דובער קרסיק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב דוב בער קרסיק היה רב העיירה קראלאוויץ בתקופת אדמו"ר המהר"ש. נפטר בסביבות שנת תרנ"ט ונטמן בבית העלמין במקום רבנותו.

עברו התורני[עריכה]

היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב שמריהו מעדאליע).

בספרו "מאיר עיני סופרים"[1] מביא "ואני קיבלתי מאדמו"ר רמ"מ [הצמח צדק] שליט"א", ובספרו פתחי עולם[2] מביא "וכן שמעתי מהרב כו' מהר"ש זלה"ה בנו של אדמו"ר זלה"ה".

בהקדמתו לספרו על שו"ע הוא מספר על התשישות בידו שלא איפשרה לו לכתוב את הספר וכשסיים לכתוב את הספר חזרה ידו לאיתנה: "האמת אגיד, אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק בכתיבת זה הספר, והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמטיז ר"ל באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך לחם וכהאי גוונא, והי' בדעתי ליטול רפואות, ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי מלהתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתי והנה חזרה לאיתנה בעזהי"ת ושוב בזמן משך כמה נשאר אצלי וכו' ושוב חלתה בראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידוע וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה וחזרה לאיתנה כבראשונה וכו' הלא דבר ה' הוא".

היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.

עברו החסידי[עריכה]

היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.

מקור השם קרסיק[עריכה]

ר' דוב בער הוא הראשון שנשא את השם קרסיק, לפני כן היה שמו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו מכיון שבאותה תקופה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן החליף את שמו שיחשבו שהוא בן יחיד.

חיבוריו[עריכה]

חיבר ספרים רבים בעניני הלכה:

  • פתחי עולם ומטעמי השולחן - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין בהלכה.
  • מאיר עיני סופרים - על הלכות סת"ם, לבוב תרכ"ד. הוצאה שניה ומתוקנת עם דקדוקי סופרים, וילנא תרנ"ט.
  • דקדוקי סופרים - הלכות סת"ם.
  • הליכות עולם - על כמה מסכתות, זיטאמיר תרכ"ח.
  • הליכות עולם קטן - לחברא קדישא, וילנא תרנ"ח.
  • טיב שמות גיטין - הלכות גיטין, וילנא תרל"ג.
  • הליכות עולם - הגהות על הרמב"ם, זיטאמיר תרכ"ט.
  • נתיב ההוראה.
  • שער קריאת התורה - דיני קריאת התורה, ווארשא תרל"ג.
  • שער טהרה - על הלכות טהרת המשפחה ובסופו: קיצור הלכות מליחה, נוסח "תנאים" ונוסח "כתובה", וילנא תרנ"ח.
  • הכשר שחיטה ובדיקה.
  • "סדר התקיעות וכוונתם עם הגהות", הערות על סדור תורה אור עם שערי תפלה, וילנא תרנ"ח. ונדפס שוב בקובץ יגדיל תורה ירושלים, גליון ה ע' 40-43.[3]

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. סי' ז, ציור אות ל.
  2. סימן תפד הלכה קא.
  3. הרבי ליקט מחיבור זה בהערותיו לשער הכולל.
  4. ראה שערי דעה, מכון אהלי שם תשע"ב, מבוא הערה 8.