יחידות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:21, 1 ביולי 2024

יחידות הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.

תוכן היחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אצל חסידים נהוג שלא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, גם אם הרבי מושיט לו את ידו שלו.

הכנה ליחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

"	מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי	"
– היום יום, כ' סיון

כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך חשבון נפש נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים^[1]. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "ניגון של יחידות"^[2].

מחול היחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן^[3] אדמו"ר האמצעי^[4] ואדמו"ר הצמח צדק^[5]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד מפי ר' שלמה מצ'אשניק, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"^[6].

בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת^[7].

כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם לליובאוויטש כיום הולדתם, החסיד הרשב"ץ בא לראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי פרשת משפטים תר"ח ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות ^[8].

יחידות אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התחיל את היחידות מיד אחרי קבלת הנשיאות^[9], והיה מקבל ליחידות על פי רוב בימים ראשון שלישי וחמישי.

בכל הדורות התקיימו היחידויות שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כך היה גם אצל הרבי עד לשנת תשכ"ה, אז החל הרבי לקבל קהל ליחידות רק בימים ראשון וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.

משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשך הזמן שהיחידות ארכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.

הנכנסים היו בדרך כלל שואלים את שאלותיהם על גבי פתק, הרבי היה קורא את הפתקים במהירות עצומה, ומיד היה מסמן על מה לענות ומתחיל לענות תוך כדי קריאה^[10].

אצל הנכנסים ליחידות היו כמה סוגים:

אישי ציבור שהיו מגיעים (רובם בעת ביקור בניו יורק) להתייעץ עם הרבי על כל מיני נושאים, יחידותם הייתה נמשכת הרבה פעמים זמן רב, והרבי היה עונה על כל דבר בצורה מיוחדת וברורה, כאילו הוא ממש נמצא בעובי הקורה.

אורחים שהיו מגיעים אל הרבי היו נוהגים להכנס ליחידות^[11].

תלמידי הישיבה וחסידים שהיו גרים באיזור היו נכנסים אל הרבי בדרך כלל בסמיכות ליום ההולדת שלהם.

עסקני חב"ד היו נכנסים גם הם הרבה פעמים.

בנוסף, היו גם אנשים שלא היה להם זמן להכנס, והם היו שואלים את שאלותיהם דרך פתק וכיוצא בזה.

לקראת סוף שנות הלמ"ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות בגלל חוסר זמן לקבל את כולם. כך שעד שנת תשל"ה נהגו להיכנס ביום הולדת ליחידות. בשבת בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה^[12] שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל המשפיע, ובנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ההתוועדות פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.

עם זאת, אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת תשמ"א.

רבנים וגדולי תורה מסויימים זכו להיכנס ליחידות גם אחרי שנפסק סדר הקבלה ליחידות פרטית.

מאמר במהלך היחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב גדליה אקסלרוד שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת תשכ"ו "מה יהיה הלאה?"^[13] ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: "איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב"ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני"^[14]^[15].

במהלך יחידות לרב שמואל חפר בתאריך אור לכ"ה אב תשכ"ה לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת בצהרים וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."^[16], ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' משה מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם בגן עדן ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"^[17].

יחידות כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יחידות כללית

לאחר שבשנת תשמ"א זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נושא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - "יחידות כללית".

למעשה, סדר זה היה קיים גם קודם לכן, במתכונת דומה, כאשר הרבי נשא שיחה משותפת בפני קבוצות מוגדרות, כגון השלוחים לארץ הקודש, נוסעי הצ'רטר שהגיעו לרבי כקבוצה, ועוד.

ב"יחידות כללית" אומר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה הוא בזאל הגדול, שם מוקף השטח במחיצות כשבפנים מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס (אורחים / חתנים / בר מצוות וכו'). הרבי יושב על בימה מוגבהת על יד שולחן (משבצות או מכוסה במפה לבנה) ומדבר לקהל. היחידויות בסגנון זה מתקיימות מספר פעמים בשנה בנוסף לחודש תשרי כאשר מגיעים אורחים רבים, בדרך כלל מחולקים קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ולשלוחים.

לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים לצדקה לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי פדיונות ולקבל את ברכתו.

תחליף ליחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה ר' ראובן דונין: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!"^[18].

כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו^[19].

כשהרב שאול משה אליטוב ביקש מהרבי בשנת תשד"מ להיכנס ליחידות ביום הולדתו השיב לו הרבי שקיום מנהגי יום ההולדת ייחשב לו ככניסה ליחידות^[20].

בשעת ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות^[21].

חסידים רבים מספרים כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.

בחלוקת הדולרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במידה מסויימת מהווה מעמד חלוקת הדולרים ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש ניסן תש"נ כתב הרבי במענה לר' דובער יוניק ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: "ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה אזכיר על הציון^[22]". כך גם כתב הרבי בכ"ה אייר באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-770: ". . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה^[23]".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר היחידות לקט משיחות ומאמרי רבותינו נשיאנו, נלקט ונערך על ידי אברהם חנוך גליצנשטיין, הוצאת סניף קה"ת כפר חב"ד, ה' טבת תשמ"ט.
לקוטי שיחות חלק ל"ב ע' 24 ואילך - סיפור שסיפר הרבי על יחידות הרבי הרש"ב אצל אביו, הרבי המהר"ש לאחר הסתלקותו.
קובץ היחידות סקירה על תולדות היחידות אצל הרבי בשילוב קטעי יחידויות ושיחות קודש, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"א.
פנים אל פנים ממקור הברכות, פורסם בהתמים, גליון ל"א, תשרי תש"ע, מאת ישראל יהודה.
היחידות הראשונה אצל הרבי, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 42.
סיפורים מגן עדן התחתון, ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38.
בקודש עם הרבי לבד, שלום לאופר, גיליון כפר חב"ד מס' 1954 ע' 32–58.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עדין אבן ישראל, לבד עם הרבי, פרק מתוך ספרו על הרבי.
חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם
להיכנס ליחידות, אז והיום, פאנל עם משפיעים ורבנים משוכתב מתוך פרוייקט הוידאו של את"ה העולמי - [[שבועון בית משיח, ג' תמוז תשע"ו - שנת הקהל

מדיה

את"ה העולמי, יחידות - בירור, קביעה איחוד, חסידים מספרים על ההכנות לכניסה ליחידות
גלריית תמונות מהרבי ביחידות
רבי לילדים: נִגּוּן יְחִידוּת • לנגן ביחד

הערות שוליים

↑ ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 58.
↑ מתוך ספר הניגונים.
↑ רשימת שמעון הכופר.
↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן.
↑ "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.
↑ רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן.
↑ מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.
↑ היום יום ל' שבט. סה"ש תש"ט, ע' 340.
↑ היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת תש"י.
↑ היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.
↑ חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.
↑ ראה מפתח עניינים לשיחות קודש, ר' יצחק מאיר סוסובר ביומן עמוד 30.
↑ כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות
↑ בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"
↑ ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386
↑ הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").
↑ התמים גליון נ"א עמ' 11 מתוך תדפיס מספר על הרב חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36
↑ ר' ראובן דונין הסביר פעם מה הכוונה "כמו פעם, ויותר מזה" - "כמו פעם" - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. "ויותר מזה" - 1) פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 2) פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. 3) פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.
↑ שבועון בית משיח, כ"ז סיון תש"פ, עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".
↑ מנחם כהנא, עשינו קולע ויצאנו בריקודים, שבועון בית משיח, כ"ד טבת תשפ"ד, גליון 1392 עמוד 30.
↑ קובץ היחידות עמוד 38.
↑ ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רו.
↑ ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רלט

[1] ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 58.

[2] מתוך ספר הניגונים.

[3] רשימת שמעון הכופר.

[4] ספר התולדות אדמו"ר הזקן.

[5] "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.

[6] רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן.

[7] מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.

[8] היום יום ל' שבט. סה"ש תש"ט, ע' 340.

[9] היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת תש"י.

[10] היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.

[11] חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.

[12] ראה מפתח עניינים לשיחות קודש, ר' יצחק מאיר סוסובר ביומן עמוד 30.

[13] כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות

[14] בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"

[15] ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386

[16] הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").

[17] התמים גליון נ"א עמ' 11 מתוך תדפיס מספר על הרב חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36

[18] ר' ראובן דונין הסביר פעם מה הכוונה "כמו פעם, ויותר מזה" - "כמו פעם" - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. "ויותר מזה" - 1) פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 2) פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. 3) פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.

[19] שבועון בית משיח, כ"ז סיון תש"פ, עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".

[20] מנחם כהנא, עשינו קולע ויצאנו בריקודים, שבועון בית משיח, כ"ד טבת תשפ"ד, גליון 1392 עמוד 30.

[21] קובץ היחידות עמוד 38.

[22] ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רו.

[23] ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רלט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מר [[מנחם בגין]] בחדר היחידות אצל הרבי]]
 [[קובץ:יחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות כללית לגבירים]]
-'''יחידות''' הוא מושג ב[[חסידות]] שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות ל[[עבודת השם]] שלו ותשובות לשאלותיו.
+'''יחידות''' הוא מושג ב[[חסידות]] שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס ל[[חדר הרבי|חדרו הפרטי של הרבי]] ומקבל הוראות אישיות ל[[עבודת השם]] שלו ותשובות לשאלותיו.
-אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.
+==תוכן היחידות==
+{{להשלים}}
+אצל חסידים נהוג שלא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, גם אם הרבי מושיט לו את ידו שלו.
-ב[[דור השביעי]] נערכו היחידויות עם [[הרבי]] שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.
+==הכנה ליחידות==
+{{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]]: מבנה ה[[שכל]] וה[[מידות טובות|מדות]] של [[חסיד]], הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל [[רבי|רבו]]. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר [[עבודת השם|עבודה]] נותן לו הרבי|[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום, כ' סיון]]}}
+כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי [[עבודת השם]] - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים{{הערה|ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 58.}}. תוך כדי התעמקות ה[[מחשבה]] בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "[[ניגון של יחידות]]"{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}.
+===מחול היחידות===
+בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]] (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה [[ניגון שכ"ח|ניגון מיוחד]] מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן].}}.
+בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}.
+כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם ל[[ליובאוויטש]] כיום הולדתם, החסיד הרשב"ץ בא לראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי [[פרשת משפטים]] [[תר"ח]] ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות {{הערה|[[היום יום]] [[ל' שבט]]. [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/index.htm סה"ש תש"ט, ע' 340].}}.
+==יחידות אצל הרבי==
+הרבי התחיל את היחידות מיד אחרי [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת הנשיאות]]{{הערה|היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת [[תש"י]].}}, והיה מקבל ליחידות על פי רוב בימים ראשון שלישי וחמישי.
+בכל הדורות התקיימו היחידויות שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כך היה גם אצל הרבי עד לשנת [[תשכ"ה]], אז החל הרבי לקבל קהל ליחידות רק בימים ראשון וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.
+משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשך הזמן שהיחידות ארכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.
+הנכנסים היו בדרך כלל שואלים את שאלותיהם על גבי פתק, הרבי היה קורא את הפתקים במהירות עצומה, ומיד היה מסמן על מה לענות ומתחיל לענות תוך כדי קריאה{{הערה|היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.}}.
+אצל הנכנסים ליחידות היו כמה סוגים:
+# אישי ציבור שהיו מגיעים (רובם בעת ביקור בניו יורק) להתייעץ עם הרבי על כל מיני נושאים, יחידותם הייתה נמשכת הרבה פעמים זמן רב, והרבי היה עונה על כל דבר בצורה מיוחדת וברורה, כאילו הוא ממש נמצא בעובי הקורה.
+# אורחים שהיו מגיעים אל הרבי היו נוהגים להכנס ליחידות{{הערה|חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.}}.
+# תלמידי הישיבה וחסידים שהיו גרים באיזור היו נכנסים אל הרבי בדרך כלל בסמיכות ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] שלהם.
+# עסקני חב"ד היו נכנסים גם הם הרבה פעמים.
+# בנוסף, היו גם אנשים שלא היה להם זמן להכנס, והם היו שואלים את שאלותיהם דרך פתק וכיוצא בזה.
-משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.
+[[קובץ:גן עדן התחתון 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסדים מתכוננים ליחדות ב[[גן עדן התחתון]]]]
+לקראת סוף שנות הלמ"ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות בגלל חוסר זמן לקבל את כולם. כך שעד שנת [[תשל"ה]] נהגו להיכנס ב[[יום הולדת]] ליחידות. ב[[שבת]] בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=12&hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/תשרי_תשל%22ה_-_ר'_יצחק_מאיר_סוסובר.pdf ביומן עמוד 30].}} שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל ה[[משפיע]], ובנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.
-==הכנה ליחידות==
+עם זאת, אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת [[תשמ"א]].
-{{ציטוט צף|ה[[חסיד]] ר' [[חנוך הענדל קוגל|הענדיל]] סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת ה[[ערלת הלב|ערלה]], וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען ({{=}} מה שלא יהיה, מערלת הלב התפטרו מיד)|[[תבנית:היום יום/י"ג אלול|היום יום, י"ג אלול]]}}
-כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "[[ניגון של יחידות]]"{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}.
+רבנים וגדולי תורה מסויימים זכו להיכנס ליחידות גם אחרי שנפסק סדר הקבלה ליחידות פרטית.
+====מאמר במהלך היחידות====
+מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב [[גדליה אקסלרוד]] שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת [[תשכ"ו]] "מה יהיה הלאה?"{{הערה|כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות}} ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: "איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב"ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני"{{הערה|בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"}}{{הערה|[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/386.-Lech-Lecha-5783.pdf ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386]}}.
+במהלך יחידות לרב [[שמואל חפר]] בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.
+===יחידות כללית===
+{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות כללית]]}}
+לאחר שבשנת [[תשמ"א]] זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נושא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - "יחידות כללית".
+למעשה, סדר זה היה קיים גם קודם לכן, במתכונת דומה, כאשר הרבי נשא שיחה משותפת בפני קבוצות מוגדרות, כגון השלוחים לארץ הקודש, נוסעי ה[[צ'רטר]] ש[[נסיעה לרבי|הגיעו לרבי כקבוצה]], ועוד.
+ב"יחידות כללית" אומר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה הוא ב{{ה|זאל הגדול}}, שם מוקף השטח במחיצות כשבפנים מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס (אורחים / חתנים / בר מצוות וכו'). הרבי יושב על בימה מוגבהת על יד שולחן (משבצות או מכוסה במפה לבנה) ומדבר לקהל. היחידויות בסגנון זה מתקיימות מספר פעמים בשנה בנוסף ל[[חודש תשרי]] כאשר מגיעים אורחים רבים, בדרך כלל מחולקים קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות ל[[בר מצוה]], יחידות ל[[תמימים|תלמידי הישיבה]], יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ול[[שלוחים]].
+לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי [[פ"נ|פדיונות]] ולקבל את ברכתו.
-===מחול היחידות===
+==תחליף ליחידות==
-בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל כ"ק אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן].}}.
-בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}.
+גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה [[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]]: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!"{{הערה|[[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]] הסביר פעם מה הכוונה '''"כמו פעם, ויותר מזה"''' - '''"כמו פעם"''' - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. '''"ויותר מזה"''' - '''1)''' פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 '''2)''' פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. '''3)''' פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.}}.
-==יחידות כללית==
+כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[כ"ז סיון]] [[תש"פ]], עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".}}.
-[[תמונה:יחידות כללית.jpg|left|thumb|250px|גלופת עץ המתארת יחידות כללית של [[הרבי]] ב-[[770]]]]
-אחרי חודש תשרי [[תשמ"ב]], הפסיק הרבי לקבל אנשים ל"יחידות פרטית" (למעט יחידי סגולה), ומאז ה"יחידות כללית" היתה לסדר קבוע.
-ב"יחידות כללית", נכנסים עשרות חסידים יחד לבית המדרש, והרבי אומר לפניהם שיחה. גם שעת [[התוועדות|ההתוועדות]] הינה זמן של 'יחידות'. הרבי התייחס למעמד זה כאל יחידות פרטית ממש וכמה פעמים, כשביקש חסיד להיכנס ליחידות אמר לו הרבי כי המעמד הזה הוא יחידות פרטית לכל דבר, ואף מעבר לכך.
+כשהרב [[שאול משה אליטוב]] ביקש מהרבי בשנת [[תשד"מ]] להיכנס ליחידות ביום הולדתו השיב לו הרבי שקיום [[מנהגי יום הולדת|מנהגי יום ההולדת]] ייחשב לו ככניסה ליחידות{{הערה|[[מנחם כהנא]], '''עשינו קולע ויצאנו בריקודים''', [[שבועון בית משיח]], [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ד]], גליון 1392 עמוד 30.}}.
-בדרך כלל חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לבעלי אמצעים ותומכי חב"ד, יחידות ל[[שלוחים]].
+===בשעת ההתוועדות===
+[[קובץ:מענה התוועדויות יחידות.jpg|ממוזער|מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: '''כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה''']]
+כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות{{הערה|[http://www.shturem.net/images/news/45479_news_04102010_8936.pdf קובץ היחידות] עמוד 38.}}.
-== יחידות לאורחים ==
+חסידים רבים מספרים כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.
-הפעם האחרונה בה נכנסו ליחידות פרטית אצל הרבי, היו האורחים של חודש תשרי [[תשמ"א]]. לאחר שנוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות, ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נשא הרבי שיחה בפניהם, ופעמים רבות ניתנה האפשרות לעבור לפני הרבי בסיום היחידות ולתת לו [[פ"נ|פדיונות]] ולקבל את ברכתו או לבקש ברכה קצרה.
-מקומם של היחידויות הכלליות נקבע ל{{ה|זאל הגדול}}, שם הוקף הצד האחורי במחיצות, והרבי ישב על בימה מוגבהת על יד שולחן מכוסה במפה לבנה. פעמים רבות הרבי חילק בסיום היחידות כללית דולרים לנאספים.
+=== בחלוקת הדולרים ===
-מלבד בחודש תשרי היו מתקיימות יחדויות נוספות כאשר הגיעו אורחים רבים, ועל פי החלטת המזכירות כאשר היה קהל גדול היו מחלקים את האורחים לפי קריטריונים מסויימים.
+במידה מסויימת מהווה מעמד [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מ[[רוסיה]] ל-[[770]]: {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רלט}}}}.
-== יחידות לעסקנים ==
+== ראו גם ==
-{{ערך חסר|פסקה=כן}}
+* [[יחידות כללית]]
+* [[צאתכם לשלום]]
+* [[יחידות לגבירים]]
-==לקריאה נוספת==
+== לקריאה נוספת ==
+* '''ספר היחידות''' לקט משיחות ומאמרי רבותינו נשיאנו, נלקט ונערך על ידי [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], [[ה' טבת]] [[תשמ"ט]].
+* [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב ע' 24 ואילך - סיפור שסיפר הרבי על יחידות [[הרבי הרש"ב]] אצל אביו, [[הרבי המהר"ש]] לאחר הסתלקותו.
+* '''קובץ היחידות''' סקירה על תולדות היחידות אצל הרבי בשילוב קטעי יחידויות ושיחות קודש, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"א.
+* '''פנים אל פנים ממקור הברכות''', פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], גליון ל"א, [[תשרי]] [[תש"ע]], מאת [[ישראל יהודה]].
+* '''היחידות הראשונה אצל הרבי''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 42.
+* '''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38.
+* '''בקודש עם הרבי לבד''', שלום לאופר, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1954 ע' 32–58.
-*'''[[ספר היחידות]]''' מלוקט משחותיהם וממאמריהם של רבותינו נשיאי חב"ד לדורותיהם, נלקט ונערך על ידי [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הוצאת [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ט]]
+== קישורים חיצוניים ==
-*'''פנים אל פנים ממקור הברכות''', פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], גליון ל"א, [[תשרי]] [[תש"ע]], מאת [[ישראל יהודה]]
+* [[עדין אבן ישראל]], '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593682#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לבד עם הרבי]''', פרק מתוך ספרו על הרבי.
-*'''[http://www.shturem.net/images/news/45479_news_04102010_8936.pdf קובץ היחידות]''', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] {{PDF}} {{שטורעם}} תשרי תשע"א
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] {{אינפו}}
+* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/7/115882997025.html להיכנס ליחידות, אז והיום]''', פאנל עם משפיעים ורבנים משוכתב מתוך פרוייקט הוידאו של [[את"ה העולמי]] - [[שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]] {{בית משיח}}
-== קישורים חיצונים ==
+;מדיה:
-*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] - {{אינפו}}
+* [[את"ה העולמי]], '''[http://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/הוידאו-המדובר-אצל-התמימים-הכניסה-ליחי/ יחידות - בירור, קביעה איחוד]''', חסידים מספרים על ההכנות לכניסה ליחידות {{וידפו}}
-*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21281 גלריית תמונות מהרבי ביחידות]{{תמונה}} - {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21281 גלריית תמונות מהרבי ביחידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46884 יצירת אמנות ב- 62 אלף דולר: היחידות] - כתבה על גלופת העץ המתארת יחידות כללית - {{אינפו}}
+* '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/751701/ רבי לילדים: נִגּוּן יְחִידוּת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
-* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט"ז תמוז ה'תשמ"ג{{וידאו}} - {{אינפו}}
+{{במחיצת הרבי}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגי יסוד בחסידות חב"ד]]
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
+[[קטגוריה:רבי וחסיד]]