מרדכי שמואל אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(297 גרסאות ביניים של 95 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' - הרב הנוכחי של הישוב [[כפר חב"ד]], נולד בכ"ח [[אייר]] [[תש"ג]] בתל אביב לאביו הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת [[חב"ד]] בתל אביב ואמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]].
{{מפנה|מרדכי שמואל אשכנזי |הרב אשכנזי (פירושונים)}}
{{מפנה|מרדכי שמואל אשכנזי |אשכנזי (פירושונים)}}
{{דמות|
nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)
שם=הרב מרדכי שמואל אשכנזי
|תמונה=הרב אשכנזי ע''ה.PNG
|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשע"ה]]
|תאריך לידה=[[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מרדכי אשכנזי מטה משיח.jpg|ממוזער|שמאל|הרב מרדכי אשכנזי באירוע [[מטה משיח]] בכפר חב"ד, לידו המשפיע הרב [[זלמן נוטיק]]]]
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
[[קובץ:רבי מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב''ד.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת קברו בטבריה]]
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
[[קובץ:שלום בער גנזבורג עם הרב מרדכי אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום בער גנזבורג]] יחד עם הרב אשכנזי]]
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי ''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]] (1943) – [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] (2015)) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]], וכחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].


בצעירותו חונך ב[[חדר]] [[בני תמימים תל אביב]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. המשיך את לימודיו ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] ב[[לוד]], [[ניו יורק]] ו[[מונטריאול]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]] בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בתל אביב. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בשנת [[תשי"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ניו יורק]] ולאחר מכן לישיבה ב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].


לאחר נישאיו למד בכפר חב"ד, כאשר במקביל עשה 'שימוש' מומשך אצל הגאון הרב שניאור זלמן גרליק.
בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מה[[קיצור שולחן ערוך]] עם מסגרת השולחן, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרךה חיים (לרבי יעקב מליסא)|דרך החיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
תקופה קצרה למד יום-יום עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]].


לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב"ד והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (בת הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בתקופה זו שימש גם כ[[נושא ונותן]] וכ[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]].


קיבל תואר "גדול בתורה" ממעוצת הרבנות הראשית.
===רבנות כפר חב"ד===
הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, נהרג בתאונה בשנת [[תשל"ד]], ולאחר פטירתו מונה חתנו של הרב גרליק הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד ה[[גמרא]] מאשר בלימוד ה[[הלכה]], והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק בשנת [[תשד"מ]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.


בעל מחבר ספרים "[[מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]", "[[מראי מקום וצייונים על הלכות תלמוד תורה]]" כמו כן חיבר כמה כרכי ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ספרו זה התקבל בחביבות רבה אצל גדולי תורה מכל החוגים.
כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".
 
בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעסוק בהכנת מראי מקומות על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.
 
===חיזוק האמונה בענייני משיח===
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] חיזק את החסידים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] וב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]]{{הערה|{{קישור חבד וידפו ישן|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' [[ניסן]] תשנ"ה באולם יד אליהו
{{*}} {{קישור חבד וידפו ישן|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}} {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, [[ניסן]] תשנ"ה {{בית משיח}}.}}. ואף נאם בכל [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|חמשת הכינוסים]] שנערכו לקבלת פני משיח צדקנו בשנת תשנ"ה. בשנת [[תשנ"ח]] חתם על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]].
 
בשנת תנש"א קיבל ברכה מהרבי לערוך מסעות לקברי אדמו"רי ליובאוויטש בחבר העמים, ומאז במשך שנים רבות ערך מסעות כדי להתפלל שהרבי יתגלה כמלך המשיח ויגאל את עם ישראל{{הערה|הרב אשכנזי,חלק ב, עמוד 14}}. דבר המשלחת פורסם בשבועון בית משיח:
"ביום ראשון יצאה מישראל הקבוצה המסורתית לרוסיה להשתטח על קברו של אדמו"ר הזקן בהאדיץ וקברו של אדמו"ר האמצעי בנייעז'ין, בראש המשלחת מישראל עומד הרב של כפר חב"ד הגאון האדיר הרב מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א... כבכל שנה נאמרים במקום פרקי  תהילים, שרים את ניגוני הרביים נ"ע, וניגוניו של הרבי מלך המשיח ומסיימים בהכרזת 'יחי'"{{הערה|בית משיח גיליון 71 עמוד 49}}.
 
הרב אשכנזי היה מהרבנים שהקימו את [[מטה משיח בארה"ק]] והשתתף בכינוסי מטה משיח וכינוסים נוספים לחיזוק האמונה בנבואת הרבי מלך המשיח כי הנה זה בא.
 
נהג להכריז 'יחי' באירועים פומביים כמו בברכת החמה כאשר כלל תושבי כפר חב"ד התאספו יחד, והמעמד שודר לייו ל120 נקודות ברחבי הארץ, הרב הקריא את ברכת החמה וחתם בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו'{{הערה|[https://col.org.il/news/46162 הרב אשכנזי שליח ציבור בברכת החמה]}}.
 
===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע הרב אשכנזי לצפת להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף ב[[כינוס השלוחים לארץ הקודש]] שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, ובתוכניתו היה להשתתף במספר אירועי שמחה בכפר חב"ד ולאחר מכן לטוס בלילה, ל[[האדיטש]], ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.
 
הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין ב[[טבריה]] שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.
 
== ספריו ==
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה''' (שישה חלקים)
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* '''ביאור על הלכות תלמוד תורה''' ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].


קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.
קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.
===מראי מקומות לשולחן ערוך הרב===
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".
לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לניו יורק, הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת מזכיר הרבי הרב [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.
מאוחר יותר סיפר מזכיר הרבי הרב [[יהודה קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות ל[[התוועדות]] היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.
(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").
לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו למר [[זלמן שז"ר]] ולרב [[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".
כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.
בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".
בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הטורים בשני כרכים בעריכה מורחבת בהוצאת [[מעיינותיך]].
==פסקיו והנהגותיו ההלכתיות==
*[[טבילה במקווה]] מידי יום לפני תפילת שחרית - חובה לכל חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/adfa99ae2928e8addc15ed238481b440.jpg לתצלום המכתב] {{אינפו}} {{קישור שבור|}}}} .
*פסק להקל בעיגול פינה בשמיכה בעלת ארבע כנפות{{הערה|מפי הרב מיכאל שלמה אבישיד [https://smslarav.co.il/question/59af2647db744c000180934f האם שמיכה שיש לה ארבע כנפות, צריכה ציצית?]}}.
*פסק שעל נשים השומעות [[קריאת מגילה]] המיועדת להן בלבד לברך על מקרא מגילה{{הערה|כדעת הפר"ח סי' תרפט בשונה מדעת הרמ"א תרפט, ב, ודעת המגן אברהם תרצב סק"ה שיש לברך לשמוע מגילה. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-02-15-39-הלכות-פורים-תשפא.pdf עדותו של בנו בקובץ הלכות פורים ע' 26]}}.
*הגביל את השימוש ב[[כוס של ברכה]] בחופה ל[[יין]] אדום בלבד{{הערה|שלא כנוהגים להקל בחופה מחשש ששמלת הכלה תוכתם מהיין.}}.
*החמיר בקבלת עדות ל[[כתובה]] מעדים בעלי חתימת [[זקן]] בלבד אך הקפיד על כך בצנעה מתוך הקפדה שלא לבייש עדים שהוזמנו למתן עדות אך היו ללא חתימת זקן{{הערה|מפי ר' יוסף לוי מכפר חב"ד.}}.
==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] -[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], מחבר סדרת 'טעמי השולחן' על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר.
*הרב [[עזריאל זליג אשכנזי]] - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - עורך "ביאורים בתורת רבינו" ו"ביאורים במאמרי רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב [[בית הכנסת]] המרכזי [[ראשון לציון]], מרצה פופולרי.
*הרב [[שלום דובער אשכנזי]] - עורך תורני{{הערה|בין השאר, שימש כעורך המאמרים ההלכתיים שפרסם אביו מעת לעת.}}, מתגורר ב[[כפר סבא]].
*הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]] - עורך סדרת "[[אוצר החסידים]]" וספרי תולדות אביו "הרב אשכנזי", [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]] מנהל אגף '[[מבצע תורה]]' ב[[צא"ח]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - מנהל מיזם "חוכמת חיים" שמטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
;חתניו:
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב [[מרדכי ירחמיאל לימא וילהלם]] ר"מ ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוריסטון]].
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:בית משיח שער הרב אשכנזי.jpg|ממוזער|שמאל|שער בית משיח בעקבות פטירת הרב אשכנזי]]
[[קובץ:המודיע1.jpg|ממוזער|שמאל|הספד המודיע]]
===לאחר פטירתו===
בעקבות פטירתו הפתאומית פורסמו כתבות רבות בכלי התקשורת הדתיים בכלל והחב"דיים בפרט;
* [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1591 כתבות, טורים.
* שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 20-21, הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בראש אומרי ה'יחי'
* שבועון בית משיח גיליון 958 ע' 24-31, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], תולדות הרב מרדכי אשכנזי
* שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 32-33, הגיס הרב [[שלום בער וולפא]], גאון וחסיד
* שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 34-40, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], כך נבחר הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד
* שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 41, הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הלב ממאן להאמין
* שבועון בית משיח גיליון 958, ישראל לפידות, חיזוק האמונה אחרי ג' תמוז, 5 נאומי אמונה
* שבועון בית משיח גיליון 958, ר' [[בנימין ליפשיץ]] יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב שלי
* שבועון בית משיח גיליון 958, הרב [[שניאור חביב]], הרב אשכנזי שלי
===ספר ביוגרפי===
{{ערך מורחב|הרב אשכנזי (ספר)}}
*[[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''הרב אשכנזי''' (חלק א' 833 עמודים, חלק ב' 831 עמודים{{הערה|[https://chabad.info/news/1063571/ ידיעה על הוצאת החלק השני של הספר] {{אינפו}}}}) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תשע"ז]].
===ראיונות וכתבות===
'''{{בית|הרב מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי אודות הפרק החדש של הרבי: מ'יתמי' ל'מזמור'|233|23|תשנ"ט}}'''
*[[שבועון כפר חב"ד]] 685 יחידויות הרב מרדכי אשכנזי
*[[שבועון כפר חב"ד]] 1266, זכרונות אודות אביו הרב [[משה אשכנזי]] וזקנו הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד בתל אביב
*'''ההתוועדות הפתאומית''', התוועדות שערך הרבי במפתיע ב[[כ"ד טבת]] [[תשל"ב]] עם הגעת ספרו החדש של הרב אשכנזי על השולחן ערוך, [[שבועון כפר חב"ד]] 1940 עמוד 42
*'''גאון ורב חסידי''', הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], פרק בספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 13-22 .


[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמושליט"א|אשכנזי, מרדכי]]
== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/video/1096520/ הרב אשכנזי: 'יחי אדוננו' זה הדבר מלכות של הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1g0ZYa-qq-tYGQIqafIVwyfCUwKqazGMT נאומו של הרב אשכנזי, ח"י אלול תשנ"ט] (נדרש שם משתמש בגוגל)
*{{קישור חבד און ליין|87683|מוסף 'כפר חב"ד' תולדות הרב אשכנזי||כ"ה טבת תשע"ה}} {{PDF|}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי, חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור שטורעם|77927|news|'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור שטורעם|77928|news|'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}{{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[https://col.org.il/news/87827 'המבשר' הבוקר: כתבת ענק על הרב אשכנזי זצ"ל] {{COL}}
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בעין העדשה, '''[http://chabad.info/בעין-העדשה/הרב-אשכנזי-•-מילדות-ועד-השנים-האחרונו/ הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות]''' {{תמונה}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|84845|news|רגעי חב"ד ■ סרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*ר' [[משה כהנא]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106776 מאחורי הקלעים של הספר החדש] "הרב אשכנזי" חלק ראשון ■ ראיון {{חב"ד און ליין}}
*ר' יוסי גיטלר, '''[http://chabad.info/magazine/שבועון-כל-ישראל-בכתבת-ענק-על-הרב-אשכנז/ מאמר מרדכי]''', סקירה בשבועון 'כל ישראל', טבת תשע"ח {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/122653 "הצבעה לא תהיה כאן"!]''' {{COL}}{{וידאו}} סרטון וידאו מיוחד שהוקרן ביום היארצייט הראשון שלו בכפר חב"ד. תיעודים מרגעים היסטוריים ודרמטיים בחיי חב"ד בארה"ק ב-40 שנות כהונתו ביד רמה ברבנות
* ר' מנחם פוזנר, '''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2827815/jewish/Rabbi-Mordechai-Shmuel-Ashkenazi-71-Chief-Rabbi-of-Kfar-Chabad-Israel.htm סמכות רבנים בכירה, ולמדן חסידי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_6.html נאום חוצב להבות של הרב אשכנזי: על חב"ד להתאחד סביב 'יחי אדוננו']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} {{וידאו|}}


[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אשכנזי מרדכי שמואל]]
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

גרסה אחרונה מ־11:33, 13 בנובמבר 2024

המונח "מרדכי שמואל אשכנזי " מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרב אשכנזי (פירושונים).

המונח "מרדכי שמואל אשכנזי " מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).

מרדכי שמואל אשכנזי

רבו של כפר חב"ד בין השנים תשד"מ - תשע"ה
לידה כ"ח אייר תש"ג
פטירה כ"ג טבת תשע"ה
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
הרב מרדכי אשכנזי באירוע מטה משיח בכפר חב"ד, לידו המשפיע הרב זלמן נוטיק
הרב אשכנזי, כילד קודם החאלקה, מוחזק על ידי הרב זאב וולף זלמנוב
תמונת קברו בטבריה
הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב אליעזר קרסיק
הרב שלום בער גנזבורג יחד עם הרב אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג (1943) – כ"ג טבת תשע"ה (2015)) כיהן כרבו של כפר חב"ד, וכחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי בתו של הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בתל אביב. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ניו יורק ולאחר מכן לישיבה במונטריאול, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך החיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (בת הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בתקופה זו שימש גם כנושא ונותן וכמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

רבנות כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, נהרג בתאונה בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונה חתנו של הרב גרליק הרב נחום טרבניק לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד הגמרא מאשר בלימוד ההלכה, והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק בשנת תשד"מ מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".

בשנת תשנ"ד התחיל לעסוק בהכנת מראי מקומות על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.

חיזוק האמונה בענייני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר ג' תמוז תשנ"ד חיזק את החסידים באמונה שהרבי הוא מלך המשיח ובנצחיות חייו[1]. ואף נאם בכל חמשת הכינוסים שנערכו לקבלת פני משיח צדקנו בשנת תשנ"ה. בשנת תשנ"ח חתם על הפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח.

בשנת תנש"א קיבל ברכה מהרבי לערוך מסעות לקברי אדמו"רי ליובאוויטש בחבר העמים, ומאז במשך שנים רבות ערך מסעות כדי להתפלל שהרבי יתגלה כמלך המשיח ויגאל את עם ישראל[2]. דבר המשלחת פורסם בשבועון בית משיח: "ביום ראשון יצאה מישראל הקבוצה המסורתית לרוסיה להשתטח על קברו של אדמו"ר הזקן בהאדיץ וקברו של אדמו"ר האמצעי בנייעז'ין, בראש המשלחת מישראל עומד הרב של כפר חב"ד הגאון האדיר הרב מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א... כבכל שנה נאמרים במקום פרקי תהילים, שרים את ניגוני הרביים נ"ע, וניגוניו של הרבי מלך המשיח ומסיימים בהכרזת 'יחי'"[3].

הרב אשכנזי היה מהרבנים שהקימו את מטה משיח בארה"ק והשתתף בכינוסי מטה משיח וכינוסים נוספים לחיזוק האמונה בנבואת הרבי מלך המשיח כי הנה זה בא.

נהג להכריז 'יחי' באירועים פומביים כמו בברכת החמה כאשר כלל תושבי כפר חב"ד התאספו יחד, והמעמד שודר לייו ל120 נקודות ברחבי הארץ, הרב הקריא את ברכת החמה וחתם בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו'[4].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע הרב אשכנזי לצפת להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)[5], להתוועד בכפר-חב"ד, ובתוכניתו היה להשתתף במספר אירועי שמחה בכפר חב"ד ולאחר מכן לטוס בלילה, להאדיטש, ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה (שישה חלקים)
  • שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
  • ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

מראי מקומות לשולחן ערוך הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לניו יורק, הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת מזכיר הרבי הרב בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו למר זלמן שז"ר ולרב לרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הטורים בשני כרכים בעריכה מורחבת בהוצאת מעיינותיך.

פסקיו והנהגותיו ההלכתיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • טבילה במקווה מידי יום לפני תפילת שחרית - חובה לכל חסיד חב"ד[6] .
  • פסק להקל בעיגול פינה בשמיכה בעלת ארבע כנפות[7].
  • פסק שעל נשים השומעות קריאת מגילה המיועדת להן בלבד לברך על מקרא מגילה[8].
  • הגביל את השימוש בכוס של ברכה בחופה ליין אדום בלבד[9].
  • החמיר בקבלת עדות לכתובה מעדים בעלי חתימת זקן בלבד אך הקפיד על כך בצנעה מתוך הקפדה שלא לבייש עדים שהוזמנו למתן עדות אך היו ללא חתימת זקן[10].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער בית משיח בעקבות פטירת הרב אשכנזי
הספד המודיע

לאחר פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות פטירתו הפתאומית פורסמו כתבות רבות בכלי התקשורת הדתיים בכלל והחב"דיים בפרט;

  • שבועון כפר חב"ד גיליון 1591 כתבות, טורים.
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 20-21, הרב לוי יצחק גינזבורג, בראש אומרי ה'יחי'
  • שבועון בית משיח גיליון 958 ע' 24-31, ר' שניאור זלמן ברגר, תולדות הרב מרדכי אשכנזי
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 32-33, הגיס הרב שלום בער וולפא, גאון וחסיד
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 34-40, ר' שניאור זלמן ברגר, כך נבחר הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 41, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הלב ממאן להאמין
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ישראל לפידות, חיזוק האמונה אחרי ג' תמוז, 5 נאומי אמונה
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ר' בנימין ליפשיץ יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב שלי
  • שבועון בית משיח גיליון 958, הרב שניאור חביב, הרב אשכנזי שלי

ספר ביוגרפי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הרב אשכנזי (ספר)
  • יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי (חלק א' 833 עמודים, חלק ב' 831 עמודים[12]) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת חזק תשע"ז.

ראיונות וכתבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הקודם:
נחום טרבניק
רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
מאיר אשכנזי

הערות שוליים

  1. "אין צורך בהוכחה שהרבי חי" קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו, ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו  •  תפקידו של רב אחרי ג' תמוז קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו, נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה  •  על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו  •  אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו! - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה קישור לשבועון בית משיח.
  2. הרב אשכנזי,חלק ב, עמוד 14
  3. בית משיח גיליון 71 עמוד 49
  4. הרב אשכנזי שליח ציבור בברכת החמה
  5. בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב וילישאנסקי. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה
  6. לתצלום המכתב (הקישור אינו פעיל, י"ב בחשוון ה'תשפ"ה)
  7. מפי הרב מיכאל שלמה אבישיד האם שמיכה שיש לה ארבע כנפות, צריכה ציצית?
  8. כדעת הפר"ח סי' תרפט בשונה מדעת הרמ"א תרפט, ב, ודעת המגן אברהם תרצב סק"ה שיש לברך לשמוע מגילה. עדותו של בנו בקובץ הלכות פורים ע' 26
  9. שלא כנוהגים להקל בחופה מחשש ששמלת הכלה תוכתם מהיין.
  10. מפי ר' יוסף לוי מכפר חב"ד.
  11. בין השאר, שימש כעורך המאמרים ההלכתיים שפרסם אביו מעת לעת.
  12. ידיעה על הוצאת החלק השני של הספר