וארו עם ענני שמיא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "וארו עם ענני שמיא, נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא. חז"ל אומרים שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, וכמו כן אם הגאולה יהיה באופן של אחישנה, אז יופיע על ענני שמיא. הרבי אומר שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היה...") |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
וארו עם ענני שמיא, נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא. | {{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}} | ||
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']] | |||
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא<ref>דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.</ref>. | |||
==במקורות== | |||
=== מלך המשיח === | |||
{{ציטוט|תוכן=וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה|מקור=דניאל ז, יג|תרגום=והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע}} | |||
== | ==== ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה ==== | ||
ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם [[חמורו של משיח|חמורו של מלך המשיח]], ומתאר אתו כ"עני ורוכב על [[חמור]]"{{הערה|זכריה ט, ט.}}, ולא עם עננים. | |||
הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] צח, א.}}. | |||
על | ==== התיווך והסתירה על פי חסידות ==== | ||
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור". | |||
גם כשיש רוחות | ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"<ref>י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.</ref>. | ||
===בני ישראל=== | |||
הרבי אומר{{הערה|כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.}} שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "[[רכבת|טריין'ס]]" או "[[מטוס|פליין'ס]]" ח"ו{{הערה|לקו"ש חל"ז ע' 136.}}. | |||
=== בתי כנסיות ובתי מדרשות === | |||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}} | |||
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל<ref>מגילה כט, א.</ref>. | |||
==בכל שבת וראש חודש== | |||
לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר{{הערה|ישעי' סו, כג.}} {{ציטוטון|וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'}}. | |||
והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן{{הערה|ישעי' ס, ח.}} מי אלה כעב תעופינה{{הערה|ילקוט שמעוני רמז תקג.}}. | |||
לפי זה גם מוכיח הרבי{{הערה|[[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]].}} שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים. | |||
== [[כבר היה לעולמים]] == | |||
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}. | |||
הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש<ref>אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
העבודה בענינים רוחניים - [[מלמעלה למטה|מלמעל"ט]] - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - [[מלמטה למעלה|מלמטלמ"ע]] - מביא ל[[חמורו של משיח|עני ורוחב על החמור]]{{הערה|לקו"ש ח"א ע' 70.}}. | |||
על ידי העבודה של [[זריזות]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.}}. | |||
גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:11, 20 בספטמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התאמה לסגנון חב"דפדיה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא[1].
במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה
— דניאל ז, יגתרגום: והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע
ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם חמורו של מלך המשיח, ומתאר אתו כ"עני ורוכב על חמור"[2], ולא עם עננים.
הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור[3].
התיווך והסתירה על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה בנפש האלקית, "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".
ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"[4].
בני ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אומר[5] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[6].
בתי כנסיות ובתי מדרשות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל |
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל[7].
בכל שבת וראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[8] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'".
והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[9] מי אלה כעב תעופינה[10].
לפי זה גם מוכיח הרבי[11] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.
כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[12].
הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש[13].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[14].
גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית[16].
הערות שוליים
- ↑ דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.
- ↑ זכריה ט, ט.
- ↑ מסכת סנהדרין צח, א.
- ↑ י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.
- ↑ כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
- ↑ לקו"ש חל"ז ע' 136.
- ↑ מגילה כט, א.
- ↑ ישעי' סו, כג.
- ↑ ישעי' ס, ח.
- ↑ ילקוט שמעוני רמז תקג.
- ↑ פרשת פנחס תשמ"ה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
- ↑ אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
- ↑ לקו"ש ח"א ע' 70.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
- ↑ התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.