הבדלים בין גרסאות בדף "אתחלתא דגאולה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ"ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&cPartLetter=B&nBookId=61&refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} -, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.ויש שהשיבו כי אין סתירה היות והרמב"ם כתב רק את מה שמוכרת להיות בספרו, ואכן גאולה לא מוכרחת להתחיל על ידי חילונים והקמת מדינה, ישנה אפשרות שישר יבוא משיח בן דוד, אך אין זה מעכב וודאי שאנו מצפים לבירת משיח בן דוד, אך לולא ההכרה כי אנחנו בגאולה, הגאולה השלמה עלולה להתעכב, כי ההכרה של האדם במעשה האלוקים היא המביאה להשלמת ההיסטוריה, (ראה בעניין חמשת לשונות גאולה, שלשון והבאתי, תלויה ב"וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אותם מתחת סבלות מצרים"), וחוסר הכרה כזו יכולה להתפרש ככפיות טובה לקב"ה ודי לחכימא ברמיזה...
+
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ"ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&cPartLetter=B&nBookId=61&refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} -, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.
  
 
== המדרש וההלכה ==
 
== המדרש וההלכה ==
שורה 16: שורה 16:
 
== חומרת הטעות בזה ==
 
== חומרת הטעות בזה ==
  
במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]]‏‏.{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.
+
במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]]‏‏.{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''[[בין אור לחושך]]'''.
  
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]).
+
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה]] וב[[מצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]).
 
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.  
 
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.  
  
שורה 30: שורה 30:
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
  
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=9c775ac9-3072-4593-95dd-377447295090&st=%u05de%u05d1%u05e6%u05e2 לקוטי שיחות ח"כ (285)]
+
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%9B%27.pdf לקוטי שיחות ח"כ ע' 285]
 +
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות ח"ה ע' 149]
 +
* [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9613.htm אגרת קודש - אדמו"ר מלך המשיח שליט"א - י"ז כסלו תשכ"ט]
  
[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלה ה' עמוד 149]
+
{{גאולה ומשיח}}
 
 
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9613.htm אגרות קודש, אגרת ט'תריג]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
 
  
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
 
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
 
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
 
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
 
[[קטגוריה:ציונות דתית]]

גרסה אחרונה מ־05:39, 14 באוגוסט 2023

אתחלתא דגאולה פירושו התחלת הגאולה. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים בארץ ישראל. הרבי מתנגד לתפיסה זו[1] -, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי מלך המשיח שהינו בשר ודם.

המדרש וההלכה[עריכה]

מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא בתלמוד בבלי וירושלמי נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין[2] אומר האמורא רבי אבא בקשר לדברי הפסוק[3] "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך קץ מגולה מזה" כשרש"י על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת הצומח בארץ ישראל.

תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת המלך המשיח. רק לאחר מכן יהיה השלב של קיבוץ גלויות[4].

את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל[5] שמיד עם החורבן בתשעה באב נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה הגלות המרה ועד שרובו של בית המקדש נשרף לאחר מכן, למחרת תשעה באב[6].

את דברי חז"ל על פריחת הצומח בארץ ישראל מפרש הרבי[7] שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן הגלות ובסמיכות לגאולה אך לא שהתחילה כבר הגאולה[8]. במקום אחר[9] פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי הפצת מעיינות החסידות, אשר כשתושלם התפשטות החסידות בעולם תבוא הגאולה - כדברי המשיח לבעל שם טוב המפורסמים.

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה מלך המשיח...[10]

עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי"ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.

חומרת הטעות בזה[עריכה]

במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ[11] "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה‏‏.[12]. הרב שלום דב וולפא, כתב בנושא זה את הספר בין אור לחושך.

הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.

ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי[13]: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים בארץ הקודש ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל".

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ראה התוועדויות - תשמ"ג כרך א' ע' 509 קישור באתר אוצר הרבי.
  2. צח, א
  3. יחזקאל לו, ח
  4. פרופ' ישראל אלדד כתב במאמר ב"מעריב" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (שהרבי הריי"צ העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא
  5. איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד
  6. תענית כ"ט, א
  7. יחידות הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת תשמ"ד- בצל החכמה ע'206
  8. וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "יקרב הקץ"
  9. לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119
  10. אג"ק כ' ע' קי"א
  11. "כיון שלדעתי על ידי זה דוחין את הקץ ח"ו, נוסף ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)
  12. ‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.
  13. אגרת הנ"ל לרש"י זווין.