הבדלים בין גרסאות בדף "משה שלמה סלונים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(19 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:משה סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]]]]
+
[[קובץ:משה סלונים בית משיח 900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]]]]
הרב '''משה שלמה סלונים''' ([[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] - [[כ"ג בחשוון]] [[תשנ"ו]]) - שימש כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מנהל לשכת [[עזרת אחים]] ומעסקני חב"ד.
+
הרב '''משה שלמה סלונים''' ([[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] - [[כ"ג בחשוון]] [[תשנ"ו]]) - שימש כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מנהל לשכת [[עזרת אחים]] ופעל רבות בענייני משיח וגאולה.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
[[קובץ:סלונים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]]]
 
[[קובץ:סלונים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]]]
הרב משה סלונים נולד ב[[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ונסע לישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת [[תשי"ב]], זמן קצר לאחר פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים לוד בפרדס]] עבר ללמוד במקום.
+
הרב משה סלונים נולד ב[[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת [[תשי"ב]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים לוד בפרדס]].
  
 
בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] שם למד עד חודש [[ניסן]] [[תשכ"א]].
 
בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] שם למד עד חודש [[ניסן]] [[תשכ"א]].
  
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום ב[[א' אדר ב']] [[תשכ"ב]], התיישב ב[[קריית גת]], והחל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], וכעבור תקופה קצרה הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.
+
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום ב[[א' אדר ב']] [[תשכ"ב]], התיישב ב[[קריית גת]], בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. כאשר גר בכפר חב"ד התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.
  
בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר ל[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. כאשר גר בכפר חב"ד התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כטנקטיסט בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.
+
בשנים הבאות והחל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה {{הבהרה}} הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.
  
אז עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', וייסד תלמודי תורה ב[[כפר סבא]], [[חולון]], תל כביר ועוד.
+
במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', בד בבד פרסם מאמרים שונים בכתבי עת חב"דיים.
  
בד בבד פרסם מאמרים שונים ב[[בטאון חב"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]] וב[[שבועון בית משיח]] ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], שעסק בתולדות חייו של אביו. בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).
+
עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].
  
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.
+
באותו זמן לבקשת הרב [[משה לברטוב]] החל לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד.
 +
 
 +
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ג]] היה חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והיה אחד מפעיליו הנמרצים.
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ד]] לקח חלק בהקמת [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.
 +
 
 +
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].
 +
 
 +
==מנהל הרשת==
 +
שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] עד שהתמנה למנהל הרשת.
 +
 
 +
בעודו מנהל בית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]] ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:
 +
*אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר
 +
*ערך ימי עיון למורים בימי החופשות
 +
*יצר תוכנית לימודים אחידה
 +
 
 +
עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.
 +
 
 +
כמנהל הרשת פעל לפיתוח והרחבת בתי הספר והגנים, דאג לתקציבים, פעל לביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר. ר' משה דאג למנות מפקח לבתי הספר, הוציא ביטאון מיוחד לרשת, וביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.
 +
 
 +
בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.
 +
 
 +
סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך ו[[הרבי]] השיב במענה מעודד ומיוחד:
 +
"לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'.
 +
ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"{{הערה|דב לבנון, [[שבועון בית משיח]] גיליון 900}}.
 +
 
 +
==מנהל עזרת אחים==
 +
בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל ארגון [[עזרת אחים]], שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב [[יהושע פינסון]] והרב [[גדליה קארף]].
 +
[[קובץ:הרב משה סלונים כינוס שלוחים ברית המועצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות]]
 +
ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.
 +
 
 +
==הקמת מערך השלוחים בברית המועצות==
 +
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:
 +
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]]
 +
*הרב [[משה חיים לוין]] - [[מוסקבה]]
 +
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] - [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]
 +
*הרב [[דובער קרסיק]] - [[קייב]]
 +
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]]
 +
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]]
 +
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]]
 +
*הרב [[זלמן אבלסקי]] - [[קישינב]]
 +
*הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נוט'קע ברכהן]] - [[ריגא]] 
 +
*הרב [[שמואל פלוטקין]] ל- [[ברדיצ'ב]]
  
עקב חובותיו נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].
+
===השידור הראשון ברוסיה===
 +
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.
  
באותו זמן ביקשו הרב [[משה לברטוב]] לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של הרב [[זלמן אבלסקי]] ל[[מולדובה]], הרב [[אבא דוד גורביץ]] ל[[אוזבקיסטן]], הרב [[בערל לאזאר]] והרב [[משה חיים לוין]] ל[[מוסקבה]], ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד.
+
==מאמרי הגות ונאומי התקשרות==
 +
פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: [[בטאון חב"ד]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]], קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], המתעד את תולדות אביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].  
  
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.
+
בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).
  
בשנת [[תשנ"ג]] היה חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והי' אחד מפעיליו הנמרצים. בשנת [[תשנ"ד]] ייסד את [[שבועון בית משיח]].
+
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.
  
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].
+
במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
שורה 34: שורה 80:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf תולדות הרב משה סלונים], [[שבועון בית משיח]] גיליון 900
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81901 התקופה הגורלית] - מכתבו לכלל החסידים מחג הגאולה י"ב תמוז [[תשנ"ב]] {{אינפו}} כ"א [[אייר]] [[תשע"ד]] (21.05.2014)
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81901 התקופה הגורלית] - מכתבו לכלל החסידים מחג הגאולה י"ב תמוז [[תשנ"ב]] {{אינפו}} כ"א [[אייר]] [[תשע"ד]] (21.05.2014)
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}
שורה 48: שורה 95:
 
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[מאיר פריימן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= ? - [[תשמ"ו]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[מאיר פריימן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= ? - [[תשמ"ו]]}}
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל: סלונים משה}}
 
{{מיון רגיל: סלונים משה}}
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־08:00, 17 ביולי 2023

הרב סלונים נואם בכנס של המטה העולמי להבאת המשיח שהתקיים ב-770

הרב משה שלמה סלונים (ד' בטבת תרצ"ח - כ"ג בחשוון תשנ"ו) - שימש כמנהל רשת אוהלי יוסף יצחק, מנהל לשכת עזרת אחים ופעל רבות בענייני משיח וגאולה.

תולדות חיים[עריכה]

יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק

הרב משה סלונים נולד בד' בטבת תרצ"ח בירושלים לאביו הרב עזריאל זעליג סלונים, יו"ר כולל חב"ד, ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת תומכי תמימים תל אביב, לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת תשי"ב, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד בפרדס.

בחודש אלול תשי"ט נסע לישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שם למד עד חודש ניסן תשכ"א.

לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום בא' אדר ב' תשכ"ב, התיישב בקריית גת, בסוף שנת תשכ"ג עבר לעבוד בבית ספר של הרשת בתענך ובשנת תשכ"ה עבר לכפר חב"ד. כאשר גר בכפר חב"ד התגייס בשנת תשכ"ז לצה"ל ושירת במלחמת ששת הימים כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.

בשנים הבאות והחל לנהל את פעילות רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש וייסד בתי ספר חב"ד בחולון, תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה [דרושה הבהרה] הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.

במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'שידורים' במסגרת חברת 'וידאו חי', בד בבד פרסם מאמרים שונים בכתבי עת חב"דיים.

עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש סיוון תשמ"ו לנסוע לארצות הברית, והוא התיישב בקראון הייטס. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' מאיר פריימן.

באותו זמן לבקשת הרב משה לברטוב החל לנהל את לשכת עזרת אחים, ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות בחבר העמים. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת תומכי תמימים מוסקבה והיה שותף בהקמת ישיבת תומכי תמימים קישינב, ועוד.

לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.

בשנת תשנ"ג היה חבר ההנהלה המייסדת של המטה העולמי להבאת המשיח, והיה אחד מפעיליו הנמרצים.

בשנת תשנ"ד לקח חלק בהקמת שבועון בית משיח ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.

נפטר בכ"ג בחשוון שנת תשנ"ו.

מנהל הרשת[עריכה]

שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש עד שהתמנה למנהל הרשת.

בעודו מנהל בית ספר חב"ד בכפר סבא ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:

  • אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר
  • ערך ימי עיון למורים בימי החופשות
  • יצר תוכנית לימודים אחידה

עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.

כמנהל הרשת פעל לפיתוח והרחבת בתי הספר והגנים, דאג לתקציבים, פעל לביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר. ר' משה דאג למנות מפקח לבתי הספר, הוציא ביטאון מיוחד לרשת, וביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.

סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"[1].

מנהל עזרת אחים[עריכה]

בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב משה סלונים למנהל ארגון עזרת אחים, שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב יהושע פינסון והרב גדליה קארף.

הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות

ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.

הקמת מערך השלוחים בברית המועצות[עריכה]

בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות בברית המועצות:

השידור הראשון ברוסיה[עריכה]

ר' משה אירגן את השידור הראשון מהרבי למוסקבה - רוסיה. היה זה בי' שבט תש"נ אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה[2].

מאמרי הגות ונאומי התקשרות[עריכה]

פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: בטאון חב"ד, שבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח, קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר מגדל עז, המתעד את תולדות אביו הרב עזריאל זעליג סלונים.

בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן זעליג (זליגסון).

בשנת תשמ"ג ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר זהותו של המשיח. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין חינוך שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מאנ"ש התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.

במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הקודם:
דוד חנזין
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק
? - תשמ"ו
הבא:
מאיר פריימן

הערות שוליים

  1. דב לבנון, שבועון בית משיח גיליון 900
  2. דב לבנון, שבועון בית משיח, גיליון 900 עמוד 100