עתיד חזיר להטהר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מקור היעוד) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | ||
דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | ||
היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי | היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | ||
הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.{{הערה|יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}} | הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.{{הערה|יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}} | ||
גרסה מ־18:34, 1 ביוני 2016
עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.
מקור היעוד
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל הראשונים והאחרונים נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל[1]. בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר"[2] בחלקם הלשון ""עתיד חזיר לחזור ולהיטהר"[3] וכיוצא בזה. דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה[4], אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות[1].
הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי בהלכה, וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.[5] גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.[6] האור החיים מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר [7] "וְאֶת־הַ֠חֲזִיר.. וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.[8]. [9].
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו[10]: "וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות[11]. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז[12] על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו".
במדרש שוחר טוב[13] מובא מחלוקת אודות טהרת החיות והבהמות האוסירים באכילה בזמננו האם גם יטהרו. הרבי כותב[14] שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.
בתורת החסידות
בתורת החסידות מובא שחזיר הוא מקליפת נוגה שמעל שלוש קליפות הטמאות בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם מתבררים לעתיד לבוא, בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת[15].
ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה
הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.
ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני[16] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני[17].
קישורים חיצוניים
- שדי חמד - מערכת פאת השולחן אות ז, ושם בשיורי הפאה ובמערכת ח אות ח - ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.
- הרבי - , לקוטי שיחות כרך כ"ט דברים באתר אוצר 770
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.
- ↑ חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.
- ↑ יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.
- ↑ שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.
- ↑ יבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
- ↑ ויקרא יא, ז.
- ↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז.
- ↑ במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
- ↑ ישעיהו יא, ו
- ↑ קידושין מ"ט, ב.
- ↑ חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ תהילים פרק קמ"ו.
- ↑ אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.
- ↑ מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
- ↑ כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.
- ↑ ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.