דבר מלכות תולדות (ב')

דבר מלכות תולדות (ב') היא השיחה המורכבת מהשיחות שאמר הרבי בא' וב' כסלו תשנ"ב.

בשיחה מסביר הרבי, את מהות הראש חודש שבו מתגלית הנקודה העצמית הכוללת את כל הגילוים, וכן מסביר את מהות עצם הנשמה שיש להגיע אליה (במצוות פשוטות), כדי לעורר את מציאות משיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

סיכום

• אות א' - ג'. בשיחה יבואר ענין הראש חודש בכלל וראש חודש כסלו בפרט, והקשר מזה לענין העקרי "להביא לימות המשיח". ענין הראש חודש - הוא מולד הלבנה, התגלות הנקודה הכוללת את כל הפרטים; ובעבודה - התגלות ניצוץ משיח, - היחידה; בראש חודש כסלו מודגש עוד יותר הגילוי שחודר בכל הפרטים.

• אות ד' - ז'. הרבי שואל, מדוע נמשלה הגאולה השלימה למולד הלבנה (בה מתגלית רק נקודה ממנה), ולא למצב בו הלבנה עומדת במילואה באמצע החודש? כדי להבין זאת יש לבאר את מעלת הלידה: מעלת תינוק לגבי גדול בישראל - שדוקא אצלו הקשר לקב"ה הוא ישירות לעצמות, ולכן ההתקשרות חודרת במציאותו ובכל עניניו. בסגנון החסידות: התקשרות לא רק של יחידה, אלא של עצם הנשמה.

• אות ח' - ט'. גם אצל מבוגר ישנה התגלות הנקודה, ברגע שמתעורר משנתו - עוד לפני אמירת "מודה אני", מתבטל ויצא ממציאותו, ומתגלה עצם מציאותו, והתקשרות זו, חודרת בכל פרטי עבודתו במשך היום. ולכן הגאולה נמשלה דוקא לנקודת הגילוי: כי בנקודה מתגלַה עצם המציאות של ישראל, כפי שהם מאוחדים עם עצמות ומהות.

• אות י' - י"ג. גילוי עצם הנשמה בפועל עבודתנו להבאת הגאולה וגילוי ניצוץ משיח צריכה להיות, לא רק בלגַלות את היחידה, אלא לגלות את עצם הנשמה. גילוי זה מתבטא בהתמסרות בכל מציאותנו "להביא לימות המשיח"; ובהתקשרות עם ה'אויר של משיח', התגלות המציאות, שהיא עיקר החידוש של ביאת המשיח. למעשה: צריכים לגלות את עצם הנשמה, על ידי שכל חייו חדורים בחיות של משיח, בהתעוררות לעשיית מצוה אחת קטנה להבאת הגאולה, ובנתינת צדקה. ויהי רצון שנזכה להתחלת הגאולה ושלימותה, ותתגלה מציאותו והתגלותו של המשיח על ידי פעולותיו.