תומכי תמימים נתניה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (234 גרסאות ביניים של 81 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה | {{ישיבה|שם=תומכי תמימים נתניה | ||
|שם=תומכי תמימים נתניה | |תמונה=תותל נתניה.jpeg | ||
|תמונה= | |||
|כתובית=זאל הישיבה | |כתובית=זאל הישיבה | ||
|אפיון=[[ישיבה קטנה]] | |אפיון=[[ישיבה קטנה]] | ||
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]] | |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]] | ||
|תאריך סגירה= | |תאריך סגירה= | ||
|מיקום=[[נתניה]] | |מיקום=[[נתניה]] | ||
|מייסד= | |מייסד=הרב [[מנחם וולפא]] | ||
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]] | |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]] | ||
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל | |[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק נתן ישראל גנדל | ||
|[[משפיע]] | |[[משפיע ראשי]]=הרב ששון אביב גבאי | ||
|מנהל גשמי= | |מנהל רוחני= הרב מנחם מענדל אורנשטיין | ||
|מספר תלמידים= | |מנהל גשמי= ר' טוביה כשדן | ||
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך, | |מספר תלמידים=כ- 100 | ||
|קובץ הערות=שיח תמים, | |ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך | ||
|קובץ הערות=שיח תמים, חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת הרבי, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש" | |||
}} | }} | ||
[[ | [[קובץ:תות"ל נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]] | ||
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] | ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-100 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]]. הישיבה מפורסמת כאחת מהישיבות החב"דיות היחידות שמצהירות על אי לימודי [[לימודי חול|ליב"ה]]. | ||
==הקמת הישיבה== | ==הקמת הישיבה== | ||
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר | הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]]. | ||
לאחר ה[[שיחה]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 174.}}, בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה{{הערה|יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז תשנ"ד]].}}. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו. | |||
== מבנה הישיבה == | == מבנה הישיבה == | ||
[[קובץ:פארק נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפארק בחצר הישיבה]] | |||
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]] | [[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]] | ||
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]]. | בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]]. | ||
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של | כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם. | ||
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח. | בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח. | ||
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט | כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה. | ||
=== המבנה החדש === | === המבנה החדש === | ||
בשנת [[תשע"ב]] החלה | [[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]] | ||
בשנת [[תשע"ב]] לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים בעירייה החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך ל[[תלמוד תורה]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת [[תשע"ה]] החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה הודות לתרומתו של ר' בטיטו, בשנת [[תשע"ז]] התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש. | |||
[[קובץ: | בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש. | ||
לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, בהשתדלות מיוחדת של איש החסד ר' שלום קריאף מידידי הישיבה. לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק נבנה כפועל יוצא ממכתב שקיבל ראש הישיבה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים. | |||
בשנת [[תשפ"ג]] נחנך מקווה מהודר שנבנה במתחם הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/894490/ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה] {{אינפו}}}}. | |||
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}. | |||
נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה לערך כמאה בחורים. | |||
== התוועדויות ויומא דפגרא == | |||
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]] | |||
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה. | |||
ב[[י"ג אייר]] מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]] ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. | |||
==מבצע תורה== | == מבצע תורה == | ||
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']] | [[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']] | ||
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה. | |||
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה| | |||
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] {{אינפו}}}}. | |||
== ספרי הערות ופלפולים == | |||
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה| | בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים: | ||
* '''קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים''' (נכתב בי' שבט [[תשס"א]] ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי)]]{{הערה|התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).}}. | |||
* '''קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות''' (נכתב לכבוד יום הבהיר [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] [[תש"ס|ה'תש"ס]]) | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים'''. | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו. | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך''': המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה] {{אינפו}}}}. | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''. | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך:''' (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]) | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי). | |||
* '''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק ב[[לקוטי שיחות]] לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות). | |||
מידי תקופה יו"ל קובץ פנימי "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י הישיבה. ע"ע יצאו מאות (!) קבצים כאלו. | |||
==צוות הישיבה== | == צוות הישיבה == | ||
* הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | |||
*הרב [[ | |||
*הרב [[ | ;;משגיחים | ||
*הרב [[ | * הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]] - משגיח כללי. | ||
*הרב [[ששון גבאי]] - | * הרב מענדל אורנשטיין - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות. | ||
;[[ר"מ | |||
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור | ;[[משפיע]]ים | ||
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב' | |||
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א' | *הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'. | ||
*הרב | *הרב [[לוי סגל]] - משפיע לתלמידי שיעור ב'. | ||
;[[ | *הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע לתלמידי שיעור ג'. | ||
* | *הרב לוי אבצן | ||
;[[ר"מ]]ים | |||
* הרב ששון אביב גבאי - משיב בגירסא לתלמידי שיעור ב' וג'. | |||
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ לתלמידי שיעור ג'. | |||
*הרב אריה לייב כהן (נתניה) - ר"מ לתלמידי שיעור ב'. | |||
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'. | |||
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'. | |||
;צוות [[גשמי]] | |||
*מנהל גשמי - ר' טוביה כשדן. | |||
*מזכיר - ר' לוי יצחק אוריאן. | |||
;צוות הישיבה בעבר: | ;צוות הישיבה בעבר: | ||
==קישורים חיצוניים== | * הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ג]]). | ||
*[https://chabad.info/tag/ | * הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת [[תשע"ח]]). | ||
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין | * הרב [[נחום נפתלי בורביץ]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ט]]). | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] | * הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר - ר"מ לתלמידי שיעור ג'. | ||
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה | * הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת [[תשפ"ג]]). | ||
*'''[http://chabad.info/news/ | * הרב [[משה שילת]] - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת [[תשס"ג]]). | ||
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א ([[תשפ"ב]] - [[תשפ"ד]]). | |||
* הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע לתלמידי שיעור ב', ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (תשפ"ג). | |||
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'. | |||
* הרב אהרון ישראל (ארי) אורנשטיין - מנהל גשמי (תש"פ - תשפ"ד). | |||
* הרב משה סעדיה ליבעראוו - משפיע (תשפ"ג - תשפ"ד). | |||
* הרב שמואל מיכאל רוז - ר"מ להלכה | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}} | |||
* '''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}} | |||
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים 'מנחת התמימים'] - באתר 'אוצר החכמה' | |||
* '''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}} | |||
* '''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}} {{וידאו}} | |||
{{תומכי תמימים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:03, 22 בדצמבר 2024
| תומכי תמימים נתניה | |
|---|---|
 זאל הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| מייסד | הרב מנחם וולפא |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין |
| מנהל גשמי | ר' טוביה כשדן |
| מספר תלמידים | כ- 100 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך |
| קובץ הערות | שיח תמים, חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת הרבי, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש" |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה המונה כ-100 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא. הישיבה מפורסמת כאחת מהישיבות החב"דיות היחידות שמצהירות על אי לימודי ליב"ה.
הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב[1], בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה[2]. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.
מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[3]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.
המבנה החדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ב לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים בעירייה החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך לתלמוד תורה. לקראת שנת הלימודים תשע"ג הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת תשע"ה החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה הודות לתרומתו של ר' בטיטו, בשנת תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.
בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש. לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, בהשתדלות מיוחדת של איש החסד ר' שלום קריאף מידידי הישיבה. לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.
בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק נבנה כפועל יוצא ממכתב שקיבל ראש הישיבה באגרות קודש, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.
בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר שנבנה במתחם הישיבה[4].
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים[5].
נכון לשנת תשפ"ה מונה הישיבה לערך כמאה בחורים.
התוועדויות ויומא דפגרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
בי"ג אייר מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א) ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין.
מבצע תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי[6] וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים[7].
ספרי הערות ופלפולים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
- קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים (נכתב בי' שבט תשס"א ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות הרבי)[8].
- קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות (נכתב לכבוד יום הבהיר כ"ח סיון ה'תש"ס)
- ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
- ספר הערות ופלפולים - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
- ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך: המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"[9].
- ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך.
- ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך: (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי הרבי והרבנית)
- ספר הערות ופלפולים - גביע המלך.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
- ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק בלקוטי שיחות לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות).
מידי תקופה יו"ל קובץ פנימי "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י הישיבה. ע"ע יצאו מאות (!) קבצים כאלו.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה אורנשטיין - ראש הישיבה.
- משגיחים
- הרב יצחק נתן ישראל גנדל - משגיח כללי.
- הרב מענדל אורנשטיין - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות.
- הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'.
- הרב לוי סגל - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
- הרב ששון אביב גבאי - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
- הרב לוי אבצן
- הרב ששון אביב גבאי - משיב בגירסא לתלמידי שיעור ב' וג'.
- הרב נפתלי צבי מינצברג - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
- הרב אריה לייב כהן (נתניה) - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
- הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
- הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
- צוות גשמי
- מנהל גשמי - ר' טוביה כשדן.
- מזכיר - ר' לוי יצחק אוריאן.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (עד שנת תשע"ג).
- הרב שמעיה הכט - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
- הרב נחום נפתלי בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
- הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
- הרב משה שילת - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת תשס"ג).
- הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א (תשפ"ב - תשפ"ד).
- הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע לתלמידי שיעור ב', ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (תשפ"ג).
- הרב ישראל יהודה אלפנביין - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'.
- הרב אהרון ישראל (ארי) אורנשטיין - מנהל גשמי (תש"פ - תשפ"ד).
- הרב משה סעדיה ליבעראוו - משפיע (תשפ"ג - תשפ"ד).
- הרב שמואל מיכאל רוז - ר"מ להלכה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה
- ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת, התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין
- ידיעות וחדשות אודות הישיבה
- ספר פלפולים 'מנחת התמימים' - באתר 'אוצר החכמה'
- אל המנוחה ואל הנחלה - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש
- מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית
הערות שוליים
- ↑ דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 174.
- ↑ יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני ג' תמוז תשנ"ד.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה
- ↑ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה
- ↑ כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
- ↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים
- ↑ התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).
- ↑ הספר להורדה