תומכי תמימים קריית גת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(479 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בקרית גת]]
{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=תמונה קבוצתית של ישיבה גדולה קרית גת.jpg
|כתובית=תלמידי ישיבה גדולה תות"ל קרית גת בתמונה קבוצתית ([[תשפ"ד]])
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[יוסף יצחק וולף (ביתר)|יוסף יצחק וולף]]
|מספר תלמידים=כ-300
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.


ישיבת תומכי תמימים בעיר קרית גת הינה ישיבת חב"ד בה יש ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.


הנחת אבן הפינה לישיבה הונחה בשנת [[תש"כ]]. בסביבות שנת תשכ”ב הושלם בנין היסודות והרצפה של הישיבה.
הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".


את ניהול הישיבה בשנותיה הראשונות לקח הרב דוב טייכמן בברכת [[הרבי]].
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת תשכ"ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין.


בשנת [[תשכ"ז]], פתח הרב טייכמן את הישיבה הגדולה. הוא הביא קבוצת תלמידים [[תומכי תמימים כפר חב"ד|מהישיבה בכפר חב”ד]] שתהווה את הגרעין ליסוד הישיבה גדולה. לרגל הפתיחה התקבל מברק ברכה מכ”ק אדמו”ר שליט”א שהוקרא בחגיגת הפתיחה שנערכה ברוב פאר והדר בבית הכנסת של הרומנים בהשתתפות רבנים והמון רב.
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].


בסיום אותה שנה, שנת תשכ”ז, הגיעה הוראה מכ”ק אדמו”ר שליט”א להרב [[אפרים וולף]] מנהל [[תומכי תמימים לוד]] וכפר חב"ד לשלוח את התלמידים שסיימו את שנת לימודיהם בשיעור ג’ בלוד -לישיבה בקרית גת, שם ילמדו בשנה הבאה - שנת [[תשכ"ח]].  
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].


באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בנית בניין הקומה הראשונה של הישיבה. לאחר עשר שנות טילטולים (תשי”ט-תשכ”ט) עברה הישיבה למשכן קבע חדש ומפואר. המבנה כלל: זאל, מטבח וחדר אוכל, משרדים, וחמשה חדרי שינה (הדירות בהם ישנו הבחורים עדיין נשארו).  
בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].


בכ”ה אלול תשכ”ט התקיימה חנוכת הבית.
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].


בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1D8fhIifzGB-4GDPJVJhZ4VDNQKuWmHJH/view?ts=6705863f שתמליכוני עליכם]''' [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 150 עמ' 10.}}.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה.
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי בעיר [[רוסטוב]].
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).
בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב [[ישעיהו אבני]].
בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].
בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.
עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.
בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.
בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.
[[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה]]
בתחילת חודש אדר א' [[תשפ"ב]] הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיה
בסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד אז משפיע בש"ב וש"ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש"ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.
ב[[חודש טבת]] [[תשפ"ב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר"מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.
ב[[חודש ניסן]] [[תשפ"ג]] נבנתה הרחבה של ה'זאל' (אולם הלימוד המרכזי).
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עקב עליה במספר התלמידים בישיבה.
לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט.
ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ"ז טבת]] [[תשפ"ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הוכרז על מינוי התמימים מענדי ביטון ומרדכי לינק למשיבים בסדרי חסידות בשיעור ג'.
הרב יוסף יצחק זילברשטרום עבר להיות ר"מ בשיעור ג', והרב לוי מושקוביץ נכנס להיות ר"'מ בשיעור א' - במקומו של הרב זילברשטרום.
המשפיע הרב ישעיהו אבני עזב את את הישיבה בשל רצונו להתמקד יותר בשליחותו בישוב מבוא חורון.
כמו כן, התמנו הרב מ"מ קפלון למשגיח כללי בשיעור ב', והרב מ"מ טנג'י למשגיח כללי בשיעור א'. הרב בנימין וולף עבר להיות משגיח בשיעור ג'.
===התלמידים בישיבה כיום===
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג|תשפ"ד]] לומדים בישיבה כ-370 תלמידים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד ברחבי תבל]]
==ארגונים בישיבה==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* "'''סדר לימוד בשיחות ה[[דבר מלכות]]'''" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]].
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ [[תש"פ]] מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת בין ה[[סדר]]ים.
הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות [[הרבנית חנה]].
*'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. בר מצווה מרגשת בישיבת תות"ל חב"ד קרית גת] {{אינפו}}}}.
*'''בדרך תמים''' - הכנה לישיבה:
לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבה גדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני [[גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/324677/ קריית גת: נפתח בתנופה ישיבת ערב "בדרך תמים"{{אינפו}}]}}.
== צוות הישיבה ==
{{טורים
| תוכן = ===הנהלה רוחנית ורבני הישיבה===
*הרב [[משה הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[משגיח]] ראשי.
===הנהלה גשמית===
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*'''מזכירות''': הרב יוסף יצחק וולף, הרב יצחק כהן.
*'''צוות גשמי''': הרב עמוס קיי, הרב תומר סויסה.
===[[ר"מים]]:===
'''שיעורים כלליים''':
*הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].
'''שיעור א'''':
*הרב [[נפתלי מרינובסקי]]
*הרב [[יעקב בלינוב]]
*הרב לוי מושקוביץ.
'''שיעור ב'''':
*הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם מענדל (בומי) פרידלנד]]
*הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]],
*הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]]
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום
*הרב [[חיים ברוך רוזן]].
'''שיעור ג'''':
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']]
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].
==='''[[משפיעים]]''':===
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']]
*הרב [[אלישיב קפלון]]
*הרב [[ברוך מנחם כהנא]]
*הרב אהרן הלוי
*הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]
*הרב אליעזר ירס
*הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]
*הרב שמעיה מרינובסקי
*הרב אהרן פורסט
*הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]]
*הת' מענדי ביטון
*הת' מרדכי לינק.
==='''[[משגיח]]ים''':===
*הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]]
*הרב צבי אליהו בלוי
*הרב בנימין וולף
*הרב מ"מ קפלון
*הרב מ''מ טנג'י.
==='''[[נו"נ]]ים''':===
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל
*הרב אהרן לוי
*הרב יהודה שניידר
*הרב [[ראובן שניאורסון]]
*הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
==='''מנהל מכון [[סמיכה]] בישיבה''':===
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].
}}
===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': הרב [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].
*'''[[ר"מ]]''' הרב [[חיים שלום דייטש]].
==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]
==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].
==קישורים חיצונים==
*[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
*[https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית "תומכי תמימים קריית גת" {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/49764 יובל בתמונות ● פרויקט מיוחד ב-{{COL}}{{תמונה}}]
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־02:34, 18 בדצמבר 2024

המונח "תומכי תמימים קריית גת" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבה קטנה, ראו תומכי תמימים קריית גת (קטנה).

תומכי תמימים קריית גת גדולה

תלמידי ישיבה גדולה תות"ל קרית גת בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד י' שבט תשי"ט
מיקום אליהו הנביא 5 קריית גת
מייסד הרב יעקב פלס
ראש הישיבה הרב משה הבלין
מנהל גשמי הרב לוי יצחק הבלין הרב לוי יצחק גרונר הרב יוסף יצחק וולף
מספר תלמידים כ-300
ספר פלפולים לכבודו של מלך
קובץ הערות קריית מלך רב

תומכי תמימים קריית גת גדולה (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) היא ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין הישיבה בעבר

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד[1] במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שימש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין.

בשנת תש"מ נשלחו קבוצת בחורים מ-770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' ישראל בוטמן ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר התלמידים השלוחים.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר.

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ואברהם מענדל פרידלנד.

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה[2].

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה לראש הישיבה.

בשנת תשנ"ו הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

לקראת שנת תשס"ו הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת תשס"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב אלישיב קפלון, לשעבר שליח הרבי בעיר רוסטוב.

כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה

בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת תשע"ג נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

בחודש אלול תשע"ה נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון תשע"ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו החליף הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים תשע"ח התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת מגפת הקורונה בקיץ תש"פ הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד בביתר עילית ובקריית גת ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף תשפ"א החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.

תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה

בתחילת חודש אדר א' תשפ"ב הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיה בסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב התמנה הרב צבי בלוי למשגיח בחסידות והרב אליעזר ירס[3] מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד אז משפיע בש"ב וש"ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש"ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב חיים ברוך רוזן כר"מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב יעקב יוסף קופרמן החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים. בחודש ניסן תשפ"ג נבנתה הרחבה של ה'זאל' (אולם הלימוד המרכזי).

לקראת שנת הלימודים תשפ"ג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עקב עליה במספר התלמידים בישיבה.

לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט.

בחודש חשוון תשפ"ד נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, ובכ"ז טבת תשפ"ד נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הוכרז על מינוי התמימים מענדי ביטון ומרדכי לינק למשיבים בסדרי חסידות בשיעור ג'.

הרב יוסף יצחק זילברשטרום עבר להיות ר"מ בשיעור ג', והרב לוי מושקוביץ נכנס להיות ר"'מ בשיעור א' - במקומו של הרב זילברשטרום.

המשפיע הרב ישעיהו אבני עזב את את הישיבה בשל רצונו להתמקד יותר בשליחותו בישוב מבוא חורון.

כמו כן, התמנו הרב מ"מ קפלון למשגיח כללי בשיעור ב', והרב מ"מ טנג'י למשגיח כללי בשיעור א'. הרב בנימין וולף עבר להיות משגיח בשיעור ג'.

התלמידים בישיבה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בישיבה כ-370 תלמידים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל

ארגונים בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.

  • את"ה - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע אות בספר התורה, מבצע חנוכה, מבצע פורים, תהלוכות ל"ג בעומר, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
  • מבצע מזוזה - תחת ארגון זה עומד אחריות מבצע מזוזה בעיר קריית גת שעל ידי הישיבה. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל סופר סת"ם ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
  • הערות ועיונים - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם קרית מלך רב וספריו יוצאים תחת שם זה.
  • מטה גאולה ומשיח - האחראי על סדרי גאולה ומשיח בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
  • "סדר לימוד בשיחות הדבר מלכות" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים תנש"א ותשנ"ב.
  • שידור - מקרין בזאל הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת התוועדויות של הרבי בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ תש"פ מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
  • קול מנחם - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של הרבי, שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה [4] ומחוצה לה[5].
  • ספריית "דרכי החסידות" - ספרייה חסידית להשאלת סיפורי חסידים ועיתוני כפר חב"ד כרוכים[6] לתלמידי הישיבה הפועלת בין הסדרים.

הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

  • מכון בר-מצוה - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת הבר-מצווה[7].
  • בדרך תמים - הכנה לישיבה:

לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבה גדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני גאולה ומשיח[8].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה רוחנית ורבני הישיבה

הנהלה גשמית

ר"מים:

שיעורים כלליים:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

משפיעים:

משגיחים:

נו"נים:

  • הרב שלמה יהודה הלוי סגל
  • הרב אהרן לוי
  • הרב יהודה שניידר
  • הרב ראובן שניאורסון
  • הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.

מנהל מכון סמיכה בישיבה:


צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לשם ולתפארת - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה. אלול, תשס"ט.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה (אולגה) · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)

הערות שוליים

  1. ↑ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי
  2. ↑ שתמליכוני עליכם כי קרוב גליון 150 עמ' 10.
  3. ↑ שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.
  4. ↑ ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה
  5. ↑ קול מנחם הפועל בישיבה מתוך קישור שטורעם
  6. ↑ מתחילת ההו"ל של העיתון
  7. ↑ בר מצווה מרגשת בישיבת תות"ל חב"ד קרית גת
  8. ↑ קריית גת: נפתח בתנופה ישיבת ערב "בדרך תמים"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תומכי_תמימים_קריית_גת_(גדולה)&oldid=725051"