וכל המעדנים מצויין כעפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ממתקים_על_העצים.png|שמאל|ממוזער|246x246 פיקסלים|מעדנים מצויים כעפר.]] | |||
לעתיד לבא בזמן התגלות ה[[מלך המשיח]], יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות. | לעתיד לבא בזמן התגלות ה[[מלך המשיח]], יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
כותב [[הרמב"ם]] בספרו היד החזקה{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}: | כותב [[הרמב"ם]] בספרו היד החזקה{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הטובה תהא מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם",}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הטובה תהא מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם",}} | ||
== כמו שהיה ב[[יציאת מצרים]] רכוש גדול == | |||
כתוב{{הערה|מיכה ז, טז.}} כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהניסים שיהיה בגאולה העתידה יהיה דומה לניסים שהיו ביציאת מצרים, אז כמו שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול, כך גם בגאולה העתידה יצאו ברכוש גדול, יהיה להם עשירות מופלגה<ref name=":0">ד"ה כימי צאתך (אות א-ב), וד"ה ויאמר לו יהונתן (אות ט) תשכ"ח.}}, כמו שהרמב"ם מתאר "וכל המעדנים מצויין כעפר", ואז יתקיים האזהרה וההבטחה "כי לא יהיה בך אביון", כולם יהיו עשירים<ref name=":1">אגרות קודש חי"ד מכתב ה'קב, ע' שלד.}}. ובהרבה יותר מיציאת מצרים, כי אז יהיה גם נפלאות אפילו לפי ערך יציאת מצרים, אף שביציאת מצרים הכי פחות שהיה לכל אחד מישראל היה 90 חמורים טעונים מכסף וזהב. וכמו שרואים שיוסף הצדיק הטמין שלשה מטמוניות, המטמון השלישי יתגלה לעתיד לבא, כי זה מדאי נעלה להתגלות בזמן הזה<ref name=":0" />. | |||
כמו כן בזמן של בית המקדש הראשון, ואפילו בזמן של בית המקדש השלישי היתה ליהודים הרחווה ושפע הכי גדולה, עד שחיטין היו גדולים ככליות {{הערה|תענית כא, א. ד"ה ציון במשפט ש"פ דברים תשכ"ט.}}. | |||
==מהות היעוד== | ==מהות היעוד== | ||
הסיבה לכך שב[[גאולה]] ינתן שפע [[גשמי]] ומנוחת ה[[נפש]] וה[[גוף]] הוא, על מנת שיוכלו להתעסק אך ורק בלימוד ועיון ב[[תורה]] ובפרט שלעתיד יתגלו ענינים חדשים בתורה שלא היו לפני כן (המכונים-[[תורה חדשה]]), וכמו שמבאר [[הרמב"ם]] בהלכה לפני כן ש: לא נתאוו החכמים שבכל הדורות ל[[ביאת המשיח]] לא בשביל השליטה שיהיה אז לעם ישראל בעולם כולו ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ללימוד התורה מכיוון שיהיה שפע גשמי מוחלט ללא צורך בעבודה ויגיעה גשמית מצד האדם. | הסיבה לכך שב[[גאולה]] ינתן שפע [[גשמי]] ומנוחת ה[[נפש]] וה[[גוף]] הוא, על מנת שיוכלו להתעסק אך ורק בלימוד ועיון ב[[תורה]] ובפרט שלעתיד יתגלו ענינים חדשים בתורה שלא היו לפני כן (המכונים-[[תורה חדשה]]), וכמו שמבאר [[הרמב"ם]] בהלכה לפני כן ש: לא נתאוו החכמים שבכל הדורות ל[[ביאת המשיח]] לא בשביל השליטה שיהיה אז לעם ישראל בעולם כולו ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ללימוד התורה מכיוון שיהיה שפע גשמי מוחלט ללא צורך בעבודה ויגיעה גשמית מצד האדם. | ||
| שורה 22: | שורה 19: | ||
במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&pgnum=351 התועדויות [[תשמ"ה]] חלק ג' עמ' 1737].}} מסביר [[הרבי]] שהסיבה לכך שהמעדנים יהיו מצויים כעפר בכל העולם כולו הוא דווקא בגלל שאף אחד לא יתענין בגשמיות ובמעדנים גשמיים כי יהיו עסוקים ושקועים במעדנים רוחניים והגילויים הנעלים שיתגלו ב[[ימות המשיח]] וכמו שכתוב על הזמן ההוא "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}, ורמז לכך הוא שאומרים "כעפר" כמו העפר שאינו בעל ערך (בנוסף לכך שהוא מצוי בשפע) כך המעדנים הגשמיים לא יהיו שווים יחס לעתיד לבוא. | במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&pgnum=351 התועדויות [[תשמ"ה]] חלק ג' עמ' 1737].}} מסביר [[הרבי]] שהסיבה לכך שהמעדנים יהיו מצויים כעפר בכל העולם כולו הוא דווקא בגלל שאף אחד לא יתענין בגשמיות ובמעדנים גשמיים כי יהיו עסוקים ושקועים במעדנים רוחניים והגילויים הנעלים שיתגלו ב[[ימות המשיח]] וכמו שכתוב על הזמן ההוא "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}, ורמז לכך הוא שאומרים "כעפר" כמו העפר שאינו בעל ערך (בנוסף לכך שהוא מצוי בשפע) כך המעדנים הגשמיים לא יהיו שווים יחס לעתיד לבוא. | ||
== [[מעשינו ועבודתינו]] == | |||
* כדי שלעתיד לבא יהי "'''מעדנים''' מצויין", יש גם עכשיו לעבוד ה' מתוך תענוג{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב, התוועדויות ע' 876, 869.}}. | |||
* ע"י נתינת צדקה ("נתון תתן" - "אפילו מאה פעמים"), מקרב הייעוד שלא יהי' בך אביון<ref name=":1" />. | |||
* יהודי צריך להשתדל להיות עשיר (עשירות ברוחניות, בתורה ומצוותיה, ועשירות בגשמיות){{הערה|1=ש"פ תרומה תשנ"ב, התוועדויות ע' 296.}}. | |||
== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] == | |||
* עוד לפני ביאת משיח, כבר עכשיו ישנה השפעת הפרנסה בריבוי ובהרחבה כל כך עד שאינו תופס מקום כלל מרוב הרגילות בזה, שזהו הפירוש של "מעדנים מצויין - כעפר"{{הערה|1=ח"י תמוז תשנ"א התוועדויות ע' 50.}}. | |||
* יש כבר רכוש גדול בגשמיות וברוחניות{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 32.}} רכוש גדול שאין למעלה ממנו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ס"ע 1220.}}. נוסף לזה שבני ישראל מוותרים על הרכוש גדול{{הערה|(ברכות ט, סע"א) ממעייני הישועה הע' 312 ובשוה"ג שם, התוועדויות תנש"א ח"א ע' 151.}}. | |||
== ראו גם == | |||
*[[עתידין אילני סרק שיתנו פירות]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024
לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות.
מקור היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כותב הרמב"ם בספרו היד החזקה[1]:
"הטובה תהא מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם",
כמו שהיה ביציאת מצרים רכוש גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתוב[2] כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהניסים שיהיה בגאולה העתידה יהיה דומה לניסים שהיו ביציאת מצרים, אז כמו שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול, כך גם בגאולה העתידה יצאו ברכוש גדול, יהיה להם עשירות מופלגה<ref name=":0">ד"ה כימי צאתך (אות א-ב), וד"ה ויאמר לו יהונתן (אות ט) תשכ"ח.}}, כמו שהרמב"ם מתאר "וכל המעדנים מצויין כעפר", ואז יתקיים האזהרה וההבטחה "כי לא יהיה בך אביון", כולם יהיו עשירים<ref name=":1">אגרות קודש חי"ד מכתב ה'קב, ע' שלד.}}. ובהרבה יותר מיציאת מצרים, כי אז יהיה גם נפלאות אפילו לפי ערך יציאת מצרים, אף שביציאת מצרים הכי פחות שהיה לכל אחד מישראל היה 90 חמורים טעונים מכסף וזהב. וכמו שרואים שיוסף הצדיק הטמין שלשה מטמוניות, המטמון השלישי יתגלה לעתיד לבא, כי זה מדאי נעלה להתגלות בזמן הזה[3].
כמו כן בזמן של בית המקדש הראשון, ואפילו בזמן של בית המקדש השלישי היתה ליהודים הרחווה ושפע הכי גדולה, עד שחיטין היו גדולים ככליות [4].
מהות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה לכך שבגאולה ינתן שפע גשמי ומנוחת הנפש והגוף הוא, על מנת שיוכלו להתעסק אך ורק בלימוד ועיון בתורה ובפרט שלעתיד יתגלו ענינים חדשים בתורה שלא היו לפני כן (המכונים-תורה חדשה), וכמו שמבאר הרמב"ם בהלכה לפני כן ש: לא נתאוו החכמים שבכל הדורות לביאת המשיח לא בשביל השליטה שיהיה אז לעם ישראל בעולם כולו ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ללימוד התורה מכיוון שיהיה שפע גשמי מוחלט ללא צורך בעבודה ויגיעה גשמית מצד האדם.
הרבי מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שהרוחניות תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם בגשמיות.
במקום אחר[5] מסביר הרבי שהסיבה לכך שהמעדנים יהיו מצויים כעפר בכל העולם כולו הוא דווקא בגלל שאף אחד לא יתענין בגשמיות ובמעדנים גשמיים כי יהיו עסוקים ושקועים במעדנים רוחניים והגילויים הנעלים שיתגלו בימות המשיח וכמו שכתוב על הזמן ההוא "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"[6], ורמז לכך הוא שאומרים "כעפר" כמו העפר שאינו בעל ערך (בנוסף לכך שהוא מצוי בשפע) כך המעדנים הגשמיים לא יהיו שווים יחס לעתיד לבוא.
מעשינו ועבודתינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כדי שלעתיד לבא יהי "מעדנים מצויין", יש גם עכשיו לעבוד ה' מתוך תענוג[7].
- ע"י נתינת צדקה ("נתון תתן" - "אפילו מאה פעמים"), מקרב הייעוד שלא יהי' בך אביון[8].
- יהודי צריך להשתדל להיות עשיר (עשירות ברוחניות, בתורה ומצוותיה, ועשירות בגשמיות)[9].
טעימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עוד לפני ביאת משיח, כבר עכשיו ישנה השפעת הפרנסה בריבוי ובהרחבה כל כך עד שאינו תופס מקום כלל מרוב הרגילות בזה, שזהו הפירוש של "מעדנים מצויין - כעפר"[10].
- יש כבר רכוש גדול בגשמיות וברוחניות[11] רכוש גדול שאין למעלה ממנו[12]. נוסף לזה שבני ישראל מוותרים על הרכוש גדול[13].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח באתר הגאולה
- אריק לוזון, החיים ב-2021 יקרים יותר?, אתר הגאולה
- כסף על העצים? זו מציאות! באתר הגאולה
- כסף על העצים? זו מציאות! באתר הגאולה
- מהפכת הגאולה: כך ישתנו חיינו לנצח באתר הגאולה
- ייעודי הגאולה - כפשוטם או משל וחידה? באתר הגאולה
- מטרת העל, וכל השאר: השוויון השכלי של הגאולה באתר הגאולה
- הסוכריה האמיתית, אריה קירשנזפט באתר הגאולה
- מה בתפריט? איזה מותג נלבש היום? תושיט את היד ותיקח באתר הגאולה
הערות שוליים
- ↑ הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה
- ↑ מיכה ז, טז.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ תענית כא, א. ד"ה ציון במשפט ש"פ דברים תשכ"ט.
- ↑ התועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1737.
- ↑ הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה
- ↑ ט"ו שבט תשמ"ב, התוועדויות ע' 876, 869.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:1 - ↑ ש"פ תרומה תשנ"ב, התוועדויות ע' 296.
- ↑ ח"י תמוז תשנ"א התוועדויות ע' 50.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 32.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ס"ע 1220.
- ↑ (ברכות ט, סע"א) ממעייני הישועה הע' 312 ובשוה"ג שם, התוועדויות תנש"א ח"א ע' 151.