לדלג לתוכן

וארו עם ענני שמיא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ר.ז. (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא<ref>דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.</ref>.
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא{{הערה|דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.</ref>.


==במקורות==
==במקורות==
שורה 16: שורה 16:
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".


ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"<ref>י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.</ref>.
ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"{{הערה|י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.</ref>.


===בני ישראל===
===בני ישראל===
שורה 23: שורה 23:
=== בתי כנסיות ובתי מדרשות ===
=== בתי כנסיות ובתי מדרשות ===
‏‏{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}}
‏‏{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}}
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל<ref>מגילה כט, א.</ref>.
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל{{הערה|מגילה כט, א.</ref>.


==בכל שבת וראש חודש==
==בכל שבת וראש חודש==
שורה 35: שורה 35:
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.


הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש<ref>אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.
הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש{{הערה|אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.


== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==

גרסה מ־06:16, 18 בנובמבר 2024



המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא{{הערה|דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.</ref>.

במקורות

מלך המשיח

וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה

דניאל ז, יג

תרגום: והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע

ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה

ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם חמורו של מלך המשיח, ומתאר אתו כ"עני ורוכב על חמור"[1], ולא עם עננים.

הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור[2].

התיווך והסתירה על פי חסידות

תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה בנפש האלקית, "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".

ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"{{הערה|י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.</ref>.

בני ישראל

הרבי אומר[3] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[4].

בתי כנסיות ובתי מדרשות

‏‏

ערך מורחב – עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל

גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל{{הערה|מגילה כט, א.</ref>.

בכל שבת וראש חודש

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[5] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[6] מי אלה כעב תעופינה[7].

לפי זה גם מוכיח הרבי[8] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים

כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[9].

הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש{{הערה|אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.

מעשינו ועבודתנו

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[10].

על ידי העבודה של זריזות[11].

גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית[12].

הערות שוליים

  1. ^ זכריה ט, ט.
  2. ^ מסכת סנהדרין צח, א.
  3. ^ כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  4. ^ לקו"ש חל"ז ע' 136.
  5. ^ ישעי' סו, כג.
  6. ^ ישעי' ס, ח.
  7. ^ ילקוט שמעוני רמז תקג.
  8. ^ פרשת פנחס תשמ"ה.
  9. ^ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  10. ^ לקו"ש ח"א ע' 70.
  11. ^ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  12. ^ התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.