מנחם מענדל פוטרפס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(קיצור הפתיח)
 
(380 גרסאות ביניים של 86 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם= הרב מנחם מענדל פוטרפס
|שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה=[[קובץ:מענדל פוטרפס.jpg|250xp]]
|תמונה = מענדל פוטרפס.jpg
|כינוי= ר' מענדל
|כינוי=
|תיאור= [[משפיע]]
|תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]
|תאריך לידה= [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=  
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
|חיבוריו=
|חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פוטרפס אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]


הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]]-[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]], איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת תשל"א שימש כ[[משפיע]] ולמחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] ושד"ר בחו"ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].


הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]], פיקד וניהל על מבצע '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' בתום [[מלחמת העולם השנייה]], וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת [[תשל"א]] מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וזכה להעמיד דורות של תמימים [[התקשרות|מקושרים]] ומסורים בלב ונפש ל{{ה|רבי}}.
== תולדות חיים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.


== ילדות ונעורים ==
הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] בעיירה [[פלעשניץ]] ברוסיה הלבנה, לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שם אביו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות אשה זו, הנהגתה החסידית והידורה במצוות. (בשנת [[תר"פ]], כשלא היה אפשר ליצור קשר עם הרבי, היו מהחסידים ב[[חרקוב]] שהיו פונים למרת רחל­-לאה לייעוץ.{{מקור|לדעתי חידוש כזה דורש מקור.}})
=== ביחידויות אצל אדמו"ר הרש"ב ===
 
הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], כשהייתה מגיעה לליובאוויטש היתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משחחות בסיפורי חב"ד ובמנהגי החסידים.
בשנת ה'תרע"ה כשמלאו לר' מענדל שמונה שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל את נכדה ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף [[יחידות]] און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.


מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחה הסבתא מרת רחל-לאה את מנחם מענדל יחד עמה בנסיעותיה לרבי. [[חודש תשרי]] ה'תר"פ כשהיה בן 13 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות בצל קורתו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].
מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].


=== לימודיו בישיבה ===
=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.
משנת [[תרפ"ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ"ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.
ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].
הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.
===משגיח בתומכי תמימים===
בשנת תר"צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].
באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.
==="הצעת קאראלעוויץ נכונה"===
ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.
הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".
ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].
==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==
אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.
הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.
===לטובת החסידים===
בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים [[ימ"ש]] פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מ[[אנ"ש]] ופליטי [[פולין]]. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו, הוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.
החל משלהי חורף [[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים{{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה.
==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==
===ממארגני היציאה מרוסיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה בלתי חוקית, כאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני הפסקת אשרות היציאה על ידי הממשלה הרוסית.
בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ"ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.
===מאסר תשעת החסידים===
ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:
הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב"ד אורג]]: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.
מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.
העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], [[ארבעה חסידים]]}}.
===גלות סיביר ותיק לבוב===
[[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה.{{חב"ד און ליין}}]]
[[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. {{אנש}}]]
[[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)]]
[[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]
לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].
במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, רבים נחקרו כמוהו בענין [[תולדות חב"ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]],  [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.
בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד.
==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==
מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ"ב-תשפ"ג בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[חב"ד אורג]], [[חב"ד און ליין]], [[אנ"ש (אתר)|אנ"ש]]}}.
*אלול תשפ"ב. באתר חב"ד אורג (ובתרגום לעברית בחב"ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש"י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:
"בין ראשי חב"ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן ("פולטאבר", נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ו[[מרדכי דובין]] (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)".
*תמוז תשפ"ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו"ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב"דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.
*בי"א תמוז תשפ"ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ"ש)
*בי"ז תמוז תשפ"ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי"ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.
==צ'רנוביץ, סמרקנד==
לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.
*אירגן פעילות מחתרתית לאנ"ש והתמימים
*פתח מקוואות
*פעל עם יהודים רבים
===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===
במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:
[[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ"ד)]]
*בשנת תשט"ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי"צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.
*באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:
"הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א"{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.
*בהתוועדות י' שבט [[תשכ"ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.
==מסמרקנד ללונדון==
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]
בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.
==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד==
בי"ט אייר [[תשל"א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן ממזכירות הרבי אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי"ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י"ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב"ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י"ב תמוז [[תשל"ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.
עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה.
בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב"ד בארץ הקודש.
בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ"ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב.
הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.


בסוף שנת ה'תר"פ התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת ה'תרפ"ד, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת ה'תרפ"ט, אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.
==לטובת הכלל==
במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד"ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד"ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשל"ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי "לדחוף את האף" בכל ענייני חב"ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.


[[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.


ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו : כל ליל שישי הם היו ערים כולם. בעלי הנגלה היו לומדים נגלה, הבחורים החסידיים למדו חסידות, וכל אחד למד תורה כאוות נפשו. היו גם  שאהבו את ה"חסידישע דברים בטלים"; הוא בעצמו נמנה אז על "בעלי הנגלה", אך מידי פעם נמשך גם לחבורת השובבים והיה "מאזין" לדיבוריהם.
כמו כן היה מאלו שפעלו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].


הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו ר' [[זלמן משה היצחקי]] הרה"ת ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), ר' [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.
==אחרי כ"ז אדר וג' תמוז==
לאחר [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים


===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===
מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.


בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן  נקרא הואלשמש כמשגיח ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]  אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
לאחרי תשרי [[תשנ"ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.


=== מטפל בשידוכי אחיותיו ===
ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ"ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ"ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.
ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב. למרות היותו בן הזקונים - הצעיר שבמשפחה, החל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן ל"בני-עליה", שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] מאוסטרליה.


=== השידוך ===
כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש"ניפול" ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא "ניתן" לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש"י על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"{{הערה|דברים יח, יג}} - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות"{{הערה|שם=בית משיח 560}}.
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מעולים ומכובדים. כשהצטברו אצלו מספר הצעות, הוא העביר אותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וכעבור זמן מה הגיע המענה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב  [[בן ציון רובינסון]], אשר  התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.


ר' מענדל קם ונסע לקאראלעוויץ והתאכסן ב[[שבת קודש]] בביתו של חמיו לעתיד, ובאותה [[שבת קודש]] ערכו קידוש כדת וכדין. ר' מענדל "לקח" הרבה [[משקה]] והתוועד עם הציבור, ובסיום ה[[התוועדות]] - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע  שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".
בחודש סיון תשנ"ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר "שליט"א" על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט"א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט"א ובשער הספר לציין: "תהא שנת נפלאות דגולות"{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.


ואכן, השידוך יצא לפועל  בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]] .
===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===
[[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]], חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל- 770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג.


== אחרי החתונה ==
ביחידות ו[[חלוקת דולרים]] שקיים הרבי ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] הושיט הרבי באורח נדיר את ידו ונתן דולר לר' מענדל, מלבדו כלל העוברים הושיטו את ידיהם ולקחו את הדולר מידו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1k5KtvQIZGhihNoWNVCaqK-OI7-FIcPoN/view?usp=sharing מתוך סרט הוידאו] {{וידאו}}.}}.


אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם זוגתו הטריה לעיר בשם יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת ממוסקבה במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הבחינו האחראים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי רוסיה, בכשרונותיו, מסירותו והנהגתו של ר' מענדל וראו בו כוח שיחולל מפנה במצב, ויסייע להצלת הישיבות.
גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ"ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ובוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה 7:23.}}. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!" ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.


במקרה זה לא היה מדובר בצד הרוחני, אלא בבעיית המימון. החזקת משפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד, ור' מענדל נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.
===עידוד וחיות בענייני משיח===
על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון "[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]"{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.


הוא קיבל את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעסקים. כיוון שניחן בחוש מסחרי מפותח ראה בעסקיו רווחים נאים, אך אף פרוטה מאלה לא עשתה את דרכה אל כיסו. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, וכל הכספים שהרוויח נמסרו על ידו ל[[תומכי תמימים]]. ואכן, כל העסקים שעשה היו "שחורים" - כלומר, לא חוקיים בעליל, אך ר' מענדל נקט תמיד אמצעי זהירות מתאימים והצליח להשלים עיסקה אחר עיסקה מבלי לעורר את חשדות המטרה והבולשת. תעוזתו, חכמת החיים שרכש וכושר ההתמצאות שלו בענייני כספים, הצילה לא אחת נפשות רבות - פשוטו כמשמעו. כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, ובמקום שסכום הכסף לא נמצא במזומן על ידיו, היה ממהר ללוות את סכום הכסף ולמסרו למי שצריך.
בקיץ תשנ"ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ"ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: "זה בא מהשכלה בלי עבודה"{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.


== תקופת השואה ==
לקראת [[י' שבט]] תשנ"ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.


ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, כמו רבים אחרים מחבריו ורעיו. אך כשכוחות הנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, בלית ברירה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע ר' מענדל לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ר' מענדל ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. כאמור, התגנבו סיפורים מפה לאוזן אודות פעולותיו של ר' מענדל - ושמעו יצא למרחוק. אם כן, לא פלא שרבים מאנ"ש התחננו לפניו כי יעזור להם למחייתם - ואכן, כמנהגו מימים ימימה, עשה ר' מענדל את מירב המאמצים כדי שיוכלו בני אנ"ש להכניס לפיהם דבר מה.
בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ"ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל"הצלת כבודו של הרבי" מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .". ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י"א ניסן תשנ"ג}}.


חוץ מזה, התמסר ר' מענדל לעבודת החינוך, וכדרכו בקודש, נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'תש"ג, בעיצמה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה עם הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.
בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3}}.


==תקופת לבוב וגלות סיביר==
במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ"ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא מ"המשיחסטים" - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ"ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו" ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}
בתום [[השואה]] היה מראשי העוסקים ביציאה החב"דית דרך לבוב, על כך נאסר והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].


בזמן שהותו מאחורי מסך הברזל בתשכ"א השתדך בנו ר שלום בער שיחי עם ב"ג בלונדון ללא אביו לצידו
גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.
במכתב שהגיע, הרבי מברך,"... הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ורב מרץ מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם דרך הקדש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א..."


==משפיע ב[[כפר חב"ד]]==
באותה תקופה כשהכריזו "יחי" היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר"מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה "להסביר" לו עד כמה כביכול הענין של "יחי" מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: "אבל אני איני מסכים איתך" ללא הסברים נוספים, "כך גם אני אומר לך: "אינני מסכים איתך""{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.
[[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
לאחר שנות תלאה וסבל, יצא את ברית המועצות, ללונדון שם שהו בני משפחתו, היה זה בשנת [[תשכ"ד]], אז נסע לראשונה גם ל[[770]] ל{{ה|הרבי}}.  


ר' מענדל התערב בקהילת אנ"ש ב[[לונדון]] והפך לאחד מהאנשים הבולטים, לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] שהיה משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"א]] ביקש הרבי מר' מענדל שיעבור לכפר חב"ד על מנת להיות משפיע בישיבה ר' מענדל אכן עבר לכפר חב"ד והשתקע שם כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ר' מענדל נחשב למשפיע הנערץ על התמימים והחסידים.
אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני "ובקרוב נזכה ליחי…" וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.


==מחשובי העסקנים==
===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל הרבי, תשרי תשנ"ב]]
בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה  בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען שלוחי הרבי לארץ הקודש.
ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל.


אחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך ר' מענדל לעודד את הנסיעה לרבי, ואת ההתקשרות אליו.
הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".
 
בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.


==פטירתו==
==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה רצה ר' מענדל [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים ולשהות עם בני משפחתו, חש שלא בטוב, ונשאר שם עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], נקבר בלונדון סמוך למגורי משפחתו.
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.
 
==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==
לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
 
כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי הרב [[אליהו וולף]] ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו. הספר גרר ביקורת מצד כמה מתלמידי ר' מענדל שאינו משקף את שיטתו בדבר ה[[אמונה]] ב[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] והכרזת [[יחי אדוננו]].
 
הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.
 
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם הרב [[דוד זקליקובסקי]] ספר אלבומי קטן באנגלית בשם 'My Gulag Life: Stories of a Soviet Prisoner' (חיי הגולאג שלי: סיפוריו של אסיר סובייטי), המאגד סיפורים ומשלים מר' מענדל בתוספת רשמים ביוגרפיים ומסמכים מקוריים מאת העורך, בהגהת המשפחה ותלמידים.
 
בשנת [[תשפ"ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש ומקיף אודות ר' מענדל, שנקרא בשם 'ר' מענדל'.
בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]. ומאז החלו להתפרסם פרקים מתוך הספר על גבי השבועונים [[בית משיח]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].


לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] כתב ריבוי זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות הרב גינזבורג לוקטו על ידי ר' אלי וולף לספר בשם ר' מענדל.  
בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום היארצייט שלו, יצא לאור ספר חדש בהוצאת [[ממ"ש]] בשם ר' מענדל פוטרפס.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=prev&oldid=701549 ספר חדש: 'ר' מענדל פוטרפס']}}
הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.


==משפחתו==
[[קובץ:ספר 'ר' מענדל פוטרפס'.jpeg|שמאל|ממוזער|הספר 'ר' מענדל פוטרפס', בהוצאת [[ממ"ש]]]]
* רעייתו מרת לאה - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים  ב[[לונדון]].
===לילדים===
* אחיו הרב [[הענדל ליברמן]].  
הסופר והמאייר [[מנחם תעיזי]] פירסם בשנת [[תשס"ח]] ספר קומיקס 'מה שספר לי אבא' מסיפורי ר' מענדל ומשליו, אחרי שפורסם בהמשכים בגיליון [[תורתך שעשועי]].


;בניו:
בשנת [[תשפ"א]] פירסמו הסופר אוהד בר סלע והמאייר שניאור זלמן פרקש שני כרכי קומיקס בשם 'קומיקס של התקשרות' בהוצאת [[ממ"ש]].
לר' מענדל ורעייתו נולדו 6 ילדים ארבעה מהם נפטרו עוד בהיותם ברוסיה הסובייטית.
* בנו: הרב בערעל פוטערפאס חי בלונדון 48 שנה בשליחות הרבי ועבר ל[[קראון הייטס]] בתשס"ח.
* בתו: מרת דאברושא אשת הרה"ח ר' חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב. נהרגה בתאונה דרכים כ-6 שנים אחרי צאת אביה מרוסיה בשנת תשל"א, בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו לקחו על עצמם לגדל את ילדי'ה כילדיהם.


== ראו גם ==
==תלמידיו==
בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[שי סוקניק]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף בייזר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], הרב [[צבי ונטורה]], הרב [[חיים פויזן]], ועוד רבים.


* [[המשפיע ר' מנדל (דיסק)]]
==משפחתו==
אביו, הרב מנחם מענדל - נפטר כ"ה ניסן תרס"ו.
אמו, מרת מריאשא באדנא - נפטרה ה' מנחם אב תשי"ח.
* סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]
* רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]
* אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי


==לקריאה נוספת==
;גיסיו:
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע קארף]]


;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל[[קראון הייטס]].
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו.
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו.
* בתו, רחל - נפטרה בילדותה.
* בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.


* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב
*הרב [[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1387, שיעורי התניא של ר' מענדל פוטרפס
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).
* '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ"מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 674.
* ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]
*'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.
*'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב"ד]] מספר 2016, י"ז בתמוז תשפ"ג.
 
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A8%27%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C%20%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1 תגית: המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע"ה]''' פורסם בתמוז תשנ"ה ימים ספורים לאחר הפטירה
*ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [https://chabad.info/magazine/1035141/ פרק מתוך ספר לדמותו של המשפיע, בעריכת הרב ישראל אלפנביין] {{אינפו}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.
* [https://col.org.il/news/163115 סיפורים לא ידועים מהמשפיע: התשורה בחתונת אליטוב - אצרף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz"]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ"א. (טקסט)
*'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש"מ, תמלול והאזנה {{COL}}
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
*[https://col.org.il/news/148022 הלוליין על החבל: הקלטה נדירה בקולו של ר' מנדל פוטרפס{{אודיו}}{{col}}]
===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===
* [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}
*קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ"ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]
*[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ"ש)
*[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}


== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, ניסן [[תשנ"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* מ. פריד, "[http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה...]", אתר הגאולה
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר col.


{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מנדל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

גרסה אחרונה מ־23:31, 7 באוקטובר 2024

הרב מנחם מענדל פוטרפס

בהתוועדות חסידית
לידה כ' בתשרי תרס"ח
פטירה ד' בתמוז תשנ"ה
השתייכות חסיד חב"ד
רבותיו כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי
תלמידיו הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
חיבוריו דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
ר' מענדל אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב מנחם מענדל פוטרפס (ידוע גם בכינויו: ר' מענדל. כ' תשרי תרס"ח - ד' תמוז תשנ"ה) היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאינו, איש מסירות נפש, הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת מאחורי מסך הברזל, ומשנת תשל"ג שימש בהוראת הרבי כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ושד"ר בחו"ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת בית רבקה ומוסדות ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב בן ציון וישצקי את חיידר אידיש בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל נולד בכ' תשרי תרס"ז[1] בעיירה פלעשניץ ברוסיה הלבנה, לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' חיים פוטרפס בחרקוב, שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מנעוועל, היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' חנוך הענדל קוגל. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של הרבנית שטערנא שרה רעיית כ"ק אדמו"ר הרש"ב, בהגיעה לליובאוויטש הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ומנהגי החסידים. בתרע"ה כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ליחידות לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מיידיש: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו). והרבי נתן לו ברכה ליראת שמים ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה בנסיעותיה לרבי. בחודש תשרי תר"פ כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל הרבי הרש"ב.

לימודיו בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית העלמין בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' זלמן משה היצחקי

בסוף שנת תר"פ התקבל לישיבת תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג שם למד עד שנת תרפ"ד[דרוש מקור], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח. משנת תרפ"ה למד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוול עד שנת תרפ"ט, אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות[2].

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל ליל שישי היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב זלמן משה היצחקי הרב יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד), הרב יחזקאל (חאטשע) פייגין, ועוד.

משגיח בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תר"צ נקרא לשמש כמשגיח ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

באותה שנה כיהן גם כמשגיח באודסה[3].

"הצעת קאראלעוויץ נכונה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב בן ציון שם טוב, ואחותו הצעירה נישאה להרב יהושע שניאור זלמן סרברנסקי.

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב בן ציון רובינסון, אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת שבת קודש. לאחר התפילה השתתף בהתוועדות שהתקיימה ונטל משקה ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי י' בתמוז ה'תרצ"ג.

למען תומכי תמימים ופידיון שבויים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת ממוסקבה במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברחבי רוסיה, בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר לתומכי תמימים. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

לטובת החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי מלחמת העולם השניה, כשהנאצים ימ"ש פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו ממוסקבה, ולאחר נדודים הגיע לעיר סמרקנד, לשם הגיעו רבים מאנ"ש ופליטי פולין. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו, הוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

החל משלהי חורף תש"ג, בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים סמרקנד[3], בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים[4]. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה.

היציאה מרוסיה מאסר וגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממארגני היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו
תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים'

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר לבוב. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של אדמו"ר הריי"צ האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה בלתי חוקית, כאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני הפסקת אשרות היציאה על ידי הממשלה הרוסית.

בעקבות פעולתו של ר' יהודה לייב מוצקין ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

מאסר תשעת החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:

הרב שמואל נוטיק רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' יוסף גרינברג, האחים ר' אברהם גורביץ ור' שמואל גורביץ. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק[5]. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי חב"ד אורג: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"[6].

מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם. העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב[7].

גלות סיביר ותיק לבוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה.
תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. קישור לאתר אנ"ש
פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)
פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס

לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה[8] והוגלה לסיביר.

במהלך הגלות הובא ללנינגרד ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, רבים נחקרו כמוהו בענין תיק לבוב[9].

בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' משה וישצקי וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו[10] בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' אשר ששונקין עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד.

מסמכים מארכיון הק.ג.ב.[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ"ב-תשפ"ג בכלי התקשורת החב"דיים[11].

  • אלול תשפ"ב. באתר חב"ד אורג (ובתרגום לעברית בחב"ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש"י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:

"בין ראשי חב"ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן ("פולטאבר", נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ומרדכי דובין (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)".

  • תמוז תשפ"ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב יוסף יצחק קרץ, מו"ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב ישראל אלפנביין. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' דובער רובינסון ור' שמעון קצנלבויגן השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב"דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב שמואל נוטיק[12].
  • בי"א תמוז תשפ"ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס[13]. (אנ"ש)
  • בי"ז תמוז תשפ"ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, בשבועון כפר חב"ד גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי"ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.

צ'רנוביץ, סמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: צ'רנוביץ בה פעל עם ידידו ר' משה וישצקי וחסידים נוספים[14] ובסמרקנד[15].

  • אירגן פעילות מחתרתית לאנ"ש והתמימים
  • פתח מקוואות
  • פעל עם יהודים רבים

התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:

אצל הרבי במהלך התוועדות בזאל הגדול (תשכ"ד)
  • בשנת תשט"ז, הרב בן ציון שניאורסון גיסו של הרבי הריי"צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך[16].
  • באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:

"הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א"[16].

  • בהתוועדות י' שבט תשכ"ב הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים[17].

מסמרקנד ללונדון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל הרבי, תשרי תשנ"ב

בשנת תשכ"ד קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מסמרקנד ללונדון שם התגורר בנו ר' בערל פוטרפס, ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.

המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ט אייר תשל"א נפטר הרב שלמה חיים קסלמן משפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד. כחודש וחצי לאחר מכן ממזכירות הרבי אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי"ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י"ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב"ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה[18]. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י"ב תמוז תשל"ב, הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב"ד[19].

עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים תשל"ג רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה. בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב"ד בארץ הקודש. בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ"ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב.

הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.

לטובת הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כשד"ר אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע לארצות הברית לגיוס כספים עם השד"ר הרב שמואל דוד רייטשיק.

ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי

בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען כפר חב"ד ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה כפר חב"ד בה היה חבר הנהלה. ייסד את חיידר אידיש בכפר חב"ד. בשנת תשל"ד קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) "בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד", כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר[20]. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי "לדחוף את האף" בכל ענייני חב"ד בארץ ולפעול מה שצריך[21].

כשהרב (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.

כמו כן היה מאלו שפעלו רבות למען שלוחי הרבי לארץ הקודש.

אחרי כ"ז אדר וג' תמוז[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כ"ז אדר וג' תמוז, על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים

התייחסותו למצב ההעלם והסתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה[22]. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו![23]. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו[24]. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי[23].

לאחרי תשרי תשנ"ג כשהרבי החל לצאת למרפסת התבטא ר' מענדל: "אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים"[22].

בהתוועדות שבת מברכים טבת תשנ"ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ"ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן[22].

כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: "הוא, היצר הרע, רוצה ש"ניפול" ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא "ניתן" לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!"[25]. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש"י על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[26] - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות"[22].

בחודש סיון תשנ"ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב יוסף יצחק ליברוב בקשר להדפסת ספרי הלקוטי שיחות המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר "שליט"א" על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד[27]: "צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט"א". כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: "ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב". בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט"א ובשער הספר לציין: "תהא שנת נפלאות דגולות"[28].

נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב לוי יצחק גינזבורג

לקראת חודש תשרי תשנ"ג, חודש החגים הראשון אחרי כ"ז אדר התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים[29]. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - לנסוע לרבי כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' בשבועון כפר חב"ד ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל[30], היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"[31]. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מארץ ישראל ל- 770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג.

ביחידות וחלוקת דולרים שקיים הרבי בכ"ו תשרי תשנ"ד הושיט הרבי באורח נדיר את ידו ונתן דולר לר' מענדל, מלבדו כלל העוברים הושיטו את ידיהם ולקחו את הדולר מידו של הרבי[32].

גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי תשנ"ה, הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת תומכי תמימים כפר חב"ד כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי הקבוצה ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"[33]. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה'צריך לנסוע'? מוכרחים לנסוע!" ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך באנגליה אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.

עידוד וחיות בענייני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון "חיילי אדוננו משיח צדקנו"[34].

בקיץ תשנ"ב ניגש אליו התמים יצחק אקסלרוד ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ"ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: "זה בא מהשכלה בלי עבודה"[35].

לקראת י' שבט תשנ"ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד הסאטעלייט ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' בצלאל קופצ'יק וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' זאב קסלמן שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'[36].

בשיחה עם ר' יחזקאל סופר ור' טוביה פלס בחורף תשנ"ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל"הצלת כבודו של הרבי" מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .". ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו[37].

בכינוס אנ"ש בכ"ח ניסן תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש יחי אדוננו[38].

במכתבו של תלמידו ר' שלום בער רייכמן מאייר תשנ"ג מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' אמיר רוזן, תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב יואל כהן - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: "אם כן, הרי שהוא מ"המשיחסטים" - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה". בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר תשנ"ג התוועד אחד המשפיעים[39] וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו" ועל כך שזה בא מתוך התפילה[40]

גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם[41]. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"[42].

באותה תקופה כשהכריזו "יחי" היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מהר"מים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה "להסביר" לו עד כמה כביכול הענין של "יחי" מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' אבא פליסקין הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: "אבל אני איני מסכים איתך" ללא הסברים נוספים, "כך גם אני אומר לך: "אינני מסכים איתך""[43].

אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד[44], שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני "ובקרוב נזכה ליחי…" וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: "לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!"[45].

אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.

הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".

בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכנסיון מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי[46].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת חודש תשרי תשנ"ה היה בדרכו לנסוע לרבי, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי ובד' תמוז תשנ"ה נפטר ושם מנוחתו כבוד.

תיעוד תולדותיו וסיפוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו, פורסמו בשבועון בית משיח, מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.

כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי הרב אליהו וולף ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו. הספר גרר ביקורת מצד כמה מתלמידי ר' מענדל שאינו משקף את שיטתו בדבר האמונה ברבי מלך המשיח והכרזת יחי אדוננו.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם פניני התניא, הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.

בשנת תשפ"ב פירסם הרב דוד זקליקובסקי ספר אלבומי קטן באנגלית בשם 'My Gulag Life: Stories of a Soviet Prisoner' (חיי הגולאג שלי: סיפוריו של אסיר סובייטי), המאגד סיפורים ומשלים מר' מענדל בתוספת רשמים ביוגרפיים ומסמכים מקוריים מאת העורך, בהגהת המשפחה ותלמידים.

בשנת תשפ"ג נחשף[47] כי בקרוב יצא לאור ספר חדש ומקיף אודות ר' מענדל, שנקרא בשם 'ר' מענדל'. בהוצאת הרב יוסף יצחק קרץ ובעריכת הרב ישראל אלפנביין. ומאז החלו להתפרסם פרקים מתוך הספר על גבי השבועונים בית משיח וכפר חב"ד.

בשנת תשפ"ד לכבוד יום היארצייט שלו, יצא לאור ספר חדש בהוצאת ממ"ש בשם ר' מענדל פוטרפס.[48]

הספר 'ר' מענדל פוטרפס', בהוצאת ממ"ש

לילדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסופר והמאייר מנחם תעיזי פירסם בשנת תשס"ח ספר קומיקס 'מה שספר לי אבא' מסיפורי ר' מענדל ומשליו, אחרי שפורסם בהמשכים בגיליון תורתך שעשועי.

בשנת תשפ"א פירסמו הסופר אוהד בר סלע והמאייר שניאור זלמן פרקש שני כרכי קומיקס בשם 'קומיקס של התקשרות' בהוצאת ממ"ש.

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב משה נפרסטק, הרב שי סוקניק, הרב שלמה זלמן לנדא, הרב טוביה בולטון, הרב עוזר אלפרוביץ', הרב מנחם מענדל גורביץ, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב יוסף בייזר, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב עופר מיודובניק, הרב זמרוני ציק, הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב משה אורנשטיין, הרב שלום דובער קסלמן, הרב זאב קסלמן, הרב בצלאל קופצ'יק, הרב שלום דובער רייכמן, הרב אלימלך שחר, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, הרב מיכל וישצקי, הרב נחמן יוסף טברסקי, הרב צבי ונטורה, הרב חיים פויזן, ועוד רבים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו, הרב מנחם מענדל - נפטר כ"ה ניסן תרס"ו. אמו, מרת מריאשא באדנא - נפטרה ה' מנחם אב תשי"ח.

גיסיו
ילדיו

לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דיסק המשפיע ר' מענדל

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח [דרוש מקור] או תרס"ז (הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים
  2. ↑ הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד תמב: למד בשנים תרפ"ה-ט בחרקוב, ויטבסק ונעוועל
  3. ↑ 3.0 3.1 הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד תמב
  4. ↑ בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב יונה כהן מפולטבה
  5. ↑ ר' שניאור זלמן ברגר, ארבעה חסידים ע' 98
  6. ↑ התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס
  7. ↑ מפי ר' בערל ריקמן, ארבעה חסידים
  8. ↑ תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא
  9. ↑ ראה ר' שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כח, תיק לבוב. ר' נתן קערפיל קובלנוב, זכרונות קובלנוב מדור לדור
  10. ↑ ר' שניאור זלמן ברגר, ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות
  11. ↑ שבועון בית משיח, שבועון כפר חב"ד, חב"ד אורג, חב"ד און ליין, אנ"ש
  12. ↑ שיחה:מנחם מענדל פוטרפס
  13. ↑ מסמכי תיק ר' מענדל
  14. ↑ ר'שניאור זלמן ברגר, ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ
  15. ↑ ר' הלל זלצמן, סמרקנד (ספר)
  16. ↑ 16.0 16.1 ר'ישראל אלפנביין, שבועון בית משיח גיליון 1365 עמוד 57
  17. ↑ תורת מנחם תשכ"ב, שבועון בית משיח גיליון 1365
  18. ↑ ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם
  19. ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1367
  20. ↑ ר'זושא וולף, ימי תמימים חלק ו' ע' 304
  21. ↑ מכתבי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  22. ↑ 22.0 22.1 22.2 22.3 מפי תלמידו ר' שלום בער רייכמן - שבועון בית משיח גליון 560
  23. ↑ 23.0 23.1 הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  24. ↑ מפי ר' זושא פויזנר
  25. ↑ הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - שבועון בית משיח גל' 40
  26. ↑ דברים יח, יג
  27. ↑ לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים
  28. ↑ באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' בקובץ 'וירם קרן משיחו' (ע' 27 - 31)
  29. ↑ בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'
  30. ↑ בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי
  31. ↑ מפי הרב אלעזר וילהלם בראיון לשבועון בית משיח
  32. ↑ מתוך סרט הוידאו קובץ וידאו.
  33. ↑ מפי תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ובוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה 7:23.
  34. ↑ הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187
  35. ↑ מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317
  36. ↑ ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ העובדות שמאחורי הסאטעלייט ע' 50 - 52
  37. ↑ עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י"א ניסן תשנ"ג
  38. ↑ עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3
  39. ↑ כנראה הכוונה לרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  40. ↑ ממכתבו של ר' שלום בער רייכמן - נדפס בבית משיח גל' 187
  41. ↑ מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד
  42. ↑ רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג
  43. ↑ שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158
  44. ↑ השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.
  45. ↑ הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, משיח עכשיו חלק ד', בהקדמה.
  46. ↑ בשם ר' חיים יצחק כהן ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז
  47. ↑ שבועון בית משיח גיליון 1365.
  48. ↑ ספר חדש: 'ר' מענדל פוטרפס'
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מנחם_מענדל_פוטרפס&oldid=715635"