אחי תמימים ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית והרחבה)
שורה 4: שורה 4:
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.


מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].
הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].


==הקמת וביסוס הישיבה==
==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.


בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.


בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].
בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].
שורה 17: שורה 19:
בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].
בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].


ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.
ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.


ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.
ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.


==לאחר פטירתו של הרב ברוק==
===לאחר פטירתו של הרב ברוק===


לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.


הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות.
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.
 
בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].
 
בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].
 
בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
 
ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]].


== מבנה הישיבה ==
בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.


כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]] בערך. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].


==פעילות הישיבה==
== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.


הישיבה לא הייתה מיועדת לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.
בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.


בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], סופרות סת"ם ועוד.
כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.


==ב[[כפר חב"ד]]==
כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.


בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].
==פעילות הישיבה==


בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.
בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.


בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].
בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד.


==הצוות בישיבה==
==הצוות בישיבה==
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
{{טורים|מספר=3|תוכן=
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]], מייסד, ומנהל רוחני
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - [[ראש ישיבה]] ו[[ר"מ]]
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשנ"ו - תשס"ה)
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - [[משפיע]]
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני בשנים תשמ"ו-תשנ"ח ו[[ר"מ]].
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[אליעזר ברוד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
* הרב [[משה הורביץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
* הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
}}
}}


שורה 100: שורה 112:
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}


{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]

גרסה מ־09:07, 15 באוקטובר 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה על ידי המשתמש חלוקת קונטרסים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
שיחה
במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן משלוחי הרבי לארץ הקודש אחרי הרצח בבית ספר למלאכה, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, נואם ר' יוסף שמוטקין, הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), ?, ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, מנהל ומשפיע הישיבה הרב חיים שאול ברוק, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק
מכתב ההנהלות ששלחו לרבי עם ההצעה של איחוד הישיבה עם תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד

ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

הקמת וביסוס הישיבה

בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש
שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: ישיבת אחי תמימים חב"ד

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].

בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.

בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.

בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].

בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.

לאחר פטירתו של הרב ברוק

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב אליהו קוק.

בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב אברהם סלומון.

בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן.

בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בהמשך מונה הרב ברוך שלמה בליזינסקי לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

מבנה הישיבה

המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

פעילות הישיבה

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.

הצוות בישיבה

במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הנהלת הישיבה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בוגרי הישיבה

גלריית תמונות

  • הכניסה לבניין הפנימיה

    הכניסה לבניין הפנימיה

  • הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

    הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

  • שיעור בישיבה

    שיעור בישיבה

  • חזית בניין הזאל

    חזית בניין הזאל

  • תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

    תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

  • זאל הישיבה

    זאל הישיבה

  • חדר האוכל בישיבה

    חדר האוכל בישיבה

קישורים חיצוניים


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה (אולגה) · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)

הערות שוליים

  1. ↑ אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה
  2. ↑ 2.0 2.1 אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה
  3. ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה
  4. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט.
  5. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז.
  6. ↑ אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב
  7. ↑ אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג
  8. ↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט
  9. ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אחי_תמימים_ראשון_לציון&oldid=420574"