בר כוזיבא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(50 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לגאוה ולפי דרגתו היה אכן ראוי להיות [[ביאת משיח]], אם כי הדור לא היה ראוי לכך.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=182 תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)]</REF>
[[קובץ:איסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בן-כוזיבא]]
[[קובץ:בן כוזיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: הדעות חלוקות, יש הטוענים שמדובר בבית המקדש, ויש האומרים שמדובר ב[[שולחן הפנים]]]]
'''בן כוזיבא''' היה השם שנתן ה[[תנא]] [[רבי עקיבא]] לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]"{{הערה|1= ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}. (=זה הוא מלך המשיח). על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=183 תורת מנחם [[תשי"ג]] חלק ב' עמ' 157 (183)]}}.


יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח וודאין]], והתברר שלא היה משיח. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי סה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF>אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]]' שהרי אינו מורח וודאין,<REF>רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.</REF> שהרי מסכן הוא את בני ישראל במלחמתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]</REF>
==חייו ופועלו==
{{פסקה חסרה}}
== הורגיו ==
יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]]{{הערה|1=בבלי סנהדרין דף צג ע"ב, וראה [http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]}}, מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח{{הערה|1=רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.}}. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח{{הערה|1=רדב"ז שם.}}. אמנם, לאור ביאורו של [[הרבי]], שב[[ימות המשיח]] יהיו [[שתי תקופות בימות המשיח|שתי תקופות]] (תקופה ראשונה בה "עולם כמנהגו נוהג", ותקופה שנייה בה יהיו כל היעודים הגשמיים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם),  מבאר הרבי, כי מחלוקת הראשונים אינה בדבר זהותו של ההורג את בן כוזיבא, אלא לדעת כולם בפועל ממש הגויים הרגוהו. המחלוקת היא, שלדעת הראב"ד מתחילת ימות המשיח יש שינוי מנהגו של עולם, ואם כן, כיון שבן כוזיבא אינו 'מורח ודאין' - יש לו דין רודף{{הערה|1=רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.}}. והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו, וזה נחשב כאילו חכמים הרגוהו, כי בפסיקתם שהוא חייב למות - הוא נחשב כבר למת (אלא שבפועל הגויים הרגוהו). ולדעת הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, ממילא, בכך שבן כוזיבא לא היה מורח ודאין (שזהו ענין של שינוי מנהגו של עולם) - אין בכך כדי לפסוק שהוא אינו המשיח, והוא לא התחייב מיתה, והורגיו - גם מהבחינה ההלכתית - היו הגויים בלבד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 200 הערה 69]}}.


היו לו את הסמינים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך לא גאל את ישראל בפועל.
== סימני משיח ==


על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עונותיו, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, ו[[הרמב"ם]] פוסק כדעה השניה.
במענה לשאלה כיצד האמין רבי עקיבא במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתורה ומצוות וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש כו' – השיב הרבי בשנת תשל"ב{{הערה|אגרות-קודש כרך כז עמ' שב}}: {{ציטוטון|דעת רבי עקיבא בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא – כי היה קא-סלקא-דעתך דרבי עקיבא שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו}}.


לשאלה מדוע [[הקב"ה]] גרם למצב כזה שיהיה [[בחזקת משיח]] אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם<REF> בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).</REF> שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.
בתחילה היו לו את הסימנים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.
 
על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עוונות, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, ו[[הרמב"ם]] פוסק כדעה השניה "והרי ככל מלכי בית דוד הכשרים שמתו".
 
לשאלה מדוע [[הקב"ה]] גרם למצב כזה שיהיה [[בחזקת משיח]] אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם{{הערה|1= בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).}} שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.
 
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
 
[[קטגוריה:מלך המשיח]]

גרסה אחרונה מ־17:14, 4 באפריל 2024

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בן-כוזיבא
מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: הדעות חלוקות, יש הטוענים שמדובר בבית המקדש, ויש האומרים שמדובר בשולחן הפנים

בן כוזיבא היה השם שנתן התנא רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא מלכא משיחא"[1]. (=זה הוא מלך המשיח). על פי תורת החסידות ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי לביאת משיח, אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך[2].

חייו ופועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הורגיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש אומרים כי ישראל הרגו את בר כוזיבא[3], מכיון שלא היה לו את הסימן של מורח ודאין, והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח[4]. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח[5]. אמנם, לאור ביאורו של הרבי, שבימות המשיח יהיו שתי תקופות (תקופה ראשונה בה "עולם כמנהגו נוהג", ותקופה שנייה בה יהיו כל היעודים הגשמיים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם), מבאר הרבי, כי מחלוקת הראשונים אינה בדבר זהותו של ההורג את בן כוזיבא, אלא לדעת כולם בפועל ממש הגויים הרגוהו. המחלוקת היא, שלדעת הראב"ד מתחילת ימות המשיח יש שינוי מנהגו של עולם, ואם כן, כיון שבן כוזיבא אינו 'מורח ודאין' - יש לו דין רודף[6]. והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו, וזה נחשב כאילו חכמים הרגוהו, כי בפסיקתם שהוא חייב למות - הוא נחשב כבר למת (אלא שבפועל הגויים הרגוהו). ולדעת הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, ממילא, בכך שבן כוזיבא לא היה מורח ודאין (שזהו ענין של שינוי מנהגו של עולם) - אין בכך כדי לפסוק שהוא אינו המשיח, והוא לא התחייב מיתה, והורגיו - גם מהבחינה ההלכתית - היו הגויים בלבד[7].

סימני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

במענה לשאלה כיצד האמין רבי עקיבא במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתורה ומצוות וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש כו' – השיב הרבי בשנת תשל"ב[8]: "דעת רבי עקיבא בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא – כי היה קא-סלקא-דעתך דרבי עקיבא שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו".

בתחילה היו לו את הסימנים שכותב הרמב"ם שצריך להיות למלך המשיח, אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.

על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עוונות, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, והרמב"ם פוסק כדעה השניה "והרי ככל מלכי בית דוד הכשרים שמתו".

לשאלה מדוע הקב"ה גרם למצב כזה שיהיה בחזקת משיח אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם[9] שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'

הערות שוליים

  1. ↑ ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.
  2. ↑ תורת מנחם תשי"ג חלק ב' עמ' 157 (183)
  3. ↑ בבלי סנהדרין דף צג ע"ב, וראה ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
  4. ↑ רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
  5. ↑ רדב"ז שם.
  6. ↑ רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.
  7. ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 200 הערה 69
  8. ↑ אגרות-קודש כרך כז עמ' שב
  9. ↑ בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בר_כוזיבא&oldid=672403"