מאמר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]]. | *'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]]. | ||
*''' | *'''[[פסוקים ואימרות במבט החסידות|מאמרי דרוש]]''' - כינו לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]]. | ||
*'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם". | *'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם". | ||
גרסה מ־14:26, 21 במאי 2018
מאמר חסידות הינו דברי תורה - דא"ח (דברי אלוקים חיים) - שנאמר או נכתב על ידי האדמו"ר. מקובל מפי החסיד רבי הלל מפאריטש שכאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא ניגון הכנה. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר הרבי מלך המשיח מאמר ללא ניגון הכנה.
סגנונות במאמרי חב"ד
לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה דבר מאפיין במאמריו:
- אדמו"ר הזקן: בתחילת נשיאותו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת תקנ"ט ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.
- אדמו"ר האמצעי: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת חכמה ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת בינה ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
- אדמו"ר הצמח צדק: מאמריו היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
- אדמו"ר מהר"ש: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
- אדמו"ר הרש"ב: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".
- אדמו"ר הריי"צ: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום לאידיש[1] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
סוגי מאמרים
מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:
- מאמרי השכלה - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין רצון ותענוג[2].
- מאמרי עבודה - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של תורה ויראת שמים.
- מאמרי דרוש - כינו לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומושגים שונים ביהדות על פי חסידות.
- מאמרים לטיהור העולם היו מאמרים מסוימים שרבותינו נשיאנו חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם".
חזרת מאמר
בימי אדמו"ר האמצעי החל המנהג בקרב החסידים לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".
גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת רעווא דרעווין בכל שבת, כמנהג חסידים, ובהתוועדויות מיוחדות כגון ביום הולדת.
מאמרי הרבי
הרבי נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ גשמי כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט - מאמר ד"ה "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב חג הפסח - ד"ה "מצה זו"[3]). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א[4].
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור הנחות כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר מוגה. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי.
החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת ספר המאמרים (מלוקט). הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר ואתה תצוה שיצא-לאור לקראת פורים קטן תשנ"ב, והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור.
בתחילת שנת תשנ"ג (לקראת שמחת תורה ור"ח כסלו) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
למרות שאת עריכת המאמרים ביצע ועד הנחות בלה"ק, הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) לועד להפצת שיחות שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור ספר המאמרים (מלוקט). בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק, אך יצא מכתב מחברי הבד"צ קראון הייטס[5] ורבנים נוספים[6] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[7].
בשנת תשס"ג החלה ההוצאה לאור על ידי את"ה המרכזי 770 סדרת "מאמרים מבוארים" על מנת לבאר את מאמרי הרבי. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "ביאורים במאמרי רבינו" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
בשנת תשע"ד החלה לצאת לאור סדרה המלקטת את מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת המכון להפצת תורתו של משיח.
ראו גם
- ניגון רוסטוב - ניגון הכנה למאמר
- חוזר - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
- ניגון ש"ד - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ להוציא את קונטרס פוקח עורים, ומאמר עניין תפילה של האדמו"ר האמצעי שנכתבו גם כן באידיש.
- ↑ על זה נבנה כל המשך ס"ו.
- ↑ יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "ניגון הכנה למאמר", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.
- ↑ מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
- ↑ צילום המכתב
- ↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
- ↑ סיפור הפרשייה
