יוסף חיים זוננפלד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב זוננפלד

הרב יוסף חיים זוננפלד (ו' בכסלו ה'תר"ט - י"ט אדר ה'תרצ"ב) - גאב"ד ורבה הראשון של העדה החרדית. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם הרבי הריי"צ, ופעל למען יהודי רוסיה בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש נפגש עמו מספר פעמים.

תולדות חיים[עריכה]

מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של החת"ם סופר. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.

בה'תרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'תרל"ח (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.

הקים את העדה החרדית בשנת ה'תר"פ, בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של הרב קוק שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות בארץ ישראל. בחודש אייר ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי כולל חב"ד הרב משה הורנשטיין והרב יוסף לוי חגיז, אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים בי' בכסלו תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

בפעילות למען יהודי רוסיה[עריכה]

המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים לרבי הריי"צ, הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'תרפ"א, בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של הרבי הריי"צ אליו, מיום י"א בתמוז אותה השנה נדפסה באגרות קודש[1].

אדמו"ר הריי"צ היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי רוסיה.

כשהגיעה לאוזנו הבשורה על מאסר הרבי הריי"צ בחודש סיון ה'תרפ"ז פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל בתי הכנסיות, וביום ו' בתמוז נקבע יום תפילה כללי בכותל המערבי.

לקראת י"ב בתמוז תרפ"ח, חג הגאולה הראשון של יציאת אדמו"ר הריי"צ ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו"ר הריי"צ בביטאון של 'אגודת ישראל'[2]. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: "הרה"ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה"י פטה"ח כו' וכו'". בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי ברית המועצות, ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים "במדינות הידועים לכת"ר"[3], מי מהם יוכל לעזור. בספר "האיש על העדה", המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם הרבי הריי"צ בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.

התוארים שכתב אדמו"ר הריי"צ לרב זוננפלד הם מופלגים ומיוחדים, כן גם במכתב אחר משנת תרפ"ט שנדפס באגרות קודש[4] ""כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע במרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ומחבבי תורה ולומדיה, עה"י פטה"ח, יראת ד׳ אוצרו כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א".

מבצע מצה תרפ"ט[עריכה]

למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'תרפ"ט דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית מצות. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי רוסיה לא יהיו מצות בחג הפסח. הרבי הריי"צ שיצא שנה קודם לכן מרוסיה ללטביה, החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח הרבי הריי"צ לרב זוננפלד, לקראת יום הולדתו ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות דאז, לעזר ליהודי רוסיה[5]. בהמשך, ביום כ"ג בשבט שלח חתנו של הרבי, הרב שמריהו גוראריה, אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי"צ, החפץ חיים והרב חיים עוזר גרודזינסקי. הרש"ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש"ג דו"ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ ישראל[עריכה]

כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בארץ הקודש הושג לו הרישיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. בעיתון 'קול ישראל' פורסמה ידיעה, ובה ביקורו העתידי של הרבי הריי"צ בארץ ישראל, והשתדלותו המיוחדת של הרב זוננפלד בהשגת הויזה. על הסיוע בהשגת הויזה שלח לו הרבי הריי"צ מכתב תודה.

לקראת בואו של הרבי הריי"צ, הוציאו ארגונים ומוסדות מחוגים שונים כרוזים הקוראים לציבור להשתתף במעמד 'קבלת הפנים'. "העדה החרדית" בראשותו של הרב זוננפלד הוציאה כרוז תחת הכותרת "תנו כבוד לתורה": "עם הרכבת המגיעה בשעה 9.15 ביום חמשי בבוקר ב' מנחם אב, יגיע לשערי ארץ הקודש, הגאון הצדיק, בנש"ק עומד בפרץ מציל ומושיע, עמוד הימני וכו' כקש"ת האדמו"ר מלובאויטש שליט"א. מוקירי תורתנו הק' ומוקירי הפעולות הנשגבות של האדמו"ר שליט"א להצלת היהדות והחזקתה מתבקשים לחלוק כבוד לתורה, ולקבל את פני האדמו"ר שליט"א על יד הרכבת בכבוד הראוי לו. העדה החרדית, ועד העיר לקהלת האשכנזים. פעה"ק ירושלים תובב"א". הרב זוננפלד לא הסתפק בכרוז, אלא אף שלח נציג אישי מטעמו לקבלת הפנים.

כשעה וחצי לאחר בוא הרבי הריי"צ לירושלים, הגיע לבקרו בבית המלון. הרבי הריי"צ כתב ביומנו על הפגישה, "בשעה 11 הגיע הרב הזקן זוננפלד לתת שלום. זה היה כבוד גדול, הגם שהוא שלח כבר את נציגו, ובאמת בכך כבר יצא ידי חובתו, ואז האורח צריך לבוא קודם. אבל הוא עשה את שני הדברים, שלח את נציגו וגם הגיע בעצמו, הוא ישב כמה דקות ויצא.". לאחר שהרב זוננפלד יצא מהביקור נסע הרבי הריי"צ לכותל המערבי, ומשם נסע להחזיר ביקור בביתו של הרב זוננפלד. כשהרב זוננפלד שמע שהרבי הריי"צ בדרכו אליו יצא לקראתו מלווה בקהל גדול, כפי שתיאר זאת הרבי הריי"צ ביומנו: "ערכתי ביקור גומלין אצל הרב זוננפלד. בשומעו שהנני מגיע אליו, הוא יצא עם קהל גדול לקבל את פני, ישבתי אצלו 10 דקות ונסעתי למלון.. ומכניס אותי למעונו והוא הולך משמאל ומושיב אותי על כסאו ואומר דברי תורה בעניין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר אשר לו".

הפגישה הייתה לבבית מאוד, ועיקר השיחה נסב על דרכי הטיפול בהצלחת יהודים מרוסיה.

שבוע אחר כך, ביום שישי י' במנחם אב, ביקר הרבי בבית היתומים דיסקין, ובין מקבלי הפנים נכח הרב זוננפלד. ביום ראשון ביקר הרבי שוב אצל הרב זוננפלד, הפעם בלווית הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב מאיר. הביקור ארך כ-40 דקות. ביומנו מתאר הרבי הריי"צ את הביקור "הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר"ח זאננעפעלד, הוא בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו".

כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב"ד בירושלים. הרב אברהם חיים נאה היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.

הרבי מבקש להדפיס כתביו[עריכה]

הרבי ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:

י.png אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה"ג והרב כו' מוהרי"ח זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו"ח מתעסקים בזה וכמר עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו' י.png
אגרות קודש, חלק י"א אגרת ג'תמט
.

בשנת ה'תשל"ד נכנס אחד מנכדיו ליחידות אצל הרבי, והרבי התעניין האם נשארו כתבים מסביו בתורת הקבלה. הנכד השיב בחיוב, והרבי ביקש ממנו להדפיסם.

צאצאיו[עריכה]

על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים מספר חסידי חב"ד, ביניהם:


לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. חלק י"ד אגרת ה'נה
  2. האגרת פורסמה בגיליון י"א תמוז ה'תרפ"ח
  3. לכאורה הכוונה לצ'כסולובקיה והונגריה.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ע' תכ"ז
  5. המכתב נדפס באגרות קודש חלק ב', אגרת תכז