לדוד ה' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==[[מנהג חב"ד]]==
-מן א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד מנחת [[הושענא רבה|הושענה רבה]], אומרים מזמור זה אחר [[שיר של יום]] (בתפילת [[שחרית]]) או לפני [[עלינו לשבח|עלינו]] ([[מנחה|במנחה]])<ref>[[ספר המנהגים]] עמוד 17.</ref>
+מן א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד מנחת [[הושענא רבה|הושענה רבה]], אומרים מזמור זה אחר [[שיר של יום]] (בתפילת [[שחרית]]) או לפני [[עלינו לשבח|עלינו]] ([[מנחה|במנחה]]){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 17.}}
 =הקשר לימי חודש תשרי=
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 טעמים רבים נאמרו לאמירתו של תהלים זה בחודש אלול, להיותו חודש הרחמים והסליחות ובתקופת חגי תשרי, ומהם:
-א. מבאר [[אדמו"ר האמצעי]]<ref>בשער התשובה (ח"א פרק מא ד"ה אחרי ה' תלכו)</ref> שאמירת מזמור זה הוא לפי "שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה [[לעתיד לבוא]], והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" ו"אחת שאלתי".
+א. מבאר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בשער התשובה (ח"א פרק מא ד"ה אחרי ה' תלכו)}} שאמירת מזמור זה הוא לפי "שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה [[לעתיד לבוא]], והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" ו"אחת שאלתי".
-ב. מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]] <ref>[[יהל אור|יהל אור על התהלים]]</ref> ש"ה' אורי" הוא בחינת "אל', "אל הוי' ויאר לי", ובחינת "אל" זהו [[תיקון|התיקון]] הראשון מ[[י"ג מידות הרחמים]] המאירים בחודש אלול".
+ב. מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]] {{הערה|[[יהל אור|יהל אור על התהלים]]}} ש"ה' אורי" הוא בחינת "אל', "אל הוי' ויאר לי", ובחינת "אל" זהו [[תיקון|התיקון]] הראשון מ[[י"ג מידות הרחמים]] המאירים בחודש אלול".
-ג. תלמידו של הרב [[המגיד]], הגאון ר' [[פנחס הלוי הורביץ|פנחס הלוי הורוויץ]] זצ"ל כותב<ref>פנים יפות (פר' אחרי ד"ה ביד עתי)</ref> "מפני שיש בו י"ג שמות [[הוי"ה]] כנגד י"ג מידות האומרים באלול, ונראה לפרש כל המזמור על סדר הימים אלו, שכן אמרו במדרש "אורי" ב[[ראש השנה]], "וישעי" ב[[יום כיפור]], מפני שר"ה הוא יום הדין, שה[[לבנה]] מתכסה בו והקב"ה ברחמיו הוא מאיר לישראל כדכתיב ב[[ישעיה]] "ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך לאור עולם", "וישעי" ביוהכ"פ שהוא יום רצון וישועה וקבלת התורה והמצוות ו[[לוחות הברית|לוחות שניות]], רמז לדבר כי "אורי וישעי" מספרם [[תרי"ג]] וכו'.
+ג. תלמידו של הרב [[המגיד]], הגאון ר' [[פנחס הלוי הורביץ|פנחס הלוי הורוויץ]] זצ"ל כותב{{הערה|פנים יפות (פר' אחרי ד"ה ביד עתי)}} "מפני שיש בו י"ג שמות [[הוי"ה]] כנגד י"ג מידות האומרים באלול, ונראה לפרש כל המזמור על סדר הימים אלו, שכן אמרו במדרש "אורי" ב[[ראש השנה]], "וישעי" ב[[יום כיפור]], מפני שר"ה הוא יום הדין, שה[[לבנה]] מתכסה בו והקב"ה ברחמיו הוא מאיר לישראל כדכתיב ב[[ישעיה]] "ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך לאור עולם", "וישעי" ביוהכ"פ שהוא יום רצון וישועה וקבלת התורה והמצוות ו[[לוחות הברית|לוחות שניות]], רמז לדבר כי "אורי וישעי" מספרם [[תרי"ג]] וכו'.
 ד. ר' [[אברהם דוד לאוואוט|דוד לאוואוט]] בספרו [[שער הכולל]] "...כי בר"ח נפתחו י"ג מקורים מי"ג מכילין דרחמי והם מתגלים ומאירים למטה, ולכך יש בו י"ג שמות הוי' נגד כו' וע"י אמירתו פועלים ומבטלים מעלינו הב"ד של מעלה מארי תריסין ומקטרגים שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותנו אלא מלפניך משפטינו יצא ויש בו קמ"ח תיבות, שני פעמים ע"ד. ומביא שם עוד הסברו של רבנו הזקן בלקוטי תורה (ד"ה אני לדודי) אשר "מן ר"ח אלול עד אחר יו"כ שבהם עמד משה בהר כימים הראשונים, מה אלו ברצון כו' הם ימי רצון. היינו התגלות רצון העליון י"ג מידות הרחמים ממקום עליון ביותר אשר שם כחשכה כאורה שיוכל להיות "נושא עון". אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו".