תומכי תמימים יצהר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:04, 4 ביוני 2024

תומכי תמימים מצפה יצהר
תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ תשפ"ד)
אפיון	ישיבה גדולה
תאריך יסוד	אלול תשע"ב
מיקום	מצפה יצהר
מייסד	ר' איציק סנדרוי
מנהל גשמי	ר' איציק סנדרוי
מספר תלמידים	40
אתר אינטרנט	theshomron770.org (הקישור אינו פעיל, כ"ז באייר ה'תשפ"ד)

ישיבת תומכי תמימים מצפה יצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב^[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל.

הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסלו הוחלט על פתיחת הישיבה^[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.

במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.

באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה ו'סדר חסידות' הראשון.

בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.

בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי^[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשפ"א לומדים בישיבה כ-50 בחורים^[4].

בשנת תשע"ו התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.

בשנת תשפ"ב נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה. המבנה החל להיבנות עוד בקיץ תשפ"א, וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת 770. בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל^[5].

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה^[6]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.

בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.

המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.

בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה^[7] בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.

בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה. לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".

פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב^[8] ובבסיסי צה"ל.

בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.

ברוב ימות השנה נמצא ביישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.

בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות^[9] ביומא דפגרא בבית הכנסת ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.

בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה^[10].

יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים^[11].

פיגועי טרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשרי תשע"ז חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת מצפה יצהר וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.
בט"ו תמוז תשפ"א חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.

היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה רוחנית:

הרב יוסף יצחק ויינר ר"מ ומשפיע.
הרב שניאור ציק - משפיע.
ר' איציק סנדרוי - ר"מ.
ר' שניאור סנדרוי - משגיח.
ר' בועז לוי - ר"מ.
ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.

הנהלה גשמית:

ר' איציק סנדרוי - מנהל.

צוות הישיבה בעבר:

הרב שי הרמתי - ראש הישיבה.
הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
ר' דוד שניאורסון - משפיע.
ר' משה גורביץ' - ר"מ.
ר' משה חביב - משפיע.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

נתי שרמן, ‏מביאים את 770 לצפון השומרון, שבועון בית משיח, גיליון 1351 עמוד 16-23 (תשפ"ג)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האתר הרשמי של הישיבה. (הקישור אינו פעיל, כ"ז באייר ה'תשפ"ד)
מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה באתר חב"ד אינפו
סיכומה של השנה הראשונה
פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה
לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית
בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי
כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר

הערות שוליים

↑ הידיעה באתר חב"ד אינפו.
↑ הידיעה על פתיחת הישיבה.
↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
↑ https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.
↑ כתבה באתר חב"ד אינפו.
↑ ידיעה באתר הגאולה.
↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
↑ פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס, בהילולת יהושע בן נון.
↑ התוועדות ביו"ד שבט.
↑ מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר, באתר חב"ד אינפו.
↑ כתבה באתר חב"ד אינפו.

ערך מובחר

[1] הידיעה באתר חב"ד אינפו.

[2] הידיעה על פתיחת הישיבה.

[3] ידיעה באתר חב"ד אינפו.

[4] ttps://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.

[5] כתבה באתר חב"ד אינפו.

[6] ידיעה באתר הגאולה.

[7] ידיעה באתר חב"ד אינפו.

[8] פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס, בהילולת יהושע בן נון.

[9] התוועדות ביו"ד שבט.

[10] מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר, באתר חב"ד אינפו.

[11] כתבה באתר חב"ד אינפו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]]
+{{ישיבה|
-[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]
+|שם=תומכי תמימים מצפה יצהר
+|תמונה=ישיבת מצפה יצהר.jpeg
-ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"א]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].
+|כתובית=תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])
-הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]],
+|אפיון=ישיבה גדולה
+|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]
+|תאריך סגירה=
+|מיקום=[[מצפה יצהר]]
+|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]
+|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שניאור סנדרוי]]
+|[[משפיע]] ראשי=הרב יוסף יצחק ויינר
+|מנהל גשמי=ר' [[איציק סנדרוי]]
+|מספר תלמידים=40
+|ספר פלפולים=
+|קובץ הערות=
+|אתר אינטרנט=theshomron770.org {{קישור שבור|}}
+|מפה=
+}}
+ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].
+הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].
 == הקמת הישיבה ==
-בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסליו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה]}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].
+[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]
+בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].
-במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
+במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
 לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.
-בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
+בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
-באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה.
+באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.
 בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].
-בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשע"ג]] יש בישיבה כ-20 בחורים.
+בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.
+בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.
+בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.
+המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.
 ==מבנה הישיבה ==
-בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].
+בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].
-[[קובץ:הארון קודש.jpg|ימין|ממוזער|100px|הארון קודש מ"[[מערת המכפלה|אוהל אברהם אבינו]]"]]
+בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
-[[קובץ:ישיבה_יצהר_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים בשעת הכנסת ה[[ספר תורה]] לישיבה]]
-בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל{{מונחון|זאל|אולם הלימודים}}, שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו]}}.
-בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה]}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.
+בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.
-בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב.
+בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].
-המקווה הוקדש לזכרו של [[אביתר בורובסקי]], שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.
+המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.
-ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.
+ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.
-{{-}}
-== פעילות בישובים ובסיסי צה"ל ==
+בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.
-[[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
+לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".
-ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]]}}
+== פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==
+[[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
+ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}
 ובבסיסי [[צה"ל]].
-ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.
+ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.
 ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].
-ברוב ימות השנה נמצא בישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.
+ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.
-בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט]}} ב[[יומי דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.
+בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.
-ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
+ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
-יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו]}}.
+יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
+== פיגועי טרור ==
+* ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.
+* בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.
+היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.
 == צוות הישיבה ==
 '''הנהלה רוחנית:'''
-*הרב שי הרמתי - [[ראש ישיבה]].
+*הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
-*הרב יחזקאל נואמה - [[משפיע]].
+*הרב שניאור ציק - משפיע.
-*הרב דוד שניאורסון - [[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]].
+*ר' איציק סנדרוי - [[ר"מ]].
-*הרב אלי איתן - [[מגיד שיעור]].
+*ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].
-*הרב חביב - [[משפיע]].
+*ר' בועז לוי - [[ר"מ]].
-*הרב שניאור סנדרוי - [[משגיח]].
+*ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
+*ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.
 '''הנהלה גשמית:'''
 *ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.
-*ר' אפרים בירן.
+'''צוות הישיבה בעבר:'''
+*הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.
+*הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
+*הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
+*ר' דוד שניאורסון - משפיע.
+*ר' משה גורביץ' - ר"מ.
+*ר' משה חביב - משפיע.
+==לקריאה נוספת==
+{{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
+*[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}
+* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]
+{{תומכי תמימים}}
 {{הערות שוליים}}
+{{ערך מובחר}}
 [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
+[[קטגוריה:יצהר|י]]
+[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]