס את [[ארבעת המינים]] אל [[הרבי]] במהלך התפילה. [[תשנ"ב]]]]
מידי יום, לאחר שהקהל מברך על לולבו של הרבי והאחראי מכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ה[[הלל]] וה[[הושענות]], הרבי בוחן ומסדר את הלולב ואת טבעותיו.


קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. הלולב בדרך כלל אף  
קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. כך היה גם בשנת הקהל [[תשפ"ג]]. הלולב בדרך כלל אף פעם לא נפסל, והרבי אינו צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות מחליפים מספר פעמים.
פעם לא נפסל, והרבי לא היה צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות היו מחליפים מספר פעמים.


ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל  
ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת [[תשכ"ז]], כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ב[[רחוב פרזידנט]] ולהביא משם את האתרוג של [[הרבנית]]. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה ב[[הושענא רבא]] (גברים, ואחר כך נשים וילדים).
בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת [[תשכ"ז]], כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ב[[רחוב פרזידנט]] ולהביא משם את האתרוג של [[הרבנית]]. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה ב[[הושענא רבא]] (גברים, ואחר כך נשים וילדים).


מספר שנים לאחר מכן, כאשר נפסל שוב האתרוג, מספר ר' מאיר, סיפרתי לרבי שמישהו פסל אותו בטעות, הרבי אמר: "אינני מעוניין לדעת את השם (של מי שעשה זאת)". הרבי הוציא אתרוג אחר, עליו הוא בירך, ונתן לציבור לברך.
מספר שנים לאחר מכן, כאשר נפסל שוב האתרוג, מספר ר' מאיר, סיפרתי לרבי שמישהו פסל אותו בטעות, הרבי אמר: "אינני מעוניין לדעת את השם (של מי שעשה זאת)". הרבי הוציא אתרוג אחר, עליו הוא בירך, ונתן לציבור לברך.


==סדרי התור לברכה==
== סדרי התור לברכה ==
התור לברכה של הלולב של הרבי השתרך בדרך כלל מ[[רחוב יוניון]] דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת ה[[תשליך]] שמוצבת בחצר האחורית של בניין [[770]] ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת [[תשנ"ב]] בכעין [[יחידות]] עם המברכים.


בשנים האחרונות התור מתחיל מרחוב [[איסטערן פארקווי]] עובר דרך החלק האחורי של ה"זאל הגדול" ב-770 וממשיך לכיוון בריכת התשליך אל הסוכה.
[[קובץ:התור לד' מינים ביוניון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התור לברכה על ארבעת המינים של הרבי משתרך מ[[רחוב יוניון]] צמוד לבניין הכולל הישן, אל החצר האחורית של [[770]]]]


החל מאמצע שנות המ"מים, כאשר ציבור באי בית חיינו בחודש תשרי הלך וגדל והגיע לאלפים רבים, נעשו ניסיונות לקצר את משך העמידה בתור על ידי חלוקת מספרים החל משעת בוקר מוקדמת ביותר, אך עם זאת, הזמן שבין מסירת הלולב על ידי הרבי ועד התחלת התפילה היה קצר יחסית למספר המבקשים לברך ותמיד היה לחץ גדול של ממתינים, מפני ריבוי הקהל.
התור לברכה של הלולב של הרבי משתרך בדרך כלל מ[[רחוב יוניון]] דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת ה[[תשליך]] שמוצבת בחצר האחורית של בניין [[770]] ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת [[תשנ"ב]] בכעין [[יחידות]] עם המברכים.


==הברכה על הלולב של הרבי כיום==
בשנים האחרונות התור מתחיל מרחוב [[איסטערן פארקווי]] עובר דרך החלק האחורי של ה"זאל הגדול" ב-770 וממשיך לכיוון בריכת התשליך אל הסוכה{{הערה|התור נעצר למשך חמש דקות בעת כניסת הרבי לתפילת שחרית, ולעוד דקה-שתיים בעת יציאתו מהתפילה.}}.
גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] ממשיכים חסידים להכין עבור הרבי את הד' מינים. ומידי יום עומדים אלפי חסידים בתור כדי לזכות לברך על הלולב של הרבי.


את הלולב מניחים על הסטענדער של הרבי בעת אמירת ההלל וההושענות. ולאחר התפילה שוב ממשיכים לברך עליו אותם שלא הספיקו קודם התפילה. בהושענא רבה זוכים לברך על הלולב גם הנשים והילדים.
[[קובץ:ד' מינים של הרבי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ברכה על ארבעת המינים של הרבי, [[תשנ"ג]]]]
החל מאמצע שנות המ"מים, כאשר ציבור באי בית חיינו בחודש תשרי הלך וגדל והגיע לאלפים רבים, נעשו ניסיונות לקצר את משך העמידה בתור על ידי חלוקת מספרים החל משעת בוקר מוקדמת ביותר, אך עם זאת, הזמן שבין מסירת הלולב על ידי הרבי ועד התחלת התפילה הוא קצר יחסית למספר המבקשים לברך ותמיד יש לחץ גדול של ממתינים, מפני ריבוי הקהל.


בין המתעסקים בעניין זה היה הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שבזכות "חזקה" זו היה אוחז את [[ספר תורה של משיח]] בעת ההושענות. בנוסף ישנם כמה משפיעים וזקני אנ"ש שקנו להם "חזקה" להציע לאחר הברכה למברכים להשלים את הנענועים בלולביהם.
בגלל הלחץ הרב נהוג שלא עושים את הנענועים בלולב של הרבי, אלא רק נענוע קטן. לאחר הברכה משלימים את הנענועים במלואם בלולבים אחרים. היחיד שעשה את הנענועים במילואם בלולב של הרבי היה החסיד ר' [[בערקע חן]], עד לפטירתו (וכן זכו לכך כמה יחידי סגולה נוספים במשך השנים).


==קישורים חיצוניים==
ישנם כמה משפיעים וזקני אנ"ש שקנו להם "חזקה" להציע לאחר הברכה למברכים להשלים את הנענועים בלולביהם{{הערה|ביניהם: הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[שמעון בקרמן]] (שבעבר זכה להגיש לרבי את האתרוגים מכפר חב"ד) והרב [[אפרים מיפעי]].}}.
*[https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://chabad.info/images/notimage/78071_he_1.pdf&ved=2ahUKEwiyh5-CkIDsAhUDTd8KHVa6BGEQFjAEegQIBxAB&usg=AOvVaw1hO7ZRESXqHmwL-A-Ymwwm הלולב של הרבי] מזכרונותיו של הרב [[מאיר הארליג]] בקובץ "חג האסיף" בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ד]] {{PDF}}
 
*הרב [[משה מרינובסקי]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=116 רבי, חסידים, סוכות] {{שטורעם}}
גם כיום, [[נצחיות חייו של הרבי|כשלא רואים את הרבי שליט"א מלך המשיח לעיני בשר]], ממשיכים החסידים להאמין באמונה שלימה שהרבי נוטל את לולבו, ומידי שנה אלפי חסידים נוטלים את הלולב של הרבי מתוך צפיה להתגלותו המושלמת ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]].
*[https://chabad.info/news/tishrei/91849/ אלפים מברכים על הלולב של הרבי] תשע"ו {{אינפו}}
 
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://drive.google.com/file/d/1sAaLijYRMrD8WkS9aO03Iai_Rn3oLxZ1/view?usp=drivesdk בביאור הצד ההלכתי שבברכה על הלולב של הרבי כיום] {{PDF|}}
== ראו גם ==
* [[חלוקת ארבעת המינים]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://chabad.info/images/notimage/78071_he_1.pdf&ved=2ahUKEwiyh5-CkIDsAhUDTd8KHVa6BGEQFjAEegQIBxAB&usg=AOvVaw1hO7ZRESXqHmwL-A-Ymwwm הלולב של הרבי] מזכרונותיו של הרב [[מאיר הארליג]] בקובץ "חג האסיף" בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ד]] {{PDF}}
* הרב [[משה מרינובסקי]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=116 רבי, חסידים, סוכות] {{שטורעם}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/91849/ אלפים מברכים על הלולב של הרבי] תשע"ו {{אינפו}}
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://drive.google.com/file/d/1sAaLijYRMrD8WkS9aO03Iai_Rn3oLxZ1/view?usp=drivesdk בביאור הצד ההלכתי שבברכה על הלולב של הרבי כיום] {{PDF|}} [https://www.hageula.com/israel_hags/succot/25047.htm מיוחד / לברך על ארבעת המינים של מלך המשיח]


{{סוכות}}
{{סוכות}}
שורה 61: שורה 66:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

גרסה אחרונה מ־10:16, 21 ביולי 2024

הרבי יוצא מסוכתו כשבידו המשך וככה תרל"ז. מאחור נראה הרב מאיר הארליג מחזיק את הד' מינים של הרבי. כ"א תשרי תשל"ז

מידי יום מימי חג הסוכות, הרבי נותן לחסידים את הזכות לברך על ארבעת המינים שלו. בשנים הראשונות (ובשנת תשנ"ב) הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי שולח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרע"ט בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה לא ניתן היה להשיג אתרוגים מקלבריה בכל רחבי רוסיה ובהשתדלותו של הרב שמואל גוראריה נשלח אל אדמו"ר הרש"ב שהתגורר באותה עת ברוסטוב אתרוג מהודר. כל אנשי העיר והסביבה, חסידים ושאינם, באו לברך על ארבעת המינים של הרבי.

הסדר אצל אדמו"ר הרש"ב היה, שהיה יושב בכל ימות החג בסוכה בבוקר, וספר דא"ח בידו, והיו כולם באים לברך על האתרוג, בנוכחות הרבי. ר' רפאל כהן מספר שהוא יחד עם אביו באו במיוחד מהעיירה קרמנצ'וג לשם כך. בהגיעם בחול המועד סוכות, נכנסו תיכף לברך על ארבעת המינים של הרבי. הרבי רמז לאביו כי יכול הוא גם לעשות הנענועים בלולב, באופן כללי הרבי השגיח שלא יעשו נענועים בלולב ורק לאחדים אמר הרבי שינענעו[1].

אדמו"ר הרש"ב גם דייק שהמברכים לא יחזיקו האתרוג בעת הברכה אלא רק לאחריה יחזיקו בו לרגע קצר[2].

הרבי מלך המשיח כותב אודות אדמו"ר הריי"צ[3] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".

בשנים הראשונות לבואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בודדים היו זוכים לברך על הד' מינים שלו. אך בשנתיים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין (תש"ט ותש"י) היה חתנו - הרבי מלך המשיח מוריד את ד' המינים כדי לאפשר לכל הקהל לברך עליהם.

אצל הרבי מלך המשיח שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום הושענא רבה אחר שמסיימים הגברים לברך, זוכים לברך על הלולב גם נשים וילדים.

הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית[4], ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות[5] ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת תשכ"ה מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר 770. הרבי נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ההלל מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. בשעת אמירת ההלל, ההושענות ותפילת מוסף הד' מינים אצל הרבי ויחד איתם הוא יצא מהתפילה. לאחר התפילה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.

כשמוסר הרבי את הד' מינים לברכת הציבור (בעבר באמצעות הרב מאיר הארליג), אומר "מתנה על מנת להחזיר" - וזאת גם בימי חול המועד.

בשנת תשנ"ב, בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכותיהם.

הרבי הביט על המברכים באופן מדוקדק. לאחד העיר ששכח לברך "שהחיינו", לאחד שנטל האתרוג הפוך סימן הרבי ליישרו. למי שהקדים ונטל את האתרוג הורה הרבי ליטול את הלולב תחילה. הרבי סייע לאחד שהתקשה באמירת הברכות ואמר איתו מילה במילה מתוך הסידור. ולרבים איחל "גוט יום טוב" בחיוך ובשמחה.

ר' מאיר הארליג מכניס את ארבעת המינים אל הרבי במהלך התפילה. תשנ"ב

מידי יום, לאחר שהקהל מברך על לולבו של הרבי והאחראי מכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ההלל וההושענות, הרבי בוחן ומסדר את הלולב ואת טבעותיו.

קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. בשנת הקהל תשמ"ח, החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. כך היה גם בשנת הקהל תשפ"ג. הלולב בדרך כלל אף פעם לא נפסל, והרבי אינו צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות מחליפים מספר פעמים.

ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת תשכ"ז, כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ברחוב פרזידנט ולהביא משם את האתרוג של הרבנית. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה בהושענא רבא (גברים, ואחר כך נשים וילדים).

מספר שנים לאחר מכן, כאשר נפסל שוב האתרוג, מספר ר' מאיר, סיפרתי לרבי שמישהו פסל אותו בטעות, הרבי אמר: "אינני מעוניין לדעת את השם (של מי שעשה זאת)". הרבי הוציא אתרוג אחר, עליו הוא בירך, ונתן לציבור לברך.

סדרי התור לברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התור לברכה על ארבעת המינים של הרבי משתרך מרחוב יוניון צמוד לבניין הכולל הישן, אל החצר האחורית של 770

התור לברכה של הלולב של הרבי משתרך בדרך כלל מרחוב יוניון דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת התשליך שמוצבת בחצר האחורית של בניין 770 ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת תשנ"ב בכעין יחידות עם המברכים.

בשנים האחרונות התור מתחיל מרחוב איסטערן פארקווי עובר דרך החלק האחורי של ה"זאל הגדול" ב-770 וממשיך לכיוון בריכת התשליך אל הסוכה[6].

ברכה על ארבעת המינים של הרבי, תשנ"ג

החל מאמצע שנות המ"מים, כאשר ציבור באי בית חיינו בחודש תשרי הלך וגדל והגיע לאלפים רבים, נעשו ניסיונות לקצר את משך העמידה בתור על ידי חלוקת מספרים החל משעת בוקר מוקדמת ביותר, אך עם זאת, הזמן שבין מסירת הלולב על ידי הרבי ועד התחלת התפילה הוא קצר יחסית למספר המבקשים לברך ותמיד יש לחץ גדול של ממתינים, מפני ריבוי הקהל.

בגלל הלחץ הרב נהוג שלא עושים את הנענועים בלולב של הרבי, אלא רק נענוע קטן. לאחר הברכה משלימים את הנענועים במלואם בלולבים אחרים. היחיד שעשה את הנענועים במילואם בלולב של הרבי היה החסיד ר' בערקע חן, עד לפטירתו (וכן זכו לכך כמה יחידי סגולה נוספים במשך השנים).

ישנם כמה משפיעים וזקני אנ"ש שקנו להם "חזקה" להציע לאחר הברכה למברכים להשלים את הנענועים בלולביהם[7].

גם כיום, כשלא רואים את הרבי שליט"א מלך המשיח לעיני בשר, ממשיכים החסידים להאמין באמונה שלימה שהרבי נוטל את לולבו, ומידי שנה אלפי חסידים נוטלים את הלולב של הרבי מתוך צפיה להתגלותו המושלמת בגאולה האמיתית והשלימה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]



הערות שוליים

  1. שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, ליובאוויטש וחייליה עמ' 31, רשימות דברים ח"א עמ' קע"ה
  2. אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רצה מרשימות ר"י דזייקובסאהן
  3. אגרות קודש חט"ז עמ' לח
  4. שהייתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין.
  5. בדרך כלל היה זה ביכל המשך וככה תרל"ז של אדמו"ר המהר"ש.
  6. התור נעצר למשך חמש דקות בעת כניסת הרבי לתפילת שחרית, ולעוד דקה-שתיים בעת יציאתו מהתפילה.
  7. ביניהם: הרב אלימלך שחר, הרב שמעון בקרמן (שבעבר זכה להגיש לרבי את האתרוגים מכפר חב"ד) והרב אפרים מיפעי.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)