ט"ו במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 43: שורה 43:
בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.
בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מתשעה באב לט"ו באב - שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מתשעה באב לט"ו באב - שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}

גרסה מ־07:40, 6 בספטמבר 2020

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[1]. בגמרא[2] נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת תש"נ עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו[3]. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"[4].

אירועים ביהדות

  • "יום שבירת המגלים" - בתקופת בית המקדש היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
  • בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
  • ב'תפ"ז - דור המדבר שחטא בחטא המרגלים פסק מלמות.
  • ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם משה רבינו.
  • ב'תק"ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים בעם ישראל.
  • ב'תקל"ג - שבט בנימין הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת "פילגש בגבעה".
  • ג'קפ"ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם בשלושת הרגלים לבית המקדש בירושלים, על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
  • ג'תתק"ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו בט' במנחם אב.
  • שמ"ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, מרוקו ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
  • תקמ"ב - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ושד"ר, נפטר.
  • תרל"ג - רבי אשר פרלוב מקרלין, נפטר.
  • תרל"ח - רבי יעקב ליינר מראדזין, מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
  • תרע"ח - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק - צאנז, נפטר.
  • תש"ג - מרד יהודי גטו ביאליסטוק בשואה.
  • תשנ"ב - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו

מבט החסידות

בחסידות מבואר[5] שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.

ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של הקב"ה, שבשעה שמלכותו של הקב"ה בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא בישראל ולכן מידת המלכות נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.

והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של הקב"ה בחודש זה, באה לאחר החיסרון של תשעה באב, שבתשעה באב היה העלם מלכותו של הקב"ה עד כדי כך שיכל להיות שריפת בית המקדש ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו[6], שזה היה מצד העלם מלכותו של הקב"ה ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של הקב"ה ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.

בט"ו באב מתגלה בחינת אריך אנפין ועתיק יומין - על ידי חמשת החסדים שלהם - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים לנוקבא, ומשם אלינו[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תענית כו ע"ב.
  2. בבא בתרא דף קכ"א ע"ב.
  3. שלשלת היחס עמ' 35.
  4. ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל המנחת אלעזר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו שחמשה עשר באב בגימטריא כתיבה וחתימה טובה. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה - כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה - במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר - נדפס תרפ"ג), בנוסף, פעם אחת עבר ר' זלמן לייב אסטולין לפני הרבי בחלוקת דולרים וציין בפני הרבי שגם ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר כך.
  5. ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.
  6. גיטין נו ע"ב.
  7. ד"ה לא היו תשמ"ז.


הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.

רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש.