ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(113 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|250px]]
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg
|כתובית=סיום הרמב"ם בישיבה
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה, ישיבה קנטה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] (ישי"ג), [[אלול]] [[תשס"ט]] (ישי"ק)
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב '''[[מנחם מענדל נחשון]]'''
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|משגיח ראשי=הרב שלמה חיים עזאגווי (ישי"ג), הרב ישראל ראובן בורנשטיין (ישי"ק)
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון
|משפיע ראשי=
ר' מנחם גנדל
|מנהל גשמי=הרב ליאור מנור (ישי"ג), הרב אברהם הורביץ (ישי"ק)
משפיע הרב לוי נחשון
|מספר תלמידים=60 בכל אחת מהישיבות
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
}}
}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב '''[[מנחם מענדל נחשון]]'''. הישיבה מונה כיום כשישים [[תמימים]] (בכל ישיבה).
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.


==מענות הרבי להקמת הישיבה==
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' '''[[דוד נחשון]]''' ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.  


לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.  
==היסטוריה==
===מענות הרבי להקמת הישיבה===
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.


עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.


==מכון סמיכה==
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.  


[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
===מכון סמיכה===
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.


==ישיבה גדולה==
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
 
===ישיבה גדולה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.


הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.


===צוות הישיבה===
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
*'''ראש הישיבה''': הרב '''מנחם מענדל נחשון'''.
*הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.
*הרב שמואל לבקיבקר - משגיח.
*הרב אורן סיבוני - משגיח.


===שיעור א'===
צוות הישיבה:
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע.
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
*הרב יונה נבון - ר"מ.
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].


===שיעור ב'===
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
*הרב משה קורנווייץ - ר"מ.
*משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
*הרב לוי יצחק אליאס - משפיע.
*משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
===שיעור ג'===
*הרב שמואל מקמל - שיעור ג'.
*הרב מנחם מענדל נחשון - שיעור ג'.


===הנהלה גשמית===
*מנהל גשמי הרב אהרון חורושכין.
*חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב [[משה זלמנוב]]


==ישיבה קטנה==
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב [[יוסף יצחק בקשי]].
הישיבה הקטנה בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]. הישיבה מונה כ-60 תמימים מרחבי הארץ. נוסף להם [[שלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת תשע"ג הוציאו תלמידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]].
* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:'''  הרב ברוך שניאור נחשון,  
* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]]. הרב זלמן שארף
;ּהנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.


=== צוות הישיבה ===
==ראו גם==
*[[הרב]] '''מנחם מענדל נחשון''' - [[ראש ישיבה]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]
*הרב ישראל ראובן בורנשטיין - [[משגיח ראשי]].
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משגיח]] ו[[מנהל רוחני]].
* הרב אהרון מאיר קיי - משפיע.


;שיעור א'
==קישורים חיצוניים==
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]].  
*[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
*הרב יוסף יצחק סגל - ר"מ.


;שיעור ב'
'''וידאו:'''
*הרב יוסף יצחק סגל - משפיע.
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
*הרב יוסף יצחק אהרן - ר"מ.
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו


;שיעור ג'
{{תבנית:תומכי תמימים}}
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - משפיע.
*הרב שמואל לבקיבקר - ר"מ.


=== הנהלה גשמית ===
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
*הרב מנחם גנדל - [[מנהל גשמי]].
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]
*הרב שמואל נפרסטק - מנהל תחזוקה.
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]

גרסה אחרונה מ־09:18, 22 בנובמבר 2024

חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל

סיום הרמב"ם בישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ד
תאריך סגירה אב תש"פ
מיקום נוף הגליל
מייסד הרב דוד נחשון
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל נחשון
מנהל גשמי ר' משה נחשון

ר' מנחם גנדל משפיע הרב לוי נחשון

מספר תלמידים כ-40 תמימים

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.

עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.

מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.

ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.

צוות הישיבה:

  • משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
  • משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
  • משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.


ּהנהלה גשמית
ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו: