עתיד חזיר להטהר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:44, 1 ביוני 2016

עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.

מקור היעוד

בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל הראשונים והאחרונים נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל^[1]. בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר"^[2] בחלקם הלשון ""עתיד חזיר לחזור ולהיטהר"^[3] וכיוצא בזה. דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה^[4], אולם הרבי תמהה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות^[1].

הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי בהלכה, וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.^[5] גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.{{יבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני}} האור החיים מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר ^[6] "וְאֶת־הַ֠חֲזִיר.. וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.^[7]. ^[8].

רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו^[9]: "וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות^[10]. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז^[11] על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו".

במדרש שוחר טוב^[12] מובא מחלוקת אודות טהרת החיות והבהמות האוסירים באכילה בזמננו האם גם יטהרו. הרבי כותב^[13] שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.

בתורת החסידות

בתורת החסידות מובא שחזיר הוא מקליפת נוגה שמעל שלוש קליפות הטמאות בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם מתבררים לעתיד לבוא, בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת^[14].

ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה

הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.

ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני^[15] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני^[16].

קישורים חיצוניים

שדי חמד - מערכת פאת השולחן אות ז, ושם בשיורי הפאה ובמערכת ח אות ח - ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.
הרבי - , לקוטי שיחות כרך כ"ט דברים באתר אוצר 770

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.
↑ חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.
↑ של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.
↑ יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.
↑ שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.
↑ ויקרא יא, ז.
↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז.
↑ במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
↑ ישעיהו יא, ו
↑ קידושין מ"ט, ב.
↑ חלק ב סימן תתכ"ב.
↑ תהילים פרק קמ"ו.
↑ אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.
↑ מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
↑ כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.
↑ ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.

[עתיד-1] 1.0 ^1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.

[2] חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.

[3] של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.

[4] יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.

[5] שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.

[6] ויקרא יא, ז.

[7] אור החיים שמיני יא, ג, ז.

[8] במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.

[9] ישעיהו יא, ו

[10] קידושין מ"ט, ב.

[11] חלק ב סימן תתכ"ב.

[12] תהילים פרק קמ"ו.

[13] אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.

[14] מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.

[15] כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.

[16] ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==מקור היעוד==
-המקור ליעוד זה הינו בתנחומא{{הערה|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי את כל המקורות.}}: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}.
+בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}.
+בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה.
+דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה".
+היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי תמהה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}.
-ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}.
+הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.{{יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}
+ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַ֠חֲזִיר.. וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}.
+{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}.
-השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}.
+רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|קידושין מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו".
-במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ו.}} מובאת מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.}} שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.
+במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ו.}} מובא מחלוקת אודות טהרת החיות והבהמות האוסירים באכילה בזמננו האם גם יטהרו. הרבי כותב{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.}} שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.
 ==בתורת החסידות==

גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות	אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה	הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא	ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא	מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה	אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח	אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח	אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח	ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'