הבדלים בין גרסאות בדף "כ"ה בטבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*[[תקצ"ח]] - רבי משה צבי מסוורן, מחבר ספר 'ליקוטי שושנים', נפטר. | *[[תקצ"ח]] - רבי משה צבי מסוורן, מחבר ספר 'ליקוטי שושנים', נפטר. | ||
| − | *[[תש"ב]] - התחלת ריכוז יהודי הולנד על ידי הנאצים ב[[מלחמת העולם | + | *[[תש"ב]] - התחלת ריכוז יהודי הולנד על ידי הנאצים ב[[מלחמת העולם השנייה]]. |
*[[תשמ"ב]] - רבי שלמה מזוז מג'רבה, מחבר 'שואל ומשיב', 'חשק שלמה' ו'כרם שלמה', נפטר. | *[[תשמ"ב]] - רבי שלמה מזוז מג'רבה, מחבר 'שואל ומשיב', 'חשק שלמה' ו'כרם שלמה', נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
| + | ===אירועים=== | ||
*[[תש"נ]] - הרבי הסכים לראשונה להדפסת ספר ב[[הוצאת קה"ת]] ש[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|שמו הפרטי כלול בשם הספר]]{{הערה|1=ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו ל[[האוהל|אוהל]]. התאריך היה [[כ"ח טבת]] יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב. [https://col.org.il/news/122697 כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי] {{COL}}}}. | *[[תש"נ]] - הרבי הסכים לראשונה להדפסת ספר ב[[הוצאת קה"ת]] ש[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|שמו הפרטי כלול בשם הספר]]{{הערה|1=ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו ל[[האוהל|אוהל]]. התאריך היה [[כ"ח טבת]] יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב. [https://col.org.il/news/122697 כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי] {{COL}}}}. | ||
| − | ===נולדו=== | + | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== |
*[[תרפ"ז]] - הרב [[משה אהרן וילהלם]], מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]]. | *[[תרפ"ז]] - הרב [[משה אהרן וילהלם]], מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]]. | ||
| + | *[[תרפ"ט]] - הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], סופר ועסקן חסידי, מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | ||
| + | *[[תשי"ג]] - הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]], חבר ב[[אוצר החסידים|מערכת 'אוצר החסידים']], [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]] וב[[בית רבקה]], בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]], סופר ומרצה. | ||
| − | ===נפטרו=== | + | ===[[פטירה|נפטרו]]=== |
*[[תרצ"ד]] - הרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]], [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[ניקולייב]] ומגדולי [[בעל מנגן|בעלי המנגנים]] החב"דיים. | *[[תרצ"ד]] - הרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]], [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[ניקולייב]] ומגדולי [[בעל מנגן|בעלי המנגנים]] החב"דיים. | ||
| + | *[[תרצ"ז]] - הרב [[יצחק אלחנן שגלוב]], [[מוהל]] חסידי מאנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]]. | ||
*[[תשמ"ג]] - הרב [[חנוך העניך רפפורט]], מנהל [[תומכי תמימים קורסק]] וממייסדי ופעילי [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת פאג"י ב[[ירושלים]]. | *[[תשמ"ג]] - הרב [[חנוך העניך רפפורט]], מנהל [[תומכי תמימים קורסק]] וממייסדי ופעילי [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת פאג"י ב[[ירושלים]]. | ||
*[[תשס"ט]] - הרב [[יוסף גרינברג]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על שמירת הגחלת ב[[ברית המועצות]], ו[[משפיע]] קהילת 'נווה אחיעזר' ב[[בני ברק]]. | *[[תשס"ט]] - הרב [[יוסף גרינברג]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על שמירת הגחלת ב[[ברית המועצות]], ו[[משפיע]] קהילת 'נווה אחיעזר' ב[[בני ברק]]. | ||
*[[תשע"ז]] - הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], ממייסדי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ומראשי הפעילים בבני ברק. | *[[תשע"ז]] - הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], ממייסדי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ומראשי הפעילים בבני ברק. | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{להיום יום|כ"ה|טבת}} | {{להיום יום|כ"ה|טבת}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב כה]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב כה]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:17, 21 בפברואר 2022
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ה בטבת הוא היום העשרים וחמשה בחודש טבת.
תוכן עניינים
אירועים ביהדות[עריכה]
- תקצ"ח - רבי משה צבי מסוורן, מחבר ספר 'ליקוטי שושנים', נפטר.
- תש"ב - התחלת ריכוז יהודי הולנד על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
- תשמ"ב - רבי שלמה מזוז מג'רבה, מחבר 'שואל ומשיב', 'חשק שלמה' ו'כרם שלמה', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה]
אירועים[עריכה]
- תש"נ - הרבי הסכים לראשונה להדפסת ספר בהוצאת קה"ת ששמו הפרטי כלול בשם הספר[1].
נולדו[עריכה]
- תרפ"ז - הרב משה אהרן וילהלם, מזקני חסידי חב"ד בירושלים.
- תרפ"ט - הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, סופר ועסקן חסידי, מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים.
- תשי"ג - הרב מיכאל אהרן זליגסון, חבר במערכת 'אוצר החסידים', משפיע בישיבת אהלי תורה ובבית רבקה, בשכונת קראון הייטס בניו יורק, סופר ומרצה.
נפטרו[עריכה]
- תרצ"ד - הרב שלום חריטונוב, שוחט ובודק, מאנשי קהילת חב"ד בניקולייב ומגדולי בעלי המנגנים החב"דיים.
- תרצ"ז - הרב יצחק אלחנן שגלוב, מוהל חסידי מאנשי קהילת חב"ד בהומיל.
- תשמ"ג - הרב חנוך העניך רפפורט, מנהל תומכי תמימים קורסק וממייסדי ופעילי בית הכנסת חב"ד בשכונת פאג"י בירושלים.
- תשס"ט - הרב יוסף גרינברג, מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד שמסר נפשו על שמירת הגחלת בברית המועצות, ומשפיע קהילת 'נווה אחיעזר' בבני ברק.
- תשע"ז - הרב יהודה לייב זלמנוב, ממייסדי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ומראשי הפעילים בבני ברק.
הערות שוליים
- ↑ ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב יהודה לייב גרונר וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו לאוהל. התאריך היה כ"ח טבת יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב. כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי
| הפתגם היומי - כ"ה בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| מברכים ראש חודש שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט. עס איז פאראן א הפרש: יציאת מצרים איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יציאת מצרים פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. דאס הייסט, זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו ית', איז דאס דורך עבודה פון חסידות. תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים היא היציאה ממצרים וגבולים, וחסידות היא עבור היציאה מהמצרים וגבולים של העולם. ישנו הפרש: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי עבודה של חסידות. |
