ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(137 גרסאות ביניים של 51 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם בישיבה]]
{{ישיבה|
ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל נחשון]]. הישיבה מונה כיום כשישים [[תמימים]].
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון
ר' מנחם גנדל
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.


==מענות הרבי להקמת הישיבה==
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.  


לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.


עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.
==היסטוריה==
===מענות הרבי להקמת הישיבה===
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.


==מכון סמיכה==
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.  


[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.


==ישיבה גדולה==
===מכון סמיכה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
 
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
 
===ישיבה גדולה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.


הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.


==צוות הישיבה==
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
===הנהלה רוחנית===
*'''ראש הישיבה''': הרב מנחם מענדל נחשון.
===משפיעים===
*הרב לוי יצחק נחשון - שיעור א'.
*הרב לוי יצחק אליאס - שיעור ב'.
*הרב יוסף יצחק סגל - שיעור ג'.
 
*הרב מרדכי גרוסמן - משיב.
===רמי"ם===
*הרב יונה נבון - שיעור א'.
*הרב משה קורנווייץ - שיעור ב'.
*הרב משה מקמל - שיעור ג'.


===משגיחים===
צוות הישיבה:
*הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
*הרב שמואל לבקיבקר.  
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].
*הרב אורן סיבוני
* '''מנהל:''' הרב מנחם מענדל גינזבורג.
* '''מנהל חינוכי:''' הרב חיים מאירי.


===הנהלה גשמית===
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
*מנכ"ל: הר' ליאור מנור.  
*משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
*הרב אורן סיבוני.
*משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.


==ישיבה קטנה==
הישיבה הקטנה בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]. הישיבה מונה כ' - 60 תמימים מרחבי הארץ. נוסף להם [[שלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת תשע"ג הוציאו תלמידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]], המונה כ180 עמ'.


=== צוות הישיבה ===
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב מנחם מענדל תמרין, הרב [[יוסף יצחק בקשי]].
*[[הרב]] מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה]].  
* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:''' הרב שמואל פיזם, הרב ברוך שניאור נחשון, הרב שניאור גרוזמן.
*הרב ישראל ראובן בורנשטיין - [[משגיח ראשי]].
* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]].
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משגיח]] ו[[מנהל רוחני]].
===הנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
* '''מנהל פנימיה:''' הרב נריה תם.


;שיעור א'
==ראו גם==
*הרב בנימין גנדל - [[משפיע]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]
*הרב יוסף יצחק סגל - מגיד שיעור ב[[נגלה דתורה|נגלה]]. 


;שיעור ב'
==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסף יצחק סגל - משפיע.
*[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
*הרב יוסף יצחק אהרן - ר"מ.


;שיעור ג'
'''וידאו:'''
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - משפיע.
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
*הרב שמואל לבקיבקר - ר"מ.
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו


=== הנהלה גשמית ===
{{תבנית:תומכי תמימים}}
*הרב אברהם הורביץ - [[מנהל גשמי]].


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־00:41, 27 בספטמבר 2024

חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל

סיום הרמב"ם בישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ד
תאריך סגירה אב תש"פ
מיקום נוף הגליל
מייסד הרב דוד נחשון
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל נחשון
מנהל גשמי ר' משה נחשון

ר' מנחם גנדל

מספר תלמידים כ-40 תמימים

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.

עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.


היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.

מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.

ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.

צוות הישיבה:

  • משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
  • משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
  • משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.


===הנהלה גשמית: ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.

  • מנהל פנימיה: הרב נריה תם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו: