ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל מונקס (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (141 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה| | |||
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |||
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg | |||
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה | |||
|אפיון=ישיבה גדולה | |||
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] | |||
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]] | |||
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]] | |||
|מיקום=[[נוף הגליל]] | |||
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]] | |||
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | |||
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון | |||
ר' מנחם גנדל | |||
משפיע הרב לוי נחשון | |||
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים | |||
|מפה= | |||
}} | |||
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים. | |||
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת. | |||
==היסטוריה== | |||
===מענות הרבי להקמת הישיבה=== | |||
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק. | |||
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן. | |||
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל. | |||
[[ | ===מכון סמיכה=== | ||
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | |||
==ישיבה גדולה== | ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | ||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט | |||
===ישיבה גדולה=== | |||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | |||
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | ||
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת. | |||
צוות הישיבה: | |||
*הרב | * '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]]. | ||
*הרב | * '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]]. | ||
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן. | |||
* | *משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף. | ||
*הרב | *משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי. | ||
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב [[יוסף יצחק בקשי]]. | |||
*[[הרב]] | * '''[[ר"מ|רמי"ם]]:''' הרב ברוך שניאור נחשון, | ||
* | * '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]]. הרב זלמן שארף | ||
* | ;ּהנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק. | ||
==ראו גם== | |||
* | * [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* | *[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}} | ||
'''וידאו:''' | |||
* | *[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
* | *[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש| | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:18, 22 בנובמבר 2024
| חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
|---|---|
 סיום הרמב"ם בישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
| תאריך סגירה | אב תש"פ |
| מיקום | נוף הגליל |
| מייסד | הרב דוד נחשון |
| ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
| מנהל גשמי | ר' משה נחשון
ר' מנחם גנדל משפיע הרב לוי נחשון |
| מספר תלמידים | כ-40 תמימים |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
צוות הישיבה:
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- מנהל רוחני: הרב שלום דובער שארף (צפת).
- משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
- משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
- משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
- משפיעים: הרב לוי יצחק נחשון, הרב יוסף יצחק סגל, הרב יוסף יצחק בקשי.
- רמי"ם: הרב ברוך שניאור נחשון,
- נו"נ ומשיב: הרב שמואל מקמל. הרב זלמן שארף
- ּהנהלה גשמית
- ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
וידאו:
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית
סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו - הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו