מרכז ההפצה ממש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(166 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:סמל ממש.jpg|left|thumb|250px|סמל המכון]]
[[קובץ:לוגו ממש.png|שמאל|ממוזער|180px|הלוגו של מרכז ההפצה ממש]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכון הוצאת ספרים|אחר=ראשי התיבות של המילה "ממ"ש"|ראו=[[ראשי תיבות]]}}
[[קובץ:סמל ממש.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הלוגו הקודם של מרכז ההפצה ממש ('מכון ממ"ש')]]
'''מ.מ.ש הוצאה לאור''' החל את דרכו כמכון מחקר בתורתו של [[הרבי שליט"א]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]. המכון הוקם בניו יורק בשנת ה'תשס"א (2001), והופעל ע"י קבוצת רבנים צעירים שלמדו בבית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח בברוקלין - [[770]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכון הוצאת ספרים|אחר=ראשי התיבות של המילה "ממ"ש"|ראו=[[ראשי תיבות#מ'|ראשי תיבות]]}}
'''מרכז ההפצה ממש''' הינו ארגון חב"די הפועל בתחום ההוצאה לאור ופירסום חומרים בנושאי [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]]. שם הארגון, ממ"ש, הוא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של המילים "מכון מלכות שבתפארת", על פי דברי הרבי ש[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] קשור לספירת "[[מלכות שבתפארת]]".


במשך השנים הוציא מכון "מלכות שבתפארת" פרסומים וחוברות מתורתו של הרבי, ובעיקר מחידושיו בנושאי גאולה ומשיח. פרסומים אלה התקבלו בהתלהבות ע"י שוחרי תורתו של הרבי מלך המשיח שליט"א ודרבנו את חברי המכון למסד את ההוצאה ואת הפקותיה. 
==היסטוריה==


בשנת ה'תשס"ג (2003) הוקם הסניף הישראלי של המכון ב[[בני ברק]], עם שלוחות נוספות ב[[צפת]] וב[[כפר חב"ד]]. עבודת המחקר התמסדה ועשרות עורכים, מגיהים וצוותות טכניים התחילו לעבוד על הסדרה הפופולארית "[[דבר מלכות עם פיענוחים]]" שהפכה לסדרת הדגל של המכון.
הארגון החל את דרכו כמכון מחקר בתורתו של [[הרבי]] . המכון הוקם בניו יורק בשנת [[תשס"א]] (2001), והופעל על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן באמצעות קבוצת רבנים צעירים שלמדו בבית מדרשו של הרבי מלך המשיח שליט"א בברוקלין - [[770]].


בשנת [[תשס"ז]] הוציא המכון את הספר ביוגרפיה על הרבי "[[נביא מקרבך]]".  
במשך השנים הוציא המכון פרסומים וחוברות מתורתו של הרבי, ובעיקר מחידושיו בנושאי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]]. פרסומים אלה התקבלו בהתלהבות על ידי שוחרי תורתו של הרבי ודרבנו את חברי המכון למסד את ההוצאה ואת הפקותיה.
בשנת [[תשס"ג]] (2003) הוקם הסניף הישראלי של המכון ב[[בני ברק]], עם שלוחות נוספות ב[[צפת]] וב[[כפר חב"ד]]. עבודת המחקר התמסדה ועשרות עורכים, מגיהים וצוותות טכניים התחילו לעבוד על הסדרה הפופולארית "[[דבר מלכות עם פיענוחים]]" שהפכה לסדרת הדגל של המכון.
 
בשנת [[תשס"ז]] הוציא המכון את הספר ביוגרפיה על הרבי "[[נביא מקרבך]]".
בשנת [[תשס"ח]] הוציא המכון את האלבום [[משיח תמונות ורגעים]] בעריכתו של הרב [[אסף חנוך פרומר]].
בשנת [[תשס"ח]] הוציא המכון את האלבום [[משיח תמונות ורגעים]] בעריכתו של הרב [[אסף חנוך פרומר]].
לקראת שנת "[[הקהל]]" [[תשס"ט]], עמלו במכון על הוצאתו לאור של הספר "[[קהל גדול]]" המרכז בצורה מסודרת את תורתו של הרבי בענייני הקהל. הספר נערך על ידי הרב [[שמעון וייצהנדלר]]. לקראת מעמד [[ברכת החמה]] שחל באותה שנה, ערך הרב וויצהנדלר ספר דומה בשם [[החמה וברכתה]] הכולל את תורתו של הרבי בעניני ברכת החמה.
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון להפיק עלונים לקראת חגי ישראל שנקראים בשם 'מועדים' ומביאים בעיבוד עכשווי תכנים משיחותיו של הרבי על מועדי ישראל עם הוראות מעשיות לחיי היום יום.
המכון מוציא מדי שנה מאות אלפי מדבקות משיח, להדבקות ברחבי הארץ.
==פרוייקטים==
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין [[פרסום משיח]] של ממ"ש, [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]
===בית ספר לתורת הגאולה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית הספר לתורת הגאולה]]}}
מלבד מכון ההוצאה לאור, מקדם הארגון יוזמות נוספות בעניני משיח וגאולה, כשבראשם עומד [[בית הספר לתורת הגאולה]] המפגיש קבוצות גדולות מאנ"ש לקורסים מקצועיים בתורת הגאולה, בהם מועברים התכנים בצורה מסודרת מפי טובי המרצים.


לקראת שנת "הקהל" ה'תשס"ט, עמלו במכון על הוצאתו לאור של הספר "[[קהל גדול]]" המרכז בצורה מסודרת את תורתו של הרבי מלך המשיח בענייני [[הקהל]]. הספר נערך על ידי הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
מחזור הלימודים הראשון שהתקיים בחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ב]] נחל הצלחה רבה, ובשנת [[תשע"ג]] נפתח מחזור לימודים נוסף לגברים, ומחזור לימודים נפרד לנשים ובנות, המתמקדים בלימוד ייעודי הגאולה מתוך ספרי הנביאים, לעילוי נשמת השליחה בדלהי שבהודו מרת מירה שארף.


ולקראת [[ברכת החמה תשס"ט]] ערך הרב וויצהנדלר ספר דומה בשם [[החמה וברכתה]] הכולל את תורתו של הרבי מלך המשיח בעניני [[ברכת החמה]].
===ישיבה ליום אחד===
{{פסקה חסרה}}
{{קובץ|ישיבה ליום אחד}}


===התוועדויות עונתיות===
{{פסקה חסרה}}


השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
===מוניות הגאולה===
[[קובץ:מוניות הגאולה2.png|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של מרכז ההפצה ממש]]
החל משנת [[תשע"ה]] הארגון החל לפרסם את [[בשורת הגאולה]] על מוניות שירות ברחבי הארץ. מדי שנה לקראת [[ג' תמוז]] מפרסמים על המוניות תמונה של [[הרבי]] עם סלוגן המבשר את בשורת הגאולה ו[[פרסום זהות משיח|זהות הגואל]] יחד עם קישור לאתר [[אגרות קודש]]. הפרסום מתבצע על כמות מוניות בהתאם למספר שנותיו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/613657/ מבקשים משיח: פרסום נרחב בקמפיין מוניות הגאולה], [https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing עיתון הגאולה מס' 41 עמוד 3].}}.


יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
===קמפיין חוצות ענק - בשורת הגאולה===
[[קובץ:פרסום משיח ממ"ש.jpg|ממוזער|250px|אחד משלטי החוצות עם מסר הרבי ותמונתו הקדושה]]
בשנת [[תשפ"ב]] לרגל יום ההולדת ה-120 של [[הרבי]], הוחלט על פרסום [[בשורת הגאולה]] על שלטים ציבוריים.


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
בתחילה חברי המכון בדקו את עלות הפרוייקט, הנושק למיליון שקלים, חשבו להרים ידיים. בעקבות תשובת הרבי {{ציטוטון|ובודאי עסקן ציבורי כמוהו לא נצרך לעצה איך יוכל למלאות החסר ממקורות אחרים}}, ניסו למצוא פתרונות אחרים על מנת שהפרויקט יצא לפועל. באופן ניסי ובמחיר מוזל הצליחו למצוא 120 שלטים ציבוריים גדולים.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
על השלטים התנוסס הסלוגן "[[משיח]] – עוד מעשה טוב קטן והוא כאן!" יחד עם תמונתו המאירה של [[הרבי מלך המשיח שליט"א|הרבי]]. הפרסום התקיים במרכזי הערים בישראל על שלטי חוצות, 'בילבורדים' ושלטי 'מכוונים'.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
==צוות המכון==
'''הנהלה:'''
*הרב [[אלעד קנטור]].
*הרב [[מנחם לדיוב]].
*הרב [[לוי ווייס]].


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
חברי מערכת:
*הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - עורך ראשי.
*הרב [[אסף פרומר]] - עורך משנה.
*הרב [[מאיר וילישאנסקי]].
*הרב הרשקופ.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
'''צוות המכון בעבר'''
*הרב [[אלימלך טהאלער]] - מנכ"ל.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==הוצאה לאור==
{{גלריה ספרי ממ"ש}}
*משיח המושג והמציאות - חוברת הסברה איכותית בנושא [[משיח]] ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. יצאה לאור לקראת [[ג' תמוז]] [[תש"ע]].
==הוצאות לאור==
[[קובץ:משיח המושג והמציאות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החוברת 'משיח, המושג והמציאות']]
*'''משיח המושג והמציאות''' - חוברת הסברה איכותית בנושא [[משיח]] ו[[גאולה]]. יצאה לאור לקראת [[ג' תמוז]] [[תש"ע]].
*[[דבר מלכות עם פיענוחים]].
*[[דבר מלכות עם פיענוחים]].
*דבר מלכות מנוקד ומפואר.
*דבר מלכות - [[מעלתן של ישראל]] עם פענוח המראי מקומות.
*דבר מלכות - [[מעלתן של ישראל]] עם פענוח המראי מקומות.
*[[יומן מבית חיינו]].
*דבש מלכות - עיבוד של שיחות הדבר מלכות מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב|נ"ב]], בלשון קלה וברורה.
*[[שיחות קודש]] תשנ"ב.
*דבר מלכות תוכן וסיכום - סיכום מקיף של שיחות ה"דבר מלכות" השבועי מהשנים תנש"א-נ"ב, מחולק לקטעים וכותרות שונות. ב[[תשפ"א]] הספר יצא לאור מחדש שבו נוסף על כל שיחה סיכום מתומצת והוראות למעשה בפועל. נערך על ידי הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]].
*[[רק משאלה אחת]] (סיפורים לילדים).
*[[בית חיינו (ספר)#סדרת הספרים "בית חיינו"|בית חיינו]].
*[[נפלאות עכשיו]] א-ב.
*רק משאלה אחת (סיפורים לילדים).
*[[תורת הגאולה (ספר)|תורת הגאולה]].
*[[נפלאות עכשיו (סדרת ספרים)|נפלאות עכשיו]] א-ב.
*[[זורע צדקות מצמיח ישועות (ספר)|"זורע צדקות מצמיח ישועות"]].
*תורת הגאולה - ליקוט מקורות בתנ"ך ובדברי חז"ל שבהם מדובר אודות ה[[משיח]] וה[[גאולה]]. נערך על ידי ר' פרץ פרידמן ויצא לאור לראשונה בשנת [[תשנ"ו]] ב[[ארצות הברית]] ובשנת [[תשס"ז]].
*ילקוט אמרים גאולה ומשיח - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו על שלושים מושגי יסוד בתורת הגאולה, מנת לסייע ללימוד תורת רבותינו נשיאינו בחודש כסלו, כפי הוראתו של [[הרבי]]. נערך על ידי הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב [[משה קורנוויץ]] והרב [[זלמן ברנשטיין]].
*[[זורע צדקות מצמיח ישועות (ספר)|זורע צדקות מצמיח ישועות]].
*[[נביא מקרבך]].
*[[נביא מקרבך]].
*הגדה של פסח עם פירוש עממי.
*אלבום [[משיח תמונות ורגעים]].
*אלבום [[משיח תמונות ורגעים]].
*"אוצרות מלך" - [[קהל גדול]].
*"אוצרות מלך" - [[קהל גדול]].
*"אוצרות מלך" - [[החמה וברכתה]].
*"אוצרות מלך" - [[החמה וברכתה]].
*"אוצרות מלך" - [[אגרת החינוך]].
*[[שאמיל]] - סיפורו של ניגון.
*ה[[אותיות האל"ף בי"ת|אלף בית]] החסידי.
*ה[[שליחות]].
*[[הרבי]] והילדים.
*חני הגדולה טועמת [[גאולה]].
*אגרת החינוך.
*[[הדרך הישרה (ספר)]].


== צוות המכון ==
===בטאון הפנסאים===
*ר' אלעד קנטור - מנכ"ל המכון.
[[קובץ:בטאון הפנסאים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|סמל הבטאון]]
*ר' לוי קופצ'יק - רכז המערכת.
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ו]] החל המכון בהוצאה לאור של עיתון חודשי בשם 'הפנסאים' המודפס בפורמט צבעוני גדול על דפי כרומו ומשתרע על פני כ-40 עמודים. העיתון כולל בעיקר טורים בעניני השעה ובעניני גאולה ומשיח, והוא נכתב בעיקר על ידי אברכים צעירים.
' רפאל קורקוס - מזכ"ל.
*ר' ישעיה מרנץ.
*ר' בצלאל כהן.
*ר' מנחם כהן.
*ר' ישראל קופצ'יק.
*ר' יחיאל דוברוסקין.
*ר' לוי יצחק ניסלביץ'.
*ר' מאיר ווילשאנסקי.
*ר' יעקב אלימלך טלר.


=== רבנים ===
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זמרוני ציק]]  
*'''[http://www.mamesh.org/ דף הבית של מרכז ההפצה ממש]'''
*הרב [[שמעון ויצהנדלר]].
*[https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%20%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94%20%D7%9E%D7%9E%D7%A9 '''תג: מרכז ההפצה ממש'''] באתר הגאולה.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=מרכז%20ההפצה%20ממש כתבות על פעילות המכון] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*הרב [[מיכאל פרידמן]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63350 סיכום יום עיון בניהול 'מרכז ההפצה ממש' בשנת תש"ע] {{וידאו}} {{אינפו}}
*הרב משה קורנווייץ.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/319443695943.html ללמוד ולדעת גאולה בפועל ממש] - כתבה על פתיחת בית הספר לתורת הגאולה מתוך [[שבועון בית משיח]]
*הרב אסף שעתל.
*[http://chabad.info/news/ישיבה-של-ממש-מאות-אברכים-ביום-העיון-הש/ ישיבה של ממ"ש: מאות אברכים ביום העיון השנתי] - {{אינפו|}}
*הרב שניאור זלמן פרידמן.
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2316 הטלויזיה מסקרת את ההגדה החדשה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}


==קישורים חיצוניים==
'''גיליונות בטאון הפנסאים:'''
*[http://www.mamesh.org/ אתר מ.מ.ש הוצאה לאור]
*הגליונות להורדה וקריאה: [http://hageula.com/news/press/15319.htm גילון מספר 1] • [http://hageula.com/uploads/source/11/048/pnsim2.pdf גליון מספר 2] • [http://hageula.com/uploads/source/11/068-get-ready/panasoim3.pdf גליון מספר 3] • [http://hageula.com/uploads/source/zimrony/P4.pdf גיליון מספר 4] • [http://hageula.com/uploads/source/11/120/panasaim_005_p01_p32.pdf גיליון מספר 5] • [http://hageula.com/uploads/source/11_11/020/Panasaim6.pdf גיליון מס' 6] • [http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf גיליון מס' 7] • [http://hageula.com/uploads/source/11111/011/PN9.pdf גליון מס' 9] באתר {{הגאולה}} {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45882 גלריה מאסיפת הנהלת המכון]


{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

גרסה אחרונה מ־22:47, 22 ביוני 2024

הלוגו של מרכז ההפצה ממש
הלוגו הקודם של מרכז ההפצה ממש ('מכון ממ"ש')

מרכז ההפצה ממש הינו ארגון חב"די הפועל בתחום ההוצאה לאור ופירסום חומרים בנושאי גאולה ומשיח. שם הארגון, ממ"ש, הוא ראשי התיבות של המילים "מכון מלכות שבתפארת", על פי דברי הרבי שלימוד עניני גאולה ומשיח קשור לספירת "מלכות שבתפארת".

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הארגון החל את דרכו כמכון מחקר בתורתו של הרבי . המכון הוקם בניו יורק בשנת תשס"א (2001), והופעל על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן באמצעות קבוצת רבנים צעירים שלמדו בבית מדרשו של הרבי מלך המשיח שליט"א בברוקלין - 770.

במשך השנים הוציא המכון פרסומים וחוברות מתורתו של הרבי, ובעיקר מחידושיו בנושאי גאולה ומשיח. פרסומים אלה התקבלו בהתלהבות על ידי שוחרי תורתו של הרבי ודרבנו את חברי המכון למסד את ההוצאה ואת הפקותיה. בשנת תשס"ג (2003) הוקם הסניף הישראלי של המכון בבני ברק, עם שלוחות נוספות בצפת ובכפר חב"ד. עבודת המחקר התמסדה ועשרות עורכים, מגיהים וצוותות טכניים התחילו לעבוד על הסדרה הפופולארית "דבר מלכות עם פיענוחים" שהפכה לסדרת הדגל של המכון.

בשנת תשס"ז הוציא המכון את הספר ביוגרפיה על הרבי "נביא מקרבך". בשנת תשס"ח הוציא המכון את האלבום משיח תמונות ורגעים בעריכתו של הרב אסף חנוך פרומר. לקראת שנת "הקהל" תשס"ט, עמלו במכון על הוצאתו לאור של הספר "קהל גדול" המרכז בצורה מסודרת את תורתו של הרבי בענייני הקהל. הספר נערך על ידי הרב שמעון וייצהנדלר. לקראת מעמד ברכת החמה שחל באותה שנה, ערך הרב וויצהנדלר ספר דומה בשם החמה וברכתה הכולל את תורתו של הרבי בעניני ברכת החמה.

בשנת תשע"ב החל הארגון להפיק עלונים לקראת חגי ישראל שנקראים בשם 'מועדים' ומביאים בעיבוד עכשווי תכנים משיחותיו של הרבי על מועדי ישראל עם הוראות מעשיות לחיי היום יום.

המכון מוציא מדי שנה מאות אלפי מדבקות משיח, להדבקות ברחבי הארץ.

פרוייקטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלט מקמפיין פרסום משיח של ממ"ש, ג' תמוז תשע"ד

בית ספר לתורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית הספר לתורת הגאולה

מלבד מכון ההוצאה לאור, מקדם הארגון יוזמות נוספות בעניני משיח וגאולה, כשבראשם עומד בית הספר לתורת הגאולה המפגיש קבוצות גדולות מאנ"ש לקורסים מקצועיים בתורת הגאולה, בהם מועברים התכנים בצורה מסודרת מפי טובי המרצים.

מחזור הלימודים הראשון שהתקיים בחודשי הקיץ של שנת תשע"ב נחל הצלחה רבה, ובשנת תשע"ג נפתח מחזור לימודים נוסף לגברים, ומחזור לימודים נפרד לנשים ובנות, המתמקדים בלימוד ייעודי הגאולה מתוך ספרי הנביאים, לעילוי נשמת השליחה בדלהי שבהודו מרת מירה שארף.

ישיבה ליום אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
ישיבה ליום אחד

התוועדויות עונתיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מוניות הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קמפיין 'מוניות הגאולה' של מרכז ההפצה ממש

החל משנת תשע"ה הארגון החל לפרסם את בשורת הגאולה על מוניות שירות ברחבי הארץ. מדי שנה לקראת ג' תמוז מפרסמים על המוניות תמונה של הרבי עם סלוגן המבשר את בשורת הגאולה וזהות הגואל יחד עם קישור לאתר אגרות קודש. הפרסום מתבצע על כמות מוניות בהתאם למספר שנותיו של הרבי[1].

קמפיין חוצות ענק - בשורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד משלטי החוצות עם מסר הרבי ותמונתו הקדושה

בשנת תשפ"ב לרגל יום ההולדת ה-120 של הרבי, הוחלט על פרסום בשורת הגאולה על שלטים ציבוריים.

בתחילה חברי המכון בדקו את עלות הפרוייקט, הנושק למיליון שקלים, חשבו להרים ידיים. בעקבות תשובת הרבי "ובודאי עסקן ציבורי כמוהו לא נצרך לעצה איך יוכל למלאות החסר ממקורות אחרים", ניסו למצוא פתרונות אחרים על מנת שהפרויקט יצא לפועל. באופן ניסי ובמחיר מוזל הצליחו למצוא 120 שלטים ציבוריים גדולים.

על השלטים התנוסס הסלוגן "משיח – עוד מעשה טוב קטן והוא כאן!" יחד עם תמונתו המאירה של הרבי. הפרסום התקיים במרכזי הערים בישראל על שלטי חוצות, 'בילבורדים' ושלטי 'מכוונים'.

צוות המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה:


חברי מערכת:

צוות המכון בעבר

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]


תצלומי הספרים בהוצאת מכון ממ"ש הוצאה לאור

בטאון הפנסאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל הבטאון

לקראת חג הפסח תשע"ו החל המכון בהוצאה לאור של עיתון חודשי בשם 'הפנסאים' המודפס בפורמט צבעוני גדול על דפי כרומו ומשתרע על פני כ-40 עמודים. העיתון כולל בעיקר טורים בעניני השעה ובעניני גאולה ומשיח, והוא נכתב בעיקר על ידי אברכים צעירים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיליונות בטאון הפנסאים:

הערות שוליים