שיחה
שיחה היא אמירת עניינים בתורה על ידי רב או אדמו"ר בפני תלמידיו. בעולם החסידי ה"שיחה" כוללת דברי התעוררות והתחזקות בעבודת השם. בחסידות חב"ד נוסף מימד עמוק יותר לשיחה, כאשר היא משמשת "המשכה מלמעלה על ידי נשיא הדור"[1].
בחסידות חב"ד
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה האדמו"ר אומר 'ווארט' או דברי התעוררות. לאחר מכן, בעיקר מאז אדמו"ר הרש"ב ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות.
במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'תש"ז הודפס לראשונה ספר השיחות - תורת שלום של אדמו"ר הרש"ב. היה זה על ידי הרבי. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ, בסדרת ליקוטי דיבורים ובסדרה המלאה ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ). שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת תשנ"ג.
ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים בחסידות ובקבלה; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.
שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מרבותינו נשיאנו ומחסידים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים בחסידות, בהשכלה ובעיקר בעבודה.
מנהגו של אדמו"ר הריי"צ היה שבזמן השיחה ניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.
בדור השביעי
סגנון אמירת השיחות
שיחותיו של הרבי נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, ובסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ההתוועדויות, היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"מבצעים" ועוד ועוד.
השיחות השגרתיות שבמהלך ההתוועדויות פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).
כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.
על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "החוזרים" בראשות ר' יואל כהן - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום הנחה מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות שיחות קודש (בשפת האידיש) ותורת מנחם - התוועדויות (בתרגום ועיבוד לעברית). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן הגהה על ידי הרבי ונדפסו בסדרת הלקוטי שיחות.
מקום אמירת השיחות
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי הרבי; לאחרי תפילות, כינוסי ילדים (ראלי), אסיפות למסיימות בית רבקה, מדריכות קעמפ אמונה ועוד.
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר בצורה פתאומית היה פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים בחלוקות דולרים או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.
ראו גם
- מאמר
- הנחה
- מוגה
- התוועדות
- חוזר
- ועד להפצת שיחות
- ועד הנחות התמימים
- ועד הנחות בלה"ק
- ליקוטי שיחות
- ספר השיחות תורת שלום
- ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א
- תורת מנחם - התוועדויות
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).