תהלים קכ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
{{ערך מורחב|ערך=קמע ליולדת ולתינוק}} | {{ערך מורחב|ערך=קמע ליולדת ולתינוק}} | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם [[ברוך שאמר]], כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר. | |||
בכתבי האריז"ל מבואר{{הערה|פרי עץ חיים שער השבת פרק י"ט.}} שהשינוי 'שיר '''ל'''מעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד [[ו' קצוות]], ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם{{'אשא עיני אל '''ההרים'''' מלשון הורים.}}, ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע. | |||
בנוסף, מזמור זה מופיע ב[[קמע ליולדת ולתינוק]] כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
גרסה מ־23:36, 9 באפריל 2022
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תהלים קכא
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים |
|---|
|
א: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: |
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" הוא מזמור קכ"א (הפרק ה-121) בספר תהלים. פרק זה נכלל בתפילת שחרית של שבת, וכן מהווה סגולה ליולדת ולתינוק, ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.
בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחיה ותפילה לה' שיושיע אותם.
מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר למעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר המעלות'[1].
תוכן המזמור
המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה[2].
- פסוקים א'-ד':
שימושים וסגולות
| ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק |
בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם ברוך שאמר, כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר.
בכתבי האריז"ל מבואר[3] שהשינוי 'שיר למעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד ו' קצוות, ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולםתבנית:'אשא עיני אל '''ההרים'''' מלשון הורים., ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע.
בנוסף, מזמור זה מופיע בקמע ליולדת ולתינוק כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים.
בתורת החסידות
'לא ינום ולא יישן שומר ישראל', הוא בחינת עתיק[4].
ניגונים על הפרק
קישורים חיצוניים
- קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א, ביאורי המפרשים מתוך תהילים 'יהל אור', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק
הערות שוליים
- ↑ לפי ביאור רש"י על הפסוק, הטעם לכך הוא מכיון שזהו המזמור הראשון אותו אמרו הלווים כשעלו על המעלות בבית המקדש, ואף שבספר התהילים הוא מופיע שני, אין מוקדם ומאוחר.
- ↑ פסוקים א-ה עם 7 מילים כל אחד, פסוקים ב-ו עם 8 מילים כל אחד, פסוקים ג-ז עם 7 מילים כל אחד, ופסוקים ד-ח עם 7 מילים כל אחד.
- ↑ פרי עץ חיים שער השבת פרק י"ט.
- ↑ זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|