תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
{{חגים וזמנים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:תעניות]]

גרסה מ־00:05, 26 בדצמבר 2019

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים [דרוש מקור] להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ [1] אף שהיה ספק בכור[2]. אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות.

הערות שוליים

  1. שיחת י"ט כסלו תשט"ז
  2. שמועות וסיפורים ח"א