בן ציון שניאורסון

הרב בן ציון שניאורסון (חשוון תרנ"ז - ט"ז בטבת תשל"ז) היה אחיה של הרבנית מרת נחמה דינה, רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, ובנו של ר' אברהם שניאורסון מקישינוב, שהיה בן ר' ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן בנו של אדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בן ציון נולד בחודש חשון תרנ"ז בעיר קישינב (מולדובה) לאביו הרב ר' אברהם שניאורסון ולאמו הרבנית יוכבד. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו בברית המילה בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים[1].
למד בתומכי תמימים בליובאוויטש[2], וכשהגיע לגיל נישואין התחתן עם צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע לליובאוויטש לבקר את אחותו, ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי הרש"ב יחד עם הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו לזמן.
בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת תשט"ז עלו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בתל אביב ברחוב רש"י 41. לקראת חודש תשרי תשי"ז נסע ל-770[3] כדי לבקר את אחותו הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ ואת אחייניותיו ואחייניו הרבי והרש"ג. הרבי יחד עם הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו[4].
באותה שנה בשמחת תורה רקד הרבי יחד עם הרש"ג ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כשהרבנית מרת נחמה דינה נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף)[5].
הרב בן ציון התגורר שנים רבות בתל אביב, הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם הרבי.
כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת תש"כ למנות את הרב משה אשכנזי לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב שלום חסקינד. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז תש"כ היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה[6].
בחנוכה תשל"ג השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' בירושלים. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם הרבי הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס[7][8].
באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' בתל אביב, וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
בין הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ, לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה.
נפטר בט"ז בטבת תשל"ז, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו: ר' אברהם שניאורסון.
- אמו: הרבנית יוכבד.
- אחותו: הרבנית מרת נחמה דינה.
- גיסו: אדמו"ר הריי"צ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הדוֹד של הרבי: סקירה בלעדית על דודם של הרבי והרבנית
- "כך השגנו את אישורי הקבורה"
- אנ"ש תל אביב העלו זכרונות
הערות שוליים
- ↑ ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה".
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 474.
- ↑ הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.
- ↑ באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".
- ↑ [1] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.
- ↑ [2] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".
- ↑ ספר הצאצאים עמ' 214-15.
- ↑ [3]מסכת חיים של הרב שמואל אלעזר היילפרין יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.