הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת אהלי תורה קראון הייטס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
|שם=אהלי תורה
 
|שם=אהלי תורה
 
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
 
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
+
|כתובית=מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה ה[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]])
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
 
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
 
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
שורה 21: שורה 21:
 
}}
 
}}
 
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
 
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
 +
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
 +
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
 +
[[קובץ:אהלי תורה שיעור ד' פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]
  
 
==הסטוריית הישיבה==
 
==הסטוריית הישיבה==
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
+
{{ערך מורחב|ערך=[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס]]}}
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|ממוזער|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
+
 
[[קובץ:אהלי תורה שיעור ד' פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]
+
==מבני הישיבה==
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
+
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
  
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
+
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.
  
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
+
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.
  
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].
+
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.
  
==יחס הרבי לישיבה==
+
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
 
  
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
+
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
  
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
+
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
  
 
==הוצאה לאור==
 
==הוצאה לאור==
שורה 45: שורה 47:
 
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
 
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
 
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
 
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '[[אהלי תורה]]'.
+
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '''אהלי תורה'''.
  
 
==מבני הישיבה==
 
==מבני הישיבה==
 
 
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
 
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
  
שורה 63: שורה 64:
 
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
 
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
  
[[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
 
==ועד הישיבה==
 
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
 
  
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.
+
==צוות הישיבה קטנה==
*הרב [[יוסף חיים רוזנפלד]] (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]).
+
* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה]].: הרב משה סילמאן.
*הרב שלום דובער רוזנפלד
+
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]].
*הרב [[שמואל ברוק]]
+
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']].
*הרב זלמן חן
+
 
*הרב שלום רבקין
+
;[[משפיע]]ים:
 +
*הרב לוי גרייזמן.
 +
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
 +
*הרב שמעון ריבקין.
 +
*הרב [[ניסים לגזיאל]].
 +
*הרב רפאל נחמן דובאוו.
 +
הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
 +
*הרב יצחק פרוס.
  
==צוות הישיבה==
+
;[[ר"מ|רמי"ם]]:
===ישיבה קטנה===
+
* הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]].
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי של תלמוד תורה [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]
+
* הרב משה הלפרין - ר"מ.
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]
+
* הרב דוד לוין - [[ר"מ]].
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]
+
* הרב מענדל שניאור - ר"מ.
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]
+
*הרב פרץ קפלן - ר"מ.
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]
+
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
*הרב משה הלפרין - ר"מ
 
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]
 
*הרב מענדל שניאור - ר"מ
 
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב
 
*הרב פרץ קפלן - ר"מ
 
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ
 
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]
 
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - משפיע
 
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]
 
*הרב ניסים לגזיאל - משפיע
 
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]
 
*הרב יצחק פרוס - משפיע
 
  
 +
;[[משיב|משיבים]]:
 +
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב.
  
 
;צוות הישיבה בעבר:
 
;צוות הישיבה בעבר:
שורה 100: שורה 95:
 
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
 
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
 
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
 
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג
+
*הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג
  
===ישיבה גדולה===
+
==צוות הישיבה גדולה==
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
 
 
;שיעור א-ב:
 
;שיעור א-ב:
 
*הרב ניסן דייטש - מנהל
 
*הרב ניסן דייטש - מנהל
שורה 147: שורה 141:
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
  
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}
 
 
==לקריאה נוספת==
 
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך
 
  
 
{{תומכי תמימים}}
 
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}
+
{{מיון רגיל:ישיבת אהלי תורה}}
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־07:05, 16 ביוני 2024

אהלי תורה
אהלי תורה 2.jpg
מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה התלמוד תורה)
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

זאל הישיבה הגדולה
חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)
אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)

הסטוריית הישיבה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוסדות אהלי תורה קראון הייטס

מבני הישיבה[עריכה]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[2].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[3].

הוצאה לאור[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה

מבני הישיבה[עריכה]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[5].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[6].


צוות הישיבה קטנה[עריכה]

משפיעים
  • הרב לוי גרייזמן.
  • הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
  • הרב שמעון ריבקין.
  • הרב ניסים לגזיאל.
  • הרב רפאל נחמן דובאוו.

הרב ישראל נח ליפסקר[7].

  • הרב יצחק פרוס.
רמי"ם
  • הרב חיים לפקיבקר - ר"מ.
  • הרב משה הלפרין - ר"מ.
  • הרב דוד לוין - ר"מ.
  • הרב מענדל שניאור - ר"מ.
  • הרב פרץ קפלן - ר"מ.
  • הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
משיבים
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה גדולה[עריכה]

שיעור א-ב
  • הרב ניסן דייטש - מנהל
  • הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
  • הרב משה טייטלבוים - משפיע
  • הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
  • הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
  • הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
  • הרב מאיר ראדאל - ר"מ
  • הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
  • הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
  • הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
שיעור ד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה]


הערות שוליים

  1. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  2. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[1].
  3. ראה בדיווח כאן
  4. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  5. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[4].
  6. ראה בדיווח כאן
  7. עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.