אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)

ערך זה עוסק בסדרת האגרות של הרבי. אם התכוונתם לאגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד, ראו אגרות קודש (פירושונים).

אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים [עד עתה (תשעח) י"ל לב כרכים] ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של הרבי לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

עריכת ספרי האגרות

חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת תשמ"ז, כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'וועד להפצת שיחות' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מהמזכירות מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת תשמ"ג) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש^[1]. האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש" כוללים רק מכתבים עד שנת תשל"ז, בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת תשנ"ב^[2].

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון המזכירות עליו מופקד הרב שלום מענדל סימפסון. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הועד להפצת שיחות ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת תשמ"ז על ידי מערכת אוצר החסידים. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' שלום בער לוין וחלקם על ידי ר' שלום יעקב חזן במסגרת מערכת אוצר החסידים. בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

מטרת ההוצאה

במבוא לכרך י"ב נכתב:

מאז שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר התניא ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות".

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ליחידות רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שהעשה לך רב יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

תוכן כרכי האגרות

כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת תש"ד)
כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד שנת (תש"ח)
כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
כרך ד - אגרות משנת תשי"א
כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
כרך יט - אגרות משנת תש"כ
כרך כ - אגרות משנת תשכ"א ומפתח כללי
כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
כרך כה - אגרות מהשנים תשכ"ח-תשכ"ט
כרך כו - אגרות מהשנים תש"ל-תשל"א
כרך כז - אגרות מהשנים תשל"ב-תשל"ג
כרך כח - אגרות מהשנים תשל"ד-תשל"ה
כרך כט - אגרות מהשנים תשל"ו-תשל"ז
כרך ל - אגרות משנת תשל"ח^[3].

ביטויים מיוחדים של הרבי

לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את ר' שלום מענדל סימפסון "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

הוצאות שונות

אגרות קודש מתורגמות

מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם באידיש, סניף קה"ת בארץ הקודש הוציאו לאור שלושה כרכים של אגרות קודש מתורגמות, בו מתורגמות האגרות ללשון הקודש. התרגום נעשה על ידי הרב משה מרינובסקי והרב מאיר מארק.

כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.

אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח

ערך מורחב – אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח

מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב שמעון וייצהנדלר ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

מורה לדור נבוך

ערך מורחב – מורה לדור נבוך

סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב ניסן מינדל, שהתפרסמו במהלך השנים בשבועון כפר חב"ד. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

אגרות קודש באנגלית

הספר 'אגרות קודש' באנגלית

סדרת אגרות קודש באנגלית עד עתה יצאו לאור ששה כרכים על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש

סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת הפצת המעיינות על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ והתחלת נשיאותו של הרבי.

שו"ת מנחם משיב נפשי

ערך מורחב – שו"ת מנחם משיב נפשי

בשנת תשע"ב יצא לאור 'שו"ת מנחם משיב נפשי' בעריכתו של הרב שמעון וייצהנדלר, הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את התקשרותם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב

— התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת יחי המלך המשיח^[4]

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום מצווה או הידור נוסף במנהגי ישראל.