מרדכי שמואל אשכנזי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "מרדכי שמואל אשכנזי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).

מרדכי שמואל אשכנזי

רבו של כפר חב"ד בין השנים תשד"מ - תשע"ה
לידה כ"ח אייר תש"ג
פטירה כ"ג טבת תשע"ה
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חבר ואב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג (1943) – כ"ג טבת תשע"ה (2015)) כיהן כרבו של כפר חב"ד, וכאב[דרוש מקור] בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב אשכנזי, כילד קודם החאלקה, מוחזק על ידי הרב זאב וולף זלמנוב

נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי בתו של הרב אליעזר קרסיק. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ניו יורק ולאחר מכן לישיבה במונטריאול, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך החיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בתקופה זו שימש גם כנושא ונותן וכמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק , רבו הראשון של כפר חב"ד, בשנת תשל"ד, מונה חתנו של הרב גרליק הרב נחום טרבניק לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד הגמרא מאשר בלימוד ההלכה, והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק בשנת תשד"מ מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".

בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד חיזק את החסידים באמונה שהרבי הוא מלך המשיח ובנצחיות חייו[1]. ואף נאם בכל חמשת הכינוסים שנערכו לקבלת פני משיח צדקנו בשנת תשנ"ה. בשנת תשנ"ח חתם על הפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח.

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע הרב אשכנזי לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)[2], להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשתי חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, להאדיטש, ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

תמונת קברו בטבריה
הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב אליעזר קרסיק

ספריו

  • מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה (שישה חלקים)
  • שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
  • ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

מראי מקומות לשולחן ערוך הרב

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הרב יודל קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו לשז"ר ולרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הטורים בשני כרכים בעריכה מורחבת בהוצאת מעיינותיך.

משפחתו

אחיו
גיסיו

למשפחת אשכנזי:

למשפחת וולפא:

בניו
חתניו

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי (833 עמודים) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת חזק תשע"ז.
  • ההתוועדות הפתאומית, התוועדות שערך הרבי במפתיע בכ"ד טבת תשל"ב עם הגעת ספרו החדש של הרב אשכנזי על השולחן ערוך, שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 42
  • גאון ורב חסידי, הרב דוד מאיר דרוקמן, ספר דמותו של חסיד ע' 13-22 .

קישורים חיצוניים


הקודם:
נחום טרבניק
רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
מאיר אשכנזי

הערות שוליים

  1. "אין צורך בהוכחה שהרבי חי" קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו, ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו  •  תפקידו של רב אחרי ג' תמוז קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו, נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה  •  על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו  •  אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו! - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה קישור לשבועון בית משיח.
  2. בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב וילישאנסקי. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה