דבר מלכות וישב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך. ההמשך יבוא..) |
מ (←רקע) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
במהלך השיחה, מאריך הרבי לתאר את המהפך הרוחני שהתחולל בצרפת, כסימן ודוגמא לכך שבני ישראל, על ידי עבודתם, מאירים ומזככים את העולם כולו. הרבי שָֹם דגש מיוחד על | במהלך השיחה, מאריך הרבי לתאר את המהפך הרוחני שהתחולל בצרפת, כסימן ודוגמא לכך שבני ישראל, על ידי עבודתם, מאירים ומזככים את העולם כולו. הרבי שָֹם דגש מיוחד על ה"דבר פלא" - "כיבוש" המנון המדינה והפיכתו לניגון חסידי. | ||
ב[[הנחה]] ה[[בלתי מוגה|בלתי מוגת]] של ה[[התוועדות]], תופס הנושא מקום רב יותר והרבי מקדיש לו שיחה שלימה. | ב[[הנחה]] ה[[בלתי מוגה|בלתי מוגת]] של ה[[התוועדות]], תופס הנושא מקום רב יותר והרבי מקדיש לו שיחה שלימה. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''הסיפור שמאחורי ההמנון:''' | '''הסיפור שמאחורי ההמנון:''' | ||
ההמנון הצרפתי חובר במהלך | ההמנון הצרפתי חובר במהלך המהפכה המפורסמת, שביטלה את שלטון המלוכה במדינה והביאה לשלטון דמוקרטי{{הערה|כשעלה לשלטון נפוליון בונטפארט.}}. את הניגון והמילים חיבר אחד מבין שורות המהפכנים, והוא מבטא את רוח הלחימה ששררה אז. ההמנון הוא המנון תוקפני מאוד, והוא כולל מילים קשות ותיאורי [[מלחמה]]. | ||
בהתוועדות [[שמחת תורה]] [[ | בהתוועדות [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]], דיבר הרבי על המהפכה בצרפת, ולפני תחילת ה[[הקפות]] נעמד הרבי על בימתו והחל לפתע לנגן את "[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]" בניגון ההמנון. מאז הפך ניגון זה ל[[ניגון חסידי]] לכל דבר. כשנה אחר כך, החל ראש ממשלת צרפת לדבר אודות כך שיש להחליף את ההמנון עם המילים הקשות בהמנון אנושי יותר ואף הציע פרס כספי למי שימצא המנון חילופי. הדברים נתקלו בהתנגדות עזה, ובסופו של דבר לא שונו מילות הניגון, אלא נעשו רק כמה שינויים וריכוכים בתווי הנגינה. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשמ"א]] חזר ההמנון לניגון המקורי, ונשארו רק שינויים מזעריים פה ושם{{הערה|כפי שמצויין ב[[מראי מקומות|הערה]] 53 בשיחה}}. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
גרסה מ־17:44, 7 בדצמבר 2020
דבר מלכות וישב היא השיחה שנאמרה בשבת כ"ג כסלו, שבת מברכים חודש טבת תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי ביידיש.
השיחה מבארת, איך שהעולם בכלל, ובפרט מדינת צרפת, מוכנים דוקא בדורנו לקבלת פני משיח צדקנו.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
במהלך השיחה, מאריך הרבי לתאר את המהפך הרוחני שהתחולל בצרפת, כסימן ודוגמא לכך שבני ישראל, על ידי עבודתם, מאירים ומזככים את העולם כולו. הרבי שָֹם דגש מיוחד על ה"דבר פלא" - "כיבוש" המנון המדינה והפיכתו לניגון חסידי.
בהנחה הבלתי מוגת של ההתוועדות, תופס הנושא מקום רב יותר והרבי מקדיש לו שיחה שלימה.
הסיפור שמאחורי ההמנון:
ההמנון הצרפתי חובר במהלך המהפכה המפורסמת, שביטלה את שלטון המלוכה במדינה והביאה לשלטון דמוקרטי[1]. את הניגון והמילים חיבר אחד מבין שורות המהפכנים, והוא מבטא את רוח הלחימה ששררה אז. ההמנון הוא המנון תוקפני מאוד, והוא כולל מילים קשות ותיאורי מלחמה.
בהתוועדות שמחת תורה תשל"ד, דיבר הרבי על המהפכה בצרפת, ולפני תחילת ההקפות נעמד הרבי על בימתו והחל לפתע לנגן את "האדרת והאמונה" בניגון ההמנון. מאז הפך ניגון זה לניגון חסידי לכל דבר. כשנה אחר כך, החל ראש ממשלת צרפת לדבר אודות כך שיש להחליף את ההמנון עם המילים הקשות בהמנון אנושי יותר ואף הציע פרס כספי למי שימצא המנון חילופי. הדברים נתקלו בהתנגדות עזה, ובסופו של דבר לא שונו מילות הניגון, אלא נעשו רק כמה שינויים וריכוכים בתווי הנגינה.
בשנת תשמ"א חזר ההמנון לניגון המקורי, ונשארו רק שינויים מזעריים פה ושם[2].
סיכום
- א - ג. שאלה: כיצד רואים שהעולם כיום מוכן לגאולה יותר מהדורות הקודמים? להקדים: העבודה בגלות לברר את הניצוצות, היא על ידי שיהודים מתיישבים במקום מסויים, מתנהגים בהתאם למנהגי המקום וכך מעלים אותו לקדושה; וכך לא רק שהמקום כבר לא זקוק לקבל השפעה ממקום עליון ממנו, אלא שהוא נעשה מקום תורה בעצמו, כמו העצם. ואם כן, מכיון שבדורנו נמצאים יהודים בכל פינה בעולם, הרי העולם כולו כבר מוכן לגאולה.
- ד - ט ענין זה הוא בהדגשה במדינת צרפת, שנזכרת בנביא בקשר לסיום הגלות - כיון שבבירורה נפעלת שלימות בירור העולם כולו. בדורו של אדמו"ר הזקן - מדינת צרפת היתה תוקף הקליפה של פריקת עול, ולכן הוא לחם בתוקף שלא תנצח[3]; אך בדורנו השתנה מצב זה לגמרי, שצרפת נהפכה למרכז ומקור שממנו מפיצים מעיינות. הכח לכך הגיע מרבותינו נשיאנו שפעלו שם, ובעיקר - על ידי הרבי הריי"צ, שנסע לכמה מקומות; ועל ידי הרבי, שגר ופעל בצרפת במשך שמונה שנים. בזה גופא ישנם שני ענינים המרומזים בכך שצרפת בגימטריא 770 - הן כרמז לשלימות בירור העולם הקשור למספר שבעים, והן כרמז לכך שהיא נעשית כמו 770 , כמו העצם עצמו. לפי זה מובן מדוע בירור צרפת מבטא את שלימות בירור העולם כהכנה לגאולה.
הערות שוליים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |