הבדלים בין גרסאות בדף "דבר מלכות ויקהל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים, הרחבה)
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
 
{{בעבודה}}
 
{{בעבודה}}
'''דבר מלכות ויקהל'''היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[כ"ה אדר]] [[תשנ"ב]].
+
'''דבר מלכות ויקהל''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[כ"ה אדר]] [[תשנ"ב]].
  
 
בשיחה מבאר הרבי את המעלה של [[אהבת ישראל]], ושל האתחדות עם [[הקב"ה]] על ידי אמירת [[מודה אני]].
 
בשיחה מבאר הרבי את המעלה של [[אהבת ישראל]], ושל האתחדות עם [[הקב"ה]] על ידי אמירת [[מודה אני]].
שורה 6: שורה 6:
 
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
 
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
 
==רקע==
 
==רקע==
שיחה זו הינה השיחה האחרונה שנאמרה על ידי [[הרבי]], הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר [[מוצאי שבת]], דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של [[הסטרוק הראשון|כ"ז אדר]] כיומיים לאחר מכן{{הערה|מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת [[חדור בד"ם]].}} .
+
הרבי נכנס ל[[התוועדות]] ב1:43, ולאחר שירת "[[ויהי בימי אחשוורוש]]" החל הרבי בשיחה א' שארכה 45 דקות, לאחר מכן שר הקהל "שובה ה'" ואחרי זה אמר הרבי שיחה ב' שארכה 10 דקות, לאחר מכן שר הקהל "ויהי בימי אחשוורוש" ולאחר מכן אמר הרבי שיחה ג' שארכה מספר דקות, לאחר מכן החל הרבי ב[[חלוקת כוס של ברכה]] תוך עידוד שירת [[ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק]] אביו, ולאחר מכן אמר הרבי שיחה ד' שארכה גם היא מספר דקות. הרבי יצא מהתוועדות בשעה 3:23.
 +
 
 +
יומיים לאחר מכן ב[[כ"ז אדר]], חווה הרבי [[הסטרוק הראשון|אירוע מוחי]].
 +
 
 +
שיחה זו היא השיחה האחרונה ששמענו לעיני בשר מ[[הרבי]], הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר [[מוצאי שבת]], דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של [[הסטרוק הראשון|כ"ז אדר]] כיומיים לאחר מכן{{הערה|מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת [[חדור בד"ם]].}} .
 
==תוכן השיחה==
 
==תוכן השיחה==
 
הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה [[שנה]] בה [[פרשת ויקהל]] ו[[פרשת פקודי]], לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את ה[[אחדות]] בבריאה ובין [[בני ישראל]]. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין [[הקב"ה]], דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר [[מודה אני]].
 
הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה [[שנה]] בה [[פרשת ויקהל]] ו[[פרשת פקודי]], לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את ה[[אחדות]] בבריאה ובין [[בני ישראל]]. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין [[הקב"ה]], דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר [[מודה אני]].

גרסה מ־14:19, 26 בספטמבר 2021

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

דבר מלכות ויקהל היא שיחה שאמר הרבי בשבת קודש כ"ה אדר תשנ"ב.

בשיחה מבאר הרבי את המעלה של אהבת ישראל, ושל האתחדות עם הקב"ה על ידי אמירת מודה אני.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

הרבי נכנס להתוועדות ב1:43, ולאחר שירת "ויהי בימי אחשוורוש" החל הרבי בשיחה א' שארכה 45 דקות, לאחר מכן שר הקהל "שובה ה'" ואחרי זה אמר הרבי שיחה ב' שארכה 10 דקות, לאחר מכן שר הקהל "ויהי בימי אחשוורוש" ולאחר מכן אמר הרבי שיחה ג' שארכה מספר דקות, לאחר מכן החל הרבי בחלוקת כוס של ברכה תוך עידוד שירת ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק אביו, ולאחר מכן אמר הרבי שיחה ד' שארכה גם היא מספר דקות. הרבי יצא מהתוועדות בשעה 3:23.

יומיים לאחר מכן בכ"ז אדר, חווה הרבי אירוע מוחי.

שיחה זו היא השיחה האחרונה ששמענו לעיני בשר מהרבי, הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר מוצאי שבת, דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של כ"ז אדר כיומיים לאחר מכן[1] .

תוכן השיחה

הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה שנה בה פרשת ויקהל ופרשת פקודי, לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את האחדות בבריאה ובין בני ישראל. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין הקב"ה, דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר מודה אני.

בשיחה ציין הרבי, את העובדה שהחל "ויקהל" - "קיבוץ גלויות" של רבים מבני ישראל לארץ ישראל, וזאת בשונה מרבותינו נשיאנו שלא עלו או ביקרו בארץ ישראל, וגם ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל היה מפני שלא היה יכול לבקר ב"קברי אבותיו" שבליובאוויטש ורוסטוב.

בנוסף עורר הרבי בשיחה להוסיף בנתינת צדקה, באופן שיכניס בזה את כל עשר כוחות הנפש, ובכך יזרז את הגאולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת חדור בד"ם.