תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←פתיח) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-תשס"ו|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}} | ||
{{ישיבה| | {{ישיבה| | ||
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון | |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון |
גרסה מ־03:04, 23 באפריל 2021
תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון | |
---|---|
[[קובץ:|250px]] סמל הישיבה | |
אפיון | ישיבה גדולה |
תאריך יסוד | אלול תשס"ו |
מיקום | קריית קאליב ראשון לציון. |
ראש הישיבה | הרב שמעון וייצהנדלר |
מספר תלמידים | 60 |
קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר.
היסטוריה
הישיבה בעת הקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.
בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מידי שבוע.
בשנת תשע"ג הוכנס ספר תורה, ובשנת תשע"ד הודפס ספר התניא בהיכל הישיבה.
לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים תשפ"א ערכה הישיבה קמפיין התרמה. נכון לשנת תש"פ מונה הישיבה כ-60 תלמידים.
הישיבה הקטנה
לקראת שנת הלימודים תשפ"א החליטה הנהלת הישיבה הגדולה להקים גם ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, והרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל משגיח.
מבנה הישיבה
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
מפעולות הישיבה
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
- פרסום משיח - התמימים יוצאים למבצע פרסום משיח על ידי תליית דגלים והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
- יפוצו מעיינותיך - מדי ליל שישי מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים את (גיליון אחרית הימים ושיחת הגאולה) במרכז הארץ.
- מבצע קידוש - מדי ליל שבת יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת קידוש.
- הקהלת קהילות - התמימים בישיבה לומדים חסידות עם אברכים שאינם חב"דיים בחברותא ובאופן ווירטואלי. מדי שבוע מוסרים שיעורים בישיבות חסידי פולין.
- מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות הדבר מלכות.
הוצאה לאור
החל מחודש אייר תשע"ח החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי, בשנת תשפ"א לוקט המדור לספר.
בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב יוסף יצחק רוך ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה ור"מ - הרב שמעון ויצהנדלר.
- מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
- משפיעים: הרב ישראל קופצ'יק, הרב לב לייבמן, הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן, הרב חיים משה אלפרוביץ'.
- רמי"ם: הרב יוסף יצחק רוך, הרב חיים טל, הרב אלחנן רקובר.
- נו"נ: הרב ירחמיאל רוך, הרב מאיר כהן, הרב יעקב לנצ'נר.
- משגיחים: הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (מנהל רוחני), הרב אביחי פנחס רוטשילד, הרב מנחם מענדל הרצל.
צוות הישיבה בעבר
- הרב שי הרמתי - ראש הישיבה (תשס"ו - תשס"ט).
- הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
- הרב אברהם בן ציון מייזליש - משפיע ראשי (תשע"א - תשע"ה).
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
- הרב זלמן ניסן פנחס נוטיק - משפיע ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
קישורים חיצוניים
- אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה
- תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה
הערות שוליים
- ↑ על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".