דבר מלכות נשא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←סיכום: קרדיט: 'מדקדקים') |
(←סיכום) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
{{ציטוט-צף|ובפרט שבו הונהג לאחרונה{{הערה|הכוונה היא ל[[חלוקת הדולרים]] בכל [[יום ראשון]]}} להוסיף ב[[מצות הצדקה]], וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ו'''לא שייך בזה שינוי והפסק''' כו׳.|סעיף י"ב, השיחה הבלתי מוגהת.}} | {{ציטוט-צף|ובפרט שבו הונהג לאחרונה{{הערה|הכוונה היא ל[[חלוקת הדולרים]] בכל [[יום ראשון]]}} להוסיף ב[[מצות הצדקה]], וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ו'''לא שייך בזה שינוי והפסק''' כו׳.|סעיף י"ב, השיחה הבלתי מוגהת.}} | ||
'''אותיות א' - ג'''' שבת זו קשורה למתן תורה ב[[פרשת השבוע]], "נשא את ראש", שעל ידי [[לימוד התורה]]; וגם ב[[פרקי אבות]], "משה קיבל [[תורה]] מסיני", קבלת התורה '''מחדש'''. | '''אותיות א' - ג'''' שבת זו קשורה למתן תורה ב[[פרשת השבוע]], "נשא את ראש", שעל ידי [[לימוד התורה]]; וגם ב[[פרקי אבות]], "משה קיבל [[תורה]] מסיני", קבלת התורה '''מחדש'''. ענין ההתחדשות שבתורה ובעולם: בכל שנה ישנה התחדשות כללית בנתינת התורה ב[[חג השבועות]], וממנה נמשכת התחדשות פרטית בכל יום{{הערה|כמו ההתחדשות הכללית בבריאה ב[[ראש השנה]], שממנה נמשכת התחדשות כל יום.}}. ואם כן, '''מהו החידוש המיוחד שבשבת זו?''' יותר מההתחדשות הפרטית שבכל יום, ואפילו יותר מההתחדשות שבמתן תורה? | ||
'''אותיות ד' - ו'''' הרבי | '''אותיות ד' - ו'''' הרבי מבאר את ענין החידוש שיהיה ב[[ימות המשיח]] - שיתגלו דרגות חדשות שלא התגלו אף פעם, בתורה וב[[עולם]]. מעין חידוש זה ישנו ב[[חידושי תורה]] ב[[גלות|זמן הזה]], המוציאים ענינים בתורה מהעלם לגילוי, וכך מגלים את האלוקות שבעולם. ולעתיד יתגלו כל הענינים הנעלמים שבתורה, וממילא את ההעלם של העולם, שיתגלה כח ה[[עצמות]] שבו. במתן תורה התגלתה חיצוניות התורה, ולכן נשאר ההסתר על האלוקות שבעולם; ולעתיד יתגלה החלק הפנימי שבתורה, ולכן יתגלה כח ה[[עצמות]] בשלימות. | ||
'''אותיות ז' - י"ב''' '''וזהו החידוש בשבת זו:''' במתן תורה מתגלית ההתחדשות שבתורה מצד עצמה, ובשבת זו מתגלה החידוש בתורה מצד מקבלי התורה. וכפי שמודגש בכל עניני השבת: ב[[שם]] הפרשה - "נשא את ראש"{{הערה|דרגא נעלית בלימוד התורה, ששלימותה ב"תורה חדשה".}}; תוכן הפרשה - עבודת ה[[שבט לוי|לויים]] (המסופרת בפרשה) בנשיאת [[המשכן]] ובהפיכת העולם כולו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']]. וב[[פרקי אבות]]: "משה קיבל תורה" - קבלת התורה מחדש; "העולם עומד" ו"קיים" - הפעולה בעולם; ו"כל ישראל" - אחדות ישראל ע"י בחי' היחידה. וגם [[יום השבת]] בעצמו. | '''אותיות ז' - י"ב''' '''וזהו החידוש בשבת זו:''' במתן תורה מתגלית ההתחדשות שבתורה מצד עצמה, ובשבת זו מתגלה החידוש בתורה מצד מקבלי התורה. וכפי שמודגש בכל עניני השבת: ב[[שם]] הפרשה - "נשא את ראש"{{הערה|דרגא נעלית בלימוד התורה, ששלימותה ב"תורה חדשה".}}; תוכן הפרשה - עבודת ה[[שבט לוי|לויים]] (המסופרת בפרשה) בנשיאת [[המשכן]] ובהפיכת העולם כולו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']]. וב[[פרקי אבות]]: "משה קיבל תורה" - קבלת התורה מחדש; "העולם עומד" ו"קיים" - הפעולה בעולם; ו"כל ישראל" - אחדות ישראל ע"י בחי' היחידה. וגם [[יום השבת]] בעצמו. | ||
גרסה מ־22:45, 29 באוקטובר 2020
| " | כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו . . עד לניגון האחרון - הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעד ניגון זה נצא מהגלות, והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית. | " |
– הנחה יומן | ||
דבר מלכות נשא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נשא, י"ב סיון תשנ"א, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
השיחה עוסקת בחידוש שפעל מתן תורה שבעולם הגשמי יתגלה האור האלוקי, ושיש עדיין להשלים פעולה זו בפנימיות התורה, ובמיוחד בשבת זו שבה מגיעים מההתחדשות של מתן תורה.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
שיחה זו מורכבת משני שיחות שאמר הרבי בשני התוועדויות באותה שבת. הראשונה היתה כרגיל בכל יום שבת - התוועדות בשעה 13:30.
ההתוועדות השנייה היתה פתאומית[1]: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את סעודת השבת וב-770 היו רק כחמישים איש. בערך עשרים דקות לפני השקיעה, בשעה שמונה בערב, נכנס לפתע הרבי לזאל הגדול של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך. ביד ימינו החזיק בסידור, ובשמאלו ספל מלא מים[2]. על יד שמאל היתה מונחת גם מגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של קריאת התורה (הסמוכה לארון הקודש), ונטל את ידיו, כאשר כקערה משמש המיכל של הקפה שהובא במהירות.
בהמשך הובא כסא הרבי שהיה בבימת ההתוועדויות, והונח על הרצפה ליד בימת התפילה. הרבי התיישב על הכסא, והמזכיר הרב ירחמיאל בנימין קליין הביא חלה קלועה (עטופה בשקית נילון)[3]. הרב קליין הוריד את שקית הניילון והגיש את החלה לרבו. לא היה סכין לחלה והרבי קרע את החלה לשתיים בידיו, תוך כדי חיוך. גם לא היה במקום מלח, אז הרבי הטביל פרוסה אחת בשניה ושוב חייך.
לאחר מכן, עלה הרבי לבימת התפילה ישב שם על כסאו, הורה להרב נחום יצחק קפלן להתחיל לשיר את ניגון בני היכלא. לאחר מכן התחיל להתוועד, ואז אמר את חלקה השני של השיחה. בסיום ההתוועדות בירך הרבי ברכת המזון בזימון[4], ולאחר מעריב חילק הרבי כוס של ברכה. ההבדלה ולאחריה - החלוקה, התקיימו שלא כרגיל על בימת ומקום החלוקת דולרים למטה. וכדי שלא יוכתם ריפוד הקטיפה שעליו, הניחו על הבימה מגבות. לאחר המעמד, פצחו החסידים בריקוד חסידי[5].
סיכום
| " | ובפרט שבו הונהג לאחרונה[6] להוסיף במצות הצדקה, וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה שינוי והפסק כו׳. | " |
– סעיף י"ב, השיחה הבלתי מוגהת. | ||
אותיות א' - ג' שבת זו קשורה למתן תורה בפרשת השבוע, "נשא את ראש", שעל ידי לימוד התורה; וגם בפרקי אבות, "משה קיבל תורה מסיני", קבלת התורה מחדש. ענין ההתחדשות שבתורה ובעולם: בכל שנה ישנה התחדשות כללית בנתינת התורה בחג השבועות, וממנה נמשכת התחדשות פרטית בכל יום[7]. ואם כן, מהו החידוש המיוחד שבשבת זו? יותר מההתחדשות הפרטית שבכל יום, ואפילו יותר מההתחדשות שבמתן תורה?
אותיות ד' - ו' הרבי מבאר את ענין החידוש שיהיה בימות המשיח - שיתגלו דרגות חדשות שלא התגלו אף פעם, בתורה ובעולם. מעין חידוש זה ישנו בחידושי תורה בזמן הזה, המוציאים ענינים בתורה מהעלם לגילוי, וכך מגלים את האלוקות שבעולם. ולעתיד יתגלו כל הענינים הנעלמים שבתורה, וממילא את ההעלם של העולם, שיתגלה כח העצמות שבו. במתן תורה התגלתה חיצוניות התורה, ולכן נשאר ההסתר על האלוקות שבעולם; ולעתיד יתגלה החלק הפנימי שבתורה, ולכן יתגלה כח העצמות בשלימות.
אותיות ז' - י"ב וזהו החידוש בשבת זו: במתן תורה מתגלית ההתחדשות שבתורה מצד עצמה, ובשבת זו מתגלה החידוש בתורה מצד מקבלי התורה. וכפי שמודגש בכל עניני השבת: בשם הפרשה - "נשא את ראש"[8]; תוכן הפרשה - עבודת הלויים (המסופרת בפרשה) בנשיאת המשכן ובהפיכת העולם כולו לדירה לה'. ובפרקי אבות: "משה קיבל תורה" - קבלת התורה מחדש; "העולם עומד" ו"קיים" - הפעולה בעולם; ו"כל ישראל" - אחדות ישראל ע"י בחי' היחידה. וגם יום השבת בעצמו.
אותיות י"ג - י"ד ההכנה לחידוש שבגאולה מודגשת בתקופה זו: לאחר כל הסימנים והשלמת העבודה מוכנים לגאולה, ונמצאים בשנה ושעה שמלך המשיח בא, בפרט בזמן מיוחד זה. אם כן, זה הזמן להתחדש בעניני התורה, בחידושי תורה ולימוד פנימיות התורה; וזה יביא להתגלות התורה חדשה מאתי תצא תיכף ומיד ממש.
קישורים חיצוניים
- השיחה המוגהת (ארכיון גאולה ומשיח).
- השיחה בגרסת טקסט (ארכיון גאולה ומשיח).
- השיחה הבלתי מוגהת (ארכיון גאולה ומשיח).
הערות שוליים
- ↑ כפי הלשון שהופיעה בהערת המוציא לאור של השיחה.
- ↑ אחר כך נודע שאת הספל, מילא מהברזים שליד המדריגות הפנימיות למטה.
- ↑ מהשכן סלאוין דרך החצר ש 770
- ↑ הרבי דאג שהיו לפחות 3 אנשים שעשו המוציא.
- ↑ על פי יומנים, גיליון מדקדקים וחדור בד"ם.
- ↑ הכוונה היא לחלוקת הדולרים בכל יום ראשון
- ↑ כמו ההתחדשות הכללית בבריאה בראש השנה, שממנה נמשכת התחדשות כל יום.
- ↑ דרגא נעלית בלימוד התורה, ששלימותה ב"תורה חדשה".
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |