ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:18, 22 בנובמבר 2024

חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
סיום הרמב"ם בישיבה
אפיון	ישיבה גדולה
תאריך יסוד	אלול תשס"ד
תאריך סגירה	אב תש"פ
מיקום	נוף הגליל
מייסד	הרב דוד נחשון
ראש הישיבה	הרב מנחם מענדל נחשון
מנהל גשמי	ר' משה נחשון ר' מנחם גנדל משפיע הרב לוי נחשון
מספר תלמידים	כ-40 תמימים

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.

עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.

מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.

ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.

צוות הישיבה:

ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
מנהל רוחני: הרב שלום דובער שארף (צפת).

משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.

משפיעים: הרב לוי יצחק נחשון, הרב יוסף יצחק סגל, הרב יוסף יצחק בקשי.
רמי"ם: הרב ברוך שניאור נחשון,
נו"נ ומשיב: הרב שמואל מקמל. הרב זלמן שארף

ּהנהלה גשמית: ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים

וידאו:

עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-סיפורה של [[נצרת עלית]] בהוויה החב"דית, אינו חדש. מעיר זו יצאה הבשורה הגדולה של [[ניידות חב"ד]] להפצת המעיינות בראשותו של השליח הרב [[דוד נחשון]]. המרא דאתרא של העיר הוא הגאון החסיד הרב [[ישעיהו הרצל]], מחשובי רבני אנ"ש באה"ק, ובמקום גם מוסדות חינוך חב"דיים.
+{{ישיבה|
+|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
+|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg
+|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
+|אפיון=ישיבה גדולה
+|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
+|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]
+|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]
+|מיקום=[[נוף הגליל]]
+|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
+|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
+|מנהל גשמי=ר' משה נחשון
+ר' מנחם גנדל
+משפיע הרב לוי נחשון
+|מספר תלמידים=כ-40 תמימים
+|מפה=
+}}
+'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.
-לפני כשלושים שנה כתב ר' דוד לרבי על הרעיון לפתיחת ישיבה בנצרת עילית, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.
+עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
-לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק מלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.
+==היסטוריה==
+===מענות הרבי להקמת הישיבה===
+על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
-עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו הרה"ח ר' מנחם מענדל שי' לפתוח ישיבה בעיר, הוא שאל את הרבי האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן, והתשובה ב'[[אגרות קודש]]' הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור הביתה.
+לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
-לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד ל"[[סמיכה]] לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות, ובאמת הת' החלו בהפיכת העיר ע"י שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
+עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
-תנופה חדשה קבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"[[ישיבה  גדולה]]" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי [[ישיבות קטנות]], תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת [[תומכי תמימים]] , התשובה היתה ברורה פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
+===מכון סמיכה===
+לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
-כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים הלומדים בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות וחדורים ברוח של קבלת פני משיח צידקנו, צוות חינוכי רחב, דואג ומסור שנותן לבחורים יחס אישי ומשגיח על כל פרט ופרט שיהיה כפי ההנהגה המתאימה לתלמיד תומכי תמימים, כל אחד שנכנס ל"זאל" מתפעל מיד מהמראה של תמימים היושבים ולומדים, וזה משפיע עליו שגם הוא ירצה להצטרף ללימוד.
+ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
-צוות הישיבה:
+===ישיבה גדולה===
-הרב מנחם מענדל נחשון ראש הישיבה, הר' שלמה חיים עזאגווי משגיח ראשי, הר' אורן סיבוני משגיח, הרב אלעזר קעניג משפיע כללי, הרב שד"ב פריימן ר"מ בש"א, הרב לוי"צ נחשון משפיע ש"א, הרב מ"מ יונה נבון ר"מ בש"ב, הת' יי"צ סגל משפיע בש"ב, הרב מרדכי גרוסמן משיב.
+תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
-הנהלה גשמית:
+הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
-הר' ליאור מנור מנכ"ל, הר' אורן סיבוני, הר' יחיאל עמר.
-הפעילות בעיר גם היא עלתה מאד מאז החלה הישיבה במתכונתה הנוכחית, כל שבוע יוצאים התמימים לכעשרים מוקדים בעיר למבצע תפילין , מסיבות שבת לילדי נצרת עילית, ו"הקהלת קהילות" חזרת שיחות של הרבי בבתי הכנסת בעיר.
+שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
-אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות, צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם הפכו לתמימים מן המנין.
+צוות הישיבה:
+* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
+* '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].
-בשנה הבאה עלינו לטובה תמנה הישיבה העזרת השם שלוש כיתות שיעור א' ב' וג', ההרשמה כעת בעיצומה, ומקווים להגדיל תורה ולהאדירה, ובעיקר להכין את העיר כולה לקבלת פני משיח על ידי '[[חיילי בית דוד]] הנלחמים במלחמת ה'.
+*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
+*משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
+*משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
+* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב [[יוסף יצחק בקשי]].
+* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:'''  הרב ברוך שניאור נחשון,
+* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]]. הרב זלמן שארף
+;ּהנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
+==ראו גם==
+* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
+'''וידאו:'''
+*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
+*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
+{{תבנית:תומכי תמימים}}
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]
+[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]