משתמש:ז.ר./שמחת הגאולה

בזמן הגאולה יהיה שלימות השמחה, אז ימלא שחוק פינו, ויהיה שלימות הנישואין בין בני ישראל - הכלה, להקב"ה - החתן.

במקורות

שלימות השמחה

רק בזמן הגאולה - אז ימלא שחוק פינו.

לעתיד לבוא בני ישראל ישירו שיר חדש - השירה העשירית.

ומה שכתוב שהגאולה תהיה באופן ש"בבכי יבואו", הרי זה בכי' של שמחה.

"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ". בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה; וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:

— משניות מסכת תענית פרק ד, משנה ח

הריקודים בחתונה

הריקודים בחתונה היא ה"מחול".

אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו

— סיום מסכת תענית לא, א

ריקוד לקבל פני משיח צדקנו.

מ"ת הי' אירוסין בלבד, אבל לעת"ל יהיה הנישואין.

שמחת לבו של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לא היתה בשלימות, עיקר השמחה לעתיד לבוא, מעוררים על ידי שמחה של מצוה^{[דרוש מקור]}.

כבר היה לעולמים

ביציאת מצרים הם הכירוהו, "זה ק-לי", זה פעם אחת, לעת"ל כשהקב"ה יעשה את המחול יאמרו ב' פעמים זה.

ביצי"מ שירה לשון נקבה, לעת"ל שיר חדש.

מעשינו ועבודתינו

להנישואין - הגאולה

ההכנה להנישואין הוא דור דעקבתא דמשיחא, עבודה מתוך מסירות נפש ואמונה, כמו שההכנה למתן תורה היתה הקדמת נעשה לנשמע.

הכנה לחופה, יש צורך להתעדן עם אבנים טובות ומרגליות, לימוד חסידות כהכנה לגאולה.

לשמחת הגאולה - השמחה להגאולה

ע"י השבח והלל על הניסים.

הכנת ילדי ישראל לשיר חדש, שיוכלו לומר זה ק-לי.

הכנה לגאולה, שירה כל השנה.

שירה בתפילה הכנה לשיר חדש.

שמחה הכנה להגאולה. יתירה מזו זה מכריח את הגאולה. שמחה בטהרתה [משיח אותיות ישמח, שמח בתוספת יו"ד].

ע"י העבודה כבל עשר כוחות הנפש, נזכה לעלי עשור, שירה עשירית.

{{ציטוט|עלה הפרץ לפניהם}}, שמחה פורצת כל הגדרים, גם של הגלות, קשור למשיח. ע"י עבודה ד"ופרצת" בלי מדידות והגבלות.

טעימה, מעין, והתחלה

שמחת בית השואבה מעין לעת"ל.