י"א בטבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש טבת

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"א בטבת הוא היום האחד עשר בחודש טבת.

אירועים ביהדות[עריכה]

  • תקמ"ה - רבי משה אוסטרר, מחכמי ה'קלויז בברוד' ומחבר ספר 'ערוגות הבושם', נפטר.
  • תרי"ב - רבי שלמה אייגר, מחבר ספר 'גליון מהרש"א' על הש"ס, בנו של רבי עקיבא אייגר, נפטר.
  • תרנ"ב - רבי עקיבא קורניצר, אב"ד קראקא, נפטר.
  • תרע"ג - רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב, מחבר הספרים 'עטרת ישועה' ו'שו"ת עמק הלכה', נפטר.
  • תשל"ג - רבי יהושע שרבני, רב שכונת בקעה בירושלים וראש בית המדרש 'שושנים לדוד', נפטר.

ימי חב"ד[עריכה]

נולדו[עריכה]

נפטרו[עריכה]



הפתגם היומי - י"א בטבת - מלוח היום יום
דעם מענשענס לעבען איז תלוי אין דעם אויר וואו ער געפינט זיך. אהן אויר קען מען ניט לעבען, און אין וואס פאר א אויר מען לעבט, אזא לעבען איז דאס. ווען מען לעבט אין א תורה ומצות אויר, איז דער לעבען א געזונטער. ווען מען לעבט אין כפירה-אוויר, איז דאס א קראנקער לעבען, און מען איז כסדר אין געפאהר קראנק צו ווערען מיט אנשטעקענדע מחלות. די ערשטע אלגעמיינע רפואה איז צו מאכען ריין די לופט. די ארבעט פון טהרת האויר ליגט אויף די יודעי ספר און יודעי תורה. טהרת האויר איז דורך אותיות התורה. ווען מ'שטעהט אין סטאר, אדער ווען מען געהט אין גאס, אדער ווען מ'פאהרט אין סאבוויי און מען זאגט אותיות שבתורה, מאכט מען מיט דעם ריין דעם אויר. יעדער איינער פון די יודעי ספר און יודעי תורה מוז האבען עפעס אויסגעלערנט בעל פה: חומש, תהלים, משניות, תניא, אזוי, אז צו יעדער צייט און אין יעדען ארט, זאל ער קענען טראכטען און זאגען די הייליגע אותיות שבתורה.

תרגום מאידיש: חיי האדם תלויים באויר בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים, כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצוות, אלו חיים בריאים. כשחיים באויר של כפירה, הרי אלו חיים בלתי־בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית־בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר, המשימה של טיהור האויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האויר היא על־ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכך את האויר. על כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה לזכור כלשהו בעל־פה: חומש, תהלים, משניות, תניא, כך, שבכל הזדמנות ובכל מקום, יוכל לחשוב ולומר את האותיות הקדושות שבתורה.