הבדלים בין גרסאות בדף "אתחלתא דגאולה"
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] רבי אבא בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]]. | מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] רבי אבא בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]]. | ||
| − | תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי | + | תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא}}. |
את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}. | את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== חומרת הטעות בזה == | == חומרת הטעות בזה == | ||
| − | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה | + | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''[[בין אור לחושך]]'''. |
| − | ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה | + | ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה]] וב[[מצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). |
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| − | [ | + | * [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%9B%27.pdf לקוטי שיחות ח"כ ע' 285] |
| + | * [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות ח"ה ע' 149] | ||
| + | * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9613.htm אגרת קודש - אדמו"ר מלך המשיח שליט"א - י"ז כסלו תשכ"ט] | ||
| − | + | {{גאולה ומשיח}} | |
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | ||
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]] | [[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ציונות דתית]] | [[קטגוריה:ציונות דתית]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:39, 14 באוגוסט 2023
אתחלתא דגאולה פירושו התחלת הגאולה. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים בארץ ישראל. הרבי מתנגד לתפיסה זו[1] -, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי מלך המשיח שהינו בשר ודם.
המדרש וההלכה[עריכה]
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא בתלמוד בבלי וירושלמי נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין[2] אומר האמורא רבי אבא בקשר לדברי הפסוק[3] "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך קץ מגולה מזה" כשרש"י על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת הצומח בארץ ישראל.
תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת המלך המשיח. רק לאחר מכן יהיה השלב של קיבוץ גלויות[4].
את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל[5] שמיד עם החורבן בתשעה באב נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה הגלות המרה ועד שרובו של בית המקדש נשרף לאחר מכן, למחרת תשעה באב[6].
את דברי חז"ל על פריחת הצומח בארץ ישראל מפרש הרבי[7] שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן הגלות ובסמיכות לגאולה אך לא שהתחילה כבר הגאולה[8]. במקום אחר[9] פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי הפצת מעיינות החסידות, אשר כשתושלם התפשטות החסידות בעולם תבוא הגאולה - כדברי המשיח לבעל שם טוב המפורסמים.
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה מלך המשיח...[10]
עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי"ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.
חומרת הטעות בזה[עריכה]
במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ[11] "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה.[12]. הרב שלום דב וולפא, כתב בנושא זה את הספר בין אור לחושך.
הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי[13]: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים בארץ הקודש ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל".
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח פרק אתחלתא דגאולה.
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קריית גת חשון תשס"ו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ראה התוועדויות - תשמ"ג כרך א' ע' 509 קישור באתר אוצר הרבי.
- ↑ צח, א
- ↑ יחזקאל לו, ח
- ↑ פרופ' ישראל אלדד כתב במאמר ב"מעריב" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (שהרבי הריי"צ העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא
- ↑ איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד
- ↑ תענית כ"ט, א
- ↑ יחידות הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת תשמ"ד- בצל החכמה ע'206
- ↑ וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "יקרב הקץ"
- ↑ לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119
- ↑ אג"ק כ' ע' קי"א
- ↑ "כיון שלדעתי על ידי זה דוחין את הקץ ח"ו, נוסף ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)
- ↑ וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).
- ↑ אגרת הנ"ל לרש"י זווין.
