תומכי תמימים נתניה: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (יפה אבל לא אינציקלופדי) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
== מבנה הישיבה == | == מבנה הישיבה == | ||
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]] | [[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]] | ||
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]]. | בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]]. | ||
גרסה מ־13:13, 5 בספטמבר 2021
| תומכי תמימים נתניה | |
|---|---|
 זאל הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין, מייסד הישיבה |
| מנהל גשמי | ר' אהרון ישראל אורנשטיין. |
| מספר תלמידים | 125 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך |
| קובץ הערות | שיח תמים, תפארת מלך, |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה לצעירים, המונה כ-125 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא, היא מישיבות חב"ד הבודדות (או אפילו הישיבה היחידה) שלא לומדים ליב"ה, לומדים כל יום שלוש שעות חסידות (כמו בישיבה גדולה), ומכאן הכינוי - "תות"ל היחידה".
הקמת הישיבה
ישיבת תומכי תמימים בנתניה, נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב, בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
מבנה הישיבה
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[1]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בה' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.
המבנה החדש
בשנת תשע"ב החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך לתלמוד תורה, מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים תשע"ג. בשנת תשע"ה החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת תשע"ז התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת תשע"ח נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים תשע"ט ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.
נכון לשנת תשע"ט מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים[2].
בשנת תשפ"א בעקבות מכתב שהתקבל מהרבי באגרות קודש, החלה הישיבה בהקמת פארק הכולל מרחבי דשא ומזרקות בחצר הישיבה.
התוועדויות ויומא דפגרא
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
כמו כן מקפידים בהנהלת הישיבה בימי ההולדת של הרבנית ע"ה, נשות רבותינו נשיאנו, לארוחות בוקר צהריים וערב משובחות וכיד המלך מתוך דגש על שפע ורמה גבוהה בגשמיות, כיאה ל'יום האם' - מושג הוא הטמיע הרב אורנשטיין בישיבה, ואף יצא מעבר לכותלי הישיבה.
בנוסף, ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין ידוע כאחד מהחסידים שמתעסקים ביותר עם ספרי רבותינו נשיאנו וחשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. בשנים האחרונות בכל פעם שהצליח לשים ידו על כתי"ק כזה או אחר, מגיע לישיבה עם הכתב-יד המקורי ונותן לתמימים ללמוד מתוכו או להתוועד על הנכתב בכתב שנחשף.
מבצע תורה
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי[3] וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים[4].
ספרי הערות ופלפולים
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
- ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
- ספר הערות - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
- ספר הערות - הגדת מלך המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"[5].
- ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך.
צוות הישיבה
- הרב משה אורנשטיין - ראש הישיבה
- הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.
- הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
- הרב לוי סגל - משפיע שיעור א'
- הרב ישראל אלפנביין - משפיע שיעור ב'
- הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
- הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
- הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
- הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
- הרב ישראל אלפנביין - ר"מ שיעור ג'
- הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'
- צוות גשמי
- מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
- מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן
- צוות הישיבה בעבר
- הרב משה שילת - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד תשס"ג).
- הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת תשע"א).
- הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת תשע"ג לשמש כמשפיע בישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית והחל משנת תש"פ כמשפיע בישיבה קטנה חח"ל צפת.
- הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
- הרב שמעיה הכט - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
- הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
קישורים חיצוניים
- ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה באתר
- ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת, התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב
- ידיעות וחדשות אודות הישיבה באתר
- ספר פלפולים מנחת התמימים - אוצר החכמה
- אל המנוחה ואל הנחלה - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש
- מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה
- ↑ כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
- ↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים - באתר חב"ד אינפו.
- ↑ הספר להורדה.