לוי ביסטריצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:14, 9 ביולי 2024

הרב לוי ביסטריצקי (ח' אייר תש"ט – י"ט אב תשס"ב) היה מקבוצת 'השלוחים לארץ הקודש', שימש כרב קריית חב"ד בעיה"ק צפת וחבר ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. בשנת תשנ"ג נתמנה לרבה הראשי של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

הרב לוי ביסטריצקי בקבלת דולר לברכה מהרבי

בצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד להוריו הרב יהודה לייב ואיטא ביסטריצקי בברוקלין, ניו יורק. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטשער ישיבה.

בשנת תשכ"ב - ביום ה' אייר, היה ביחידות אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת תשכ"ג בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה יחידות נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה.

בישיבה במונטריאול הספיק ללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב פנחס הירשפרונג סמיכה לרבנות, לאחר מכן הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חבריו סיפרו על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב מנחם זאב גרינגלס, הרב אייזיק שוויי והרב פנחס הירשפרונג.

בשנים תשל"א-תשל"ב עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב זלמן שמעון דבורקין, המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

התחתן בי"ד סיון תשל"ג עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב חיים מנחם טייכטל ומרת חיה פייגל מירושלים. הרבנית חיה מושקא שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים שאדמו"ר הריי"צ היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ראש השנה, וכן את הבד של אדמו"ר הצמח צדק שבו היה עוטף את השופרות בראש השנה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי].

לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל 'תפארת מנחם' של גיסו הרב דוד טייכטל.

שליחותו ורבנותו בעיר צפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א שבט תשל"ו נבחר על ידי הרבי לקבוצת השלוחים לארץ הקודש ונשלחו לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, הרב לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.

בשנת תשל"ח התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.

בשנת תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות מורה צדק בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חודקוב לשליח לצפת הרב קפלן ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע לאוהל ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קריית חב"ד בעיר צפת.

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון בבית העלמין הישן בצפת.

בשנת תש"מ נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת תשמ"ז - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת תשד"מ - לאחר הכרזת הרבי על תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בשבת פרשת במדבר מבה"ח סיון, דיבר הרבי אודותיו בהתוועדות, ואמר שיש לו אהבת ישראל בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם.

בשנת תשמ"ט בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת.

בשנת תשנ"ג בכ"ג אב נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת תשנ"ד ביום כ"א כסלו נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.

בשנת תשנ"ה גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ו בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת תשנ"ט התמודד כמועמד עצמאי על חברות במועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר במקום השישי.

בשנת תש"ס ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה על ידי תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת חול המועד פסח בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת תשס"ב החל להתכונן לקראת בחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.

ביום שלישי י"ד מנחם אב חש שלא בטוב ונסע לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב, ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, אולם ביום ראשון י"ט מנחם אב תשס"ב בשעה 5:15 בבוקר הייתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של התנא ר' פנחס בן יאיר.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בשנת תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.

פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.

בשנת תשמ"ב - בי"ט כסלו יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם מקווה עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת תשמ"ו בי"ט כסלו יצא לאור ספרו השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ביחידות לרב יאלעס: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".

ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.

בשנת תשמ"ח - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.

בשנת תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת תשס"א - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

ספר "הלב של צפת"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר הלב של צפת כולל את תולדותיו של הרב לוי ביסטריצקי, הרב הראשי לצפת ושליח הרבי לארץ הקודש.

הספר נכתב על ידי משה מרינובסקי ויוסי הלפרין והושק בשנת תשס"ד (2004) בהוצאת חסדי לב.

ארגון חסדי לב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הארגון חסדי לב - לוי ביסטריצקי - הוקם בשנת תשס"ג על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.

הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד הרב שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם בצפת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו: ר' אברהם ישראל ביסטריצקי, מנהל חברת הצלה קראון היייטס.

גיסיו:

גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - משפיע ומחנך בשכונת קראון הייטס
גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנצרת עלית וראש כולל 'תפארת מנחם' בעיר
גיסו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל בפריז ורב קהילת חב"ד אובערוויליע צרפת
גיסו, הרב מנחם וולפא - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד בנתניה
גיסו, הרב יוסף יצחק לוין -צרפת

בניו:

הרב מרדכי ביסטריצקי - רב קהילת חב"ד בצפת, ואחראי מחלקת הכשרות ברבנות העיר.
הרב יששכר שלמה ביסטריצקי - שליח הרבי ורב העיר המבורג, שבגרמניה.
הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "חסדי לב".
הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - משלוחי הרבי ללהבים.
הרב שמואל ביסטריצקי - מנהל בית ההוצאה 'לדורות' ומחבר הספר "המבצעים כהלכתם"- שליח הרבי בסביון.
הרב משה ביסטריצקי, שליח הרבי לקרית ים.
הרב ישראל ביסטריצקי.

בתו:

מרת נחמה, רעייתו של ר' דוד קורץ - בית דגן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב לוי ביסטריצקי נולד בשנת ה'תש"ט ביום ח' אייר, להוריו הרב [[יהודה לייבביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי שהתגוררו אז בשכונת בורו פארק ברוקלין ניו יורק. סבו מצד אביו היה מרדכי שנשא את מרת שפרה ביסטריצקי, ביתם של לוי וזוגתו מרת רוחמה לאגאוויר. ור' שלמה ויוטלע טרעוויס (הוא בא מליט והיא באה מצרפת) שהיו גם חסידי חב"ד. בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל. ביום ג' י"ד מנחם אב תשס"ב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינטור. ביום א' י"ט מנחם אב היתה הסתבכות במצב והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.
+[[קובץ:הרב לוי ביסטריצקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי]]
+הרב '''לוי ביסטריצקי''' ([[ח' אייר]] [[תש"ט]] – [[י"ט אב]] [[תשס"ב]]) היה מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]', שימש כרב קריית חב"ד בעיה"ק [[צפת]] וחבר [[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ג]] נתמנה ל[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
+[[קובץ:3434342.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת [[חלוקת דולרים|דולר לברכה]] מ[[הרבי]]]]
+[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
+==בצעירותו==
+נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].
-==מקור השם ביסטריצקי==
+בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לרגל ה[[בר מצוה]]. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]].
-המקור לשם ביסטריצקי הוא שהיה גוי שקראו לו ביסטריצקי והיה בעל אחוזה עם יער גדול עם שדות ובהמות וכו'. הוא היה אוהב ישראל שהי' נותן ליהודים להתפרנס מאחוזתו, ועל שמו נקרא משפחת ביסטריצקי לפי הוראת הצאר הרוסי שנתן את השם לסבא של הסבא.
+בישיבה במונטריאול הספיק ללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחר מכן הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חבריו סיפרו על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]].
-==קורות חיים תש"ט - תש"ל==
+בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כ[[רב]].
-כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד ניו ג'רסי שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. מוריו היו אימו ור' יוסף מוטניק מפלטבוש נ.י. ור' שייקי נוזס מירושלים. למד שם כל השנים עד לגיל 12.
-בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]] בבדפורד פינת דין והיה גר אז אצל דודתו בקווינס. רבותיו היו הרב פוקס ברוקלין ניו יורק, הרב גפינקל ברוקלין ניו יורק, הרב בוגימלסקי ברוקלין ניו יורק.
+== חתונתו ==
-בשנת ה'תשכ"ב – ביום ה' אייר, היה ביחידות בר מצווה אצל הרבי שאמר לו שיאמר ל[[הרב טעננבוים]] שיעלה אותו כיתה והרבי בירכו שהמעבר יהי' בהצלחה.
+התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ומרת חיה פייגל מ[[ירושלים]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם [[שהחיינו]] ביום השני של [[ראש השנה]], וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בראש השנה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי].
-בשנת ה'תשכ"ג / ה'תש"ל - בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בשיבה במונטריאול וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שאתה מגיע כמה ימים מאוחר, אחר כמה ימים הרבי ראה אותו בזאל ב-‏770 והרבי שאל את חדקוב שישאל טעננבוים מדוע הבחור עדיין פה והוא קרא לטעננבוים למשרדו ואמר לו שיתקשר עכשיו למונטריאול.
+לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]].
-מיד לאחר היחידות נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תשל"ג. למד שם את כל הש"ס ובגיל 17 נבחן אצל הגאון [[הרב פנחס הירשפונג]] על סמיכה יורה יורה ולאחמ"כ גם ידין ידין. גם רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. חביריו מספרים שהיה הולך לישון בשעה אחד בלילה וקם בארבע בבוקר. רבותיו בישיבה היו [[הרב זאב גרינגלס]], [[יצחק מאיר גוראריה]] והרב הירשפורנג.
+== שליחותו ורבנותו בעיר צפת ==
+[[קובץ:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]]
+ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו ל[[צפת]] יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו ב[[מזכירות]], הרב לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.
-==קורות חיים תש"ל - תש"מ==
+בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.
-בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. ישב שם שנתיים עד חתונתו. בד בבד עשה גם שימוש אצל [[הרב דווארקין]] מניו יורק שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]] שקיבל הוראה מהרבי ע"כ שיתן לו לעשות שימוש אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה וכדי שבבוא היום יוכל לשמש כרב.
+בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קריית חב"ד בעיר צפת.
-בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית תחי' אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"ץ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה והרבי הסכים והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו והרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'. לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים ואח"כ עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל.
+זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]].
-בשנת ה'תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון [[מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
+בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.
-בשנת ה'תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. בי"א בשבט נסע ב[[שליחות]] של הרבי לצפת ביחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות והרב נרשם והיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. כשאמר לו [[הרב חדקוב]] שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין אמר הרב ביסטריצקי לרבי דרך הרב חדקוב שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" והרבי ענה ונתן ברכה "זכות הרבים מסייעתו".
+בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי [[הרמב"ם]] על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בשבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן [[משקה]] לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום [[הרמב"ם]] כל שנה, גם במצרים מקומו של [[הרמב"ם]] והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי [[הרמב"ם]] בטבריה על ציונו של הרמב"ם.
-בשנת ה'תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.
+בשנת [[תשמ"ט]] בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב [[שמואל אליהו]], והקים מערכת כשרות מפוארת.
-בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות.
+בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסלו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.
-בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב ל[[הרב קפלן]] ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת". זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש הטמון בבית העלמין הישן בצפת.
+בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].
-==קורות חיים תש"מ - תש"נ==
+בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.
-בשנת ה'תש"מ – נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות.
+בשנת [[תשנ"ט]] התמודד כמועמד עצמאי על חברות במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונבחר במקום השישי.
-בשנת ה'תשמ"ב - ב[[י"ט כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת וכשחזר ושלך דו"ח לרבי אודות הבניה שאל אותו הרבי כמה עלה הוצאות הבניה של המקווה והרבי שילם עבור כל ההוצאות.
+בשנת [[תש"ס]] ביום [[שמחת תורה]] הותקף בפעם הראשונה על ידי תושב צפת מעורער בנפשו. ב[[מוצאי שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]] בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.
-בשנת התשד"מ - לאחר [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] היה הרב ביסטריצקי שיזם וביצע את הרעיון של סיומי הרמב"ם והיה הערוך של הסיומים. בכל פעם שגמרו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים היה יורד עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ומסיימים שם, וגם כשהתחילה התקנה ירד עם קבוצה של אנשים לבושי חג והתחילו לראשונה את הרמב"ם בשירה וריקודים. בהתוועדות ש"פ במדבר מבה"ח סיוון הרבי דיבר אודותו בהתוועדות ואמר שיש לו אהבה ישראל והביא לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. כיון שהוא המרא דאתרא שעל יד ציון הרמב"ם ב. כיוון שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם יש לו קשר מיוחד לרמב"ם.
+בשנת [[תשס"ב]] החל להתכונן לקראת בחירות ל{{ה|רבנות הראשית לישראל}} וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.
-בשנת ה'תשמ"ו - י"ט כסלו יצא לאור הספר השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביחידות של [[הרב יאלעס]] אצל הרבי אמר לו הרבי: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפענ"ד, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב – בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי – בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים". ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.
+ביום שלישי [[י"ד מנחם אב]] חש שלא בטוב ונסע לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב, ומיד הוכנס לצינתור.
+הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, אולם ביום ראשון [[י"ט מנחם אב]] [[תשס"ב]] בשעה 5:15 בבוקר הייתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב.
-בשנת ה'תשמ"ז – התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.
+הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של התנא ר' פנחס בן יאיר.
-בשנת ה'תשמ"ח - ב[[כ"ד טבת]] יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן שיצא לאור עפ"י הוראה מהרבי.
+[[קובץ:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכרו בקריית חב"ד צפת]]
-בשנת ה'תשמ"ט – בכ"ז טבת נפטר הרב [[שמחה קפלן]] רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות החדשה. התחיל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר ביחד עם שותפו הרב שמואל אליהו והקים מערכת כשרות מפוארת שמהווה דוגמא לרבנויות אחרות ברחבי הארץ כפי שהמליצה על זה וועדת צדוק שבדקה את תפקוד המועצות הדתיות והמליצה במסקנותיה לאמץ את מבנה ושיטת מערכת הכשרות של צפת. הוועדה ציינה את עבודתו היעילה והפורייה של הרב ביסטריצקי בתחום הכשרות של צפת פיקוח יום יומי ושבועי ממוחשב על כל ספקי הכשרות בעיר ועל כל עובדי מחלקת הכשרות.
+== ספריו ==
+בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
-==קורות חיים תש"נ - תשס"ב==
+בשנת [[תשל"ו]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.
-בשנת ה'תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור הספר העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. מיד אחרי הוצאתו לאור של ספר זה התחיל בהכנת סידור חדש לתפילה שבו יבוארו כל הדינים והמנהגים בתוך דפי התפילה והכל יהיה בהדפסה מחודשת מאירת עיניים עבד על זה עד יומו האחרון ובעז"ה יצא לאור לקראת יום היארצייט הראשון.
+פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".
-בשנת ה'תשנ"ג - ביום כ"ג באב נבחר לכהן פאר כרבה הראשי של צפת והגליל העליון.
+בשנת [[תשל"ז]] - בר"ח [[אייר]] יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.
-בשנת ה'תשנ"ד - ביום כ"א כסליו הוכתר ע"י הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת בטקס מרשים ומפואר לרב הראשי של צפת עיה"ק והגליל העליון.
+בשנת [[תשל"ח]] - בו' [[תשרי]] יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.
-בשנת ה'תשנ"ה – גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם ויוזמתו התקבלה והופעלה ע"י הרבנות הראשית לישראל.
+בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.
-בשנת ה'תשנ"ו - בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל לאחר שהציב תוכנית עבודה מכובדת שהתקבלה ברבנות הראשית כאחראי ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים הכי קטנים בארץ וכל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל, לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.
+בשנת [[תשמ"ו]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] יצא לאור ספרו השביעי [[הרמב"ם]] ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ב[[יחידות]] ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של [[אדמו"ר הזקן]] שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל [[אדמו"ר הזקן]] הם בדומה לכללי [[הרמב"ם]] בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד [[הרמב"ם]] ושו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שבו הוא משווה את פסקי הדינים של [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]] כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".
-בשנת ה'תשנ"ט – לאחר שהיה מוכר ואהוב על הציבור בכלל ועל רבנו ישראל בפרט החליט להתמודד שבחודש אדר על הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. התמודד כמועמד עצמאי ונבחר במקום השישי.
+ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב'.
-בשנת ה'תש"ס - ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה ע"י תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת - חול המועד פסח נתקף שוב ונפצע קשה.
+בשנת [[תשמ"ח]] - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות [[אדמו"ר הזקן]] הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.
-בשנת ה'תשס"א – בקיץ התמנה להיות העורך הראשי של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית וידוע הסיפור שהרבי אמר פעם למשהו שרצה לעשות איזה ספר על שו"ע אדמוה"ז והרבי אמר לו שנמצא כאן מומחה גדול של שולחן ערוך שהגיע מארה"ק. השקיע בזה רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים, עבד על זה עד יומו האחרון גם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי ההתקף לב ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.
+בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.
-בשנת ה'תשס"ב - התחיל להתכונן לבחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של כל גדולי ישראל. כהרגלו הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים עד אשר בפתע פתאום ביום ג' י"ד מנחם אב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינטור, הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב וכבר היה מסתובב עם עשרות האנשים שבאו לבקרו עד שבפתע פתאום ביום א' י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.
+בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.
+==ספר "הלב של צפת"==
+הספר '''הלב של צפת''' כולל את תולדותיו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב הראשי ל[[צפת]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].
+הספר נכתב על ידי [[משה מרינובסקי]] ויוסי הלפרין והושק בשנת [[תשס"ד]] (2004) בהוצאת [[חסדי לב]].
+==ארגון חסדי לב==
+הארגון '''חסדי לב''' - '''ל'''וי '''ב'''יסטריצקי - הוקם בשנת [[תשס"ג]] על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.
+הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד הרב שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם ב[[צפת]].
+==משפחתו==
+[[קובץ:מרדכי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] ממלא מקום אביו ב[[סיום הרמב"ם]]]]
+'''אחיו:''' ר' [[אברהם ישראל ביסטריצקי]], מנהל חברת הצלה קראון היייטס.
+'''גיסיו:'''
+*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
+*גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
+*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ורב קהילת חב"ד אובערוויליע צרפת
+*גיסו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
+*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין -צרפת
+'''בניו''':
+*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]], ואחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות העיר.
+*הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח ה[[רבי]] ורב העיר המבורג, שב[[גרמניה]].
+*הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "[[חסדי לב]]".
+*הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - משלוחי הרבי ללהבים.
+*הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] ומחבר הספר "[[המבצעים כהלכתם]]"- [[שליח הרבי]] בסביון.
+*הרב משה ביסטריצקי, שליח הרבי לקרית ים.
+*הרב ישראל ביסטריצקי.
+'''בתו''':
+*מרת נחמה, רעייתו של ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]].
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.rabbib.net/index.asp אתר הנצחה לזכרו של הרב ביסטריצקי]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38124 מענה הרבי לרב ביסטרצקי] באתר [[חב"ד אינפו]]
+*[http://www.chasdeilev.com/ אתר העמותה 'חסדי לב']
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 כשהגר"ע הכריע: על כס ה'בית יוסף' ישב הרב ביסטריצקי] - {{אינפו|}}
+*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אישיציבור_בסיפורים_מדהימים_על_הרב_ביסטרצקי_האזינו_77064.html אישי ציבור מספרים על הרב ביסטריצקי] באתר [[col]].
+{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
+{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
+{{מיון רגיל:ביסטריצקי, לוי}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
+[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:דיינים]]
+[[קטגוריה:משגיחי כשרות]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
+[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
+[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]

חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש
חברי בית הדין כיום	מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב מאיר אשכנזי • הרב מרדכי ביסטריצקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב חיים שלמה דיסקין • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל • הרב ישעיהו הרצל • הרב יוסף יצחק וולוסוב • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב יעקב משה מנדלזון • הרב חיים קיז'נר • הרב יעקב שוויכה
אבות בית הדין במשך השנים	הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי
חברי בית הדין בעבר	הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג
דיינים בבית הדין	הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב שלמה זלמן לבקיבקר • הרב חיים קיז'נר • הרב מרדכי ריפקיינד • הרב חיים הלל רסקין • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב אסף שמשון אנגלמן
מזכירות	הרב יצחק נוב

הקבוצות ששלח הרבי לארץ הקודש
תשט"ז	אברהם קארף · דוד שוחאט · זושא פוזנר · חיים יהודה קרינסקי · יוסף חיים רוזנפלד · שרגא פייבל רימלער · שלום דובער שם טוב · שלום דובער בוטמאן · שלמה קירש · שמואל אליהו פאגלמאן · שלום איידלמן · שרגא פייביש הרצוג
תשל"ו	לוי ביסטריצקי · יוסף קרעמער · יוסף ראזענפעלד · אלתר אליהו הכהן פרידמן · אהרן אליעזר צייטלין · יצחק גולדברג · שלום דוכמן · ישראל יוסף הנדל · שלום דובער לבקובסקי · יוסף יצחק וילשאנסקי · יוסף יצחק גורביץ' · שמואל גרייזמאן · אליהו יוחנן גוראריה · יעקב רייצעס · מנחם מענדל ליברמן · אברהם ברוך פבזנר · שלום דובער שור · חיים נחום יונתן לוריא · שניאור זלמן גודמן · יצחק יעקב רוזנשיין · יהודה לייב איידלקופ · זאב אברהם סלווין
תשל"ז	יוסף יצחק פיקרסקי · יוסף יצחק וולוסוב · יוסף יצחק חיטריק · יוסף הכט · ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט · שלום דובער ברוד
תשל"ח	משולם זושא אלפרוביץ' · אברהם שמואל בוקיעט · יוסף יצחק גנזבורג · יוסף יצחק ליברוב · יעקב שלמה ליברמן · מנחם מענדל גלוכובסקי · מנחם מענדל גרונר · יהושע שלמה צירקינד · יהודה לייב פופאק · מרדכי צבי דוברבסקי · אברהם מרדכי קסטל · גבריאל מרזל · יוסף שמואל יהושע גרליצקי · יוסף יצחק ריבקין · יוסף יצחק דרן