אריסטון: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]] | *[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]] | ||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:59, 28 ביולי 2023
אריסטון הוא מושג בארמית שמשמעותו ארוחת בוקר. על פי דברי חז"ל הקב"ה עתיד לעשות אריסטון לצדיקים לעתיד לבוא, הרומז לאחת הבחינות בתענוג האלוקי שיקבלו הנשמות לעתיד לבוא.
במדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הדברים הוא במדרש רבה על פרשת שמיני[1]:
"אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטוון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא, הדא הוא דכתיב (ויקרא ז) וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו, בשביל שתאכלו ממנו לעתיד לבא לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם זאת החיה אשר תאכלו".
בפשטות משמע מהמשך הדברים במדרש, שכל דברי חז"ל והרמזים בהם אודות סעודת הצדיקים לעתיד לבוא, קשורים בסעודה זו.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מוסבר[2], שבתענוג שיקבלו נשמות הצדיקים לעתיד לבוא[3], ישנם מספר מדרגות, כאשר המדרגה הראשונה והנמוכה מביניהם היא הסעודה הרמוזה בבחינת 'אריסטון', שכמו בתענוג גשמי המגיע באמצעות דבר מאכל שהוא תענוג המורגש, כך גם תענוג זה יהיה בחינת תענוג המורגש, שהוא נמוך יותר מהתענוג הבלתי מורגש[4] שהוא התענוג הפשוט העצמי שלמעלה מכל הדרגות.
באחד המקומות מובא שסעודה זו היא בדוגמת סעודה שאחרי המלחמה[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ויקרא רבה פרשה יג, ג.
- ↑ התבאר בעיקר בהמשך תרס"ו עמוד צד, מאמר ד"ה ויצא יעקב. שם, עמוד קא.
- ↑ התענוג הכולל למעשה את נשמות כל ישראל, כמאמר הפסוק "ועמך כולם צדיקים".
- ↑ מאמר יום ב' דחג השבועות תשכ"א. מאמר יום ב' דחג השבועות תשי"א.
- ↑ חג השבועות תשכ"א.