הבדלים בין גרסאות בדף "יום הכיפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לבנתיים...) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קובץ:ערב יוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, ערב יום כיפור]] | [[קובץ:ערב יוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, ערב יום כיפור]] | ||
'''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד. | '''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד. | ||
| − | + | ==מצוות היום== | |
| − | + | {{להשלים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==תשובה וכפרה == | |
| − | + | {{להשלים}} | |
| − | + | ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל".{{והוא חיוב בפני עצמו (ואינו המשך לעשרת ימי תשובה שלכן הוא 'מוסיף' וכותב כעניין חדש על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} "ומצוות עשה מין התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} | |
| − | + | לבד זאת ישנו חיוב לעשות תשוב מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (כדלהלן) | |
| − | + | יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם".{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} | |
| − | + | אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה. | |
| − | + | ==מנהגי היום== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| + | ===ערב יום הכיפורים=== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערב יום הכיפורים}} | ||
| + | בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: [[כפרות]], טבילה במקווה, מלקות, ווידוי בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד. | ||
| + | |||
=== מנהגי ליל יום הכיפורים === | === מנהגי ליל יום הכיפורים === | ||
לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו. | לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו. | ||
| שורה 63: | שורה 38: | ||
==מהותו של יום== | ==מהותו של יום== | ||
| + | עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה א, ג.}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של נשמות ישראל עם הקב"ה ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. | ||
| + | |||
| + | 'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן) | ||
{{להשלים|לפחות על פי לקו"ש חלק ד'}} | {{להשלים|לפחות על פי לקו"ש חלק ד'}} | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | * [[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
===ספרים=== | ===ספרים=== | ||
| שורה 71: | שורה 50: | ||
===מולטימדיה=== | ===מולטימדיה=== | ||
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 שיעור על הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם], מפי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{וידאו}} | * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 שיעור על הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם], מפי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{וידאו}} | ||
| − | |||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} | ||
גרסה מ־22:13, 21 בספטמבר 2015
יום הכיפורים הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום י' בתשרי מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד.
תוכן עניינים
מצוות היום
תשובה וכפרה
ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:[1] "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל".{{והוא חיוב בפני עצמו (ואינו המשך לעשרת ימי תשובה שלכן הוא 'מוסיף' וכותב כעניין חדש על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} "ומצוות עשה מין התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"[2]
לבד זאת ישנו חיוב לעשות תשוב מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה[3] (כדלהלן)
יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר[4]: כי ביום הזה יכפר עליכם".[5]
אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.
מנהגי היום
ערב יום הכיפורים
| ערך מורחב – ערב יום הכיפורים |
בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: כפרות, טבילה במקווה, מלקות, ווידוי בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד.
מנהגי ליל יום הכיפורים
לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.
הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת תשי"א עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים[6].
בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ובירך את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם[7] [8].
כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ [9], יש לקבוע משמרות לאמירת תהילים בציבור במשך כל הלילה.
מוצאי יום הכיפורים
בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת תשי"א דיבר הרבי אודות המעלה דבעלי תשובה, והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").
בשנת תשכ"א הזכיר הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה.
מהותו של יום
עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם[10] "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של נשמות ישראל עם הקב"ה ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא.
'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן)
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.
קישורים חיצונים
ספרים
- אדמו"ר הזקן - שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים - סימן תרד ואילך. (בטקסט)
- הרב יהושע מונדשיין - אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי - יום הכיפורים (עמוד קעא)
מולטימדיה
- יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- שיעור על הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם, מפי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
- אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי
- מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי
- הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תשנ"א)
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ הלכות תשובה ב, ז.
- ↑ רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון
- ↑ ויקרא טז, ל.
- ↑ רמב"ם הלכות תשובה א, ג.
- ↑ ימי בראשית, עמ' 255.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי, עמ' רי"ג.
- ↑ בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים.
- ↑ מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז.
- ↑ הלכות תשובה א, ג.
