יוסף וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ו חשוון]] [[תרע"ח]]. | נולד ב[[כ"ו חשוון]] [[תרע"ח]] ביאנוב לובי שבפולין לאביו ר' זאב ויינברג ולאמו מרת פריידא. | ||
למד בסניפים | בבחרותו למד בסניפים של ישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשה|וורשה]] ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]] שבפולין וב[[תומכי תמימים ווילנא|ווילנא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ליווה את [[אדמו"ר הריי"צ]] בימי ההפגזות בורשה, ובהמשך, לאחר מבצע [[הצלת אדמו"ר הריי"צ]], ברח עם קבוצה גדולה של תלמידי הישיבה ל[[שנחאי]] שבסין. בשנת [[תש"ב]] קיבל אשרת כניסה לקנדה ונשלח יחד עם תשעה מחבריו לייסד את הקהילה החב"דית ואת ישיבת תומכי תמימים ב[[מונטריאול]]. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו | לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, קבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] כשתפקידו הרישמי הוא שליח לאיסוף כספים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כשלצורך כך נדד ברחבי העולם. | ||
היה מתפלל בעבודה בצורה מעוררת. | היה מתפלל בעבודה בצורה מעוררת. | ||
בהוראת הרבי מסר שיעורים בספר ה[[תניא]] ואת [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של | בהוראת [[הרבי]] מסר שיעורים בספר ה[[תניא]] ואת [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של הרבי מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52749 התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו] {{אינפו}}}}. לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם. ספרים אלו קובצו לימים ונדפסו בארבעה כרכים בשם "[[שיעורים בספר התניא]]", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש ל[[עברית]] ונדפסו תחת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]]. מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמה הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}. כשהיה לרבי הערות ביקורת על דברים שאמר בשיעור הייתה הביקורת מגיעה בצורה מיידית{{הערה|הרב ויינברג בנאום ב-770 בכ' שבט תשנ"ב}}. היו פעמים שהרבי זירז את סדר היום באופן מיוחד כדי שיוכל להאזין לשיעור הרדיו שלו{{הערה|יומן הריל"ג שבועון בית משיח 1241 עמוד 33.}}. | ||
בנוסף, היה מה[[חוזר]]ים של [[הרבי]], חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר [[ועד להפצת חסידות]]. | בנוסף, היה מה[[חוזר]]ים של [[הרבי]], חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר [[ועד להפצת חסידות]]. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: וינברג יוסף}} | {{מיון רגיל: וינברג יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים וילנא]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | ||
גרסה מ־17:34, 25 בינואר 2022
הרב יוסף הלוי וינברג (תרע"ח-תשע"ב) היה שד"ר והשליח הנודד המרכזי של הרבי. נחשב לבעל חוש הסברה בחסידות, וזכה שהרבי יגיה את תוכן השיעורים בספר התניא שמסר באמצעות הרדיו. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינות דרום אפריקה.
תולדות חיים
נולד בכ"ו חשוון תרע"ח ביאנוב לובי שבפולין לאביו ר' זאב ויינברג ולאמו מרת פריידא.
בבחרותו למד בסניפים של ישיבות תומכי תמימים בוורשה באוטבוצק שבפולין ובווילנא. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ליווה את אדמו"ר הריי"צ בימי ההפגזות בורשה, ובהמשך, לאחר מבצע הצלת אדמו"ר הריי"צ, ברח עם קבוצה גדולה של תלמידי הישיבה לשנחאי שבסין. בשנת תש"ב קיבל אשרת כניסה לקנדה ונשלח יחד עם תשעה מחבריו לייסד את הקהילה החב"דית ואת ישיבת תומכי תמימים במונטריאול.
לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, קבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס כשתפקידו הרישמי הוא שליח לאיסוף כספים של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, כשלצורך כך נדד ברחבי העולם.
היה מתפלל בעבודה בצורה מעוררת.
בהוראת הרבי מסר שיעורים בספר התניא ואת שיחותיו הקדושות של הרבי מעל גלי הרדיו[2]. לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם. ספרים אלו קובצו לימים ונדפסו בארבעה כרכים בשם "שיעורים בספר התניא", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש לעברית ונדפסו תחת סניף קה"ת כפר חב"ד. מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור[3]. כשהיה לרבי הערות ביקורת על דברים שאמר בשיעור הייתה הביקורת מגיעה בצורה מיידית[4]. היו פעמים שהרבי זירז את סדר היום באופן מיוחד כדי שיוכל להאזין לשיעור הרדיו שלו[5].
בנוסף, היה מהחוזרים של הרבי, חבר באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ויו"ר ועד להפצת חסידות.
היה שד"ר ש"זרע רוחניות וקצר גשמיות" ברחבי העולם, וזכה לתואר "השליח הנודד".
היה חזן בעל קול ערב, ובמשך שנים רבות הייתה לו קביעות לעבור לפני העמוד במניין התפילה של הרבי ב-770 בלילה הראשון בו אומרים את הסליחות.
בשנים בהן עורר הרבי בלהט על העיסוק המוגבר בעניני גאולה ומשיח, היה ממפיצי הבשורה בדבר זהותו של משיח, באמצעות הדהוד אמונת החסידים בתכנית הרדיו השבועית שלו[6].
נפטר בגיל 94 ביום ז' תמוז תשע"ב.
משפחתו
- בנו, הרב שלום בער ויינברג - שליח הרבי בקנזס סיטי ושליח הראשי למדינת קנזס, ארצות הברית
- בנו, הרב אברהם ויינברג - שליח הרבי בבלומפילד, מישיגן
- בנו, הרב יצחק ויינברג - שליח הרבי בוונקובר ושליח הראשי למדינת בריטיש קולמביה, קנדה
- בנו, הרב לוי ויינברג - שליח הרבי ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ראש ישיבת תומכי תמימים ורב קהילת חב"ד המקומית
- בתו, מרת פרידה ינובר
קישורים חיצוניים
- אברהם רייניץ, השליח הנודד שבועון בית משיח.
- שלום יעקב חזן, הרב ווינברג מספר: כך הגיה הרבי את השיעורים בתניא
בתוך שבועון בית משיח - 
- קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו
- הרב וינברג כחזן בסליחות עם הרבי
- - בחלוקת דולרים אצל הרבי
- בעיות במנוע • כיבוד אם - הרב ויינברג מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- מברך את הרבי בכינוס השלוחות
- נוטע רוחניות וקוצר גשמיות
- עידודו של הרבי לשיעורי חסידות ברדיו, בהפקת חברת המדיה החב"דית jem
- יחס הרבי לפעולות קבלת מלכותו כמשיח, עדותו של הרב וינברג בתוך תכנית 'ואביטה נפלאות' של את"ה העולמי
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו
- ↑ כך לדוגמה הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים בליל ניטל שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר סיפורי חסידים.
- ↑ הרב ויינברג בנאום ב-770 בכ' שבט תשנ"ב
- ↑ יומן הריל"ג שבועון בית משיח 1241 עמוד 33.
- ↑ ציפייה מוחשית עם כתובת, מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ"א עמוד 30.