ניגון והיא שעמדה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף והיא שעמדה (ניגון))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

והיא שעמדה הוא ניגון שלימד הרבי בשנת תשט"ו, מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של פסח. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות חלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

מילות הניגון[עריכה]

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם"
.

ההיסטוריה של הניגון[עריכה]

ניגון זה נרשם כפי שהרבי לימדו בהתוועדות ליל ב' חג הפסח שנת תשט"ו. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה[1] - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'[2], כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל[3].

הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.

נוסח דומה של הניגון מושר בחסידות קרלין ומיוחס לרבי אהרן מקרלין.

משמעות הניגון[עריכה]

מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית בגלות. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן השם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"[4] - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות[דרוש מקור].

בספרי קבלה[5] מבואר ש"ו"היא" נסוב על ספירת המלכות - כח האמונה שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון בהשם, נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש[6].

הרבי מקשר בין שני הפירושים האמורים למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור שהקב"ה ייתן לו בני חיי ומזוני, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"[7] - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על-ידי משיח צדקנו[6].

קישורים חיצונים[עריכה]

שמע
ביאורי הרבי על הניגון

הערות שוליים

  1. בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו היתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת תשל"א ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.
  2. "ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"
  3. שיחות קודש תשט"ו ע' קצט, וכן עדותו של החזן משה טלישבסקי המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א
  4. משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
  5. סידור האריז"ל (במקומו)
  6. 6.0 6.1 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדיות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233
  7. כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.