הבדלים בין גרסאות בדף "שמן המשחה"
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''שמן המשחה''' - [[הקב"ה]] ציוה ל[[משה רבינו]] לעשות שמן מיוחד שבו היה עליו למשוח את המשכן וכליו, וכן מושחים בו את הכהנים הגדולים ואת מלכי בית דוד (וכן את הכהן ה"משוח מלחמה"). | + | '''שמן המשחה''' - [[הקב"ה]] ציוה ל[[משה רבינו]] לעשות שמן מיוחד שבו היה עליו למשוח את המשכן וכליו, וכן מושחים בו את הכהנים הגדולים ואת מלכי בית דוד (וכן את הכהן ה"משוח מלחמה"). |
+ | |||
== אופן העשייה == | == אופן העשייה == | ||
− | המינים שהיה שמן המשחה מורכב מהם היו: מור, קנמון, קידה, קנה בושם ושמן זית, כל אחד במשקל מסוים שהתורה קבעה. יצירת השמן ממינים אלו | + | הציווי בתורה על עשיית שמן המשחה מופיע בפרשת [[כי תשא]]: |
+ | |||
+ | {{ציטוט|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה|מקור=שמות, ל, כב-כה.}} | ||
+ | |||
+ | המינים שהיה שמן המשחה מורכב מהם היו: מור, קנמון, קידה, קנה בושם ושמן זית, כל אחד במשקל מסוים שהתורה קבעה. יצירת השמן ממינים אלו הייתה על ידי תהליך של שרייה במים ובישול. | ||
ישנו מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. דעת רבי מאיר היא שבישלו את הסממנים בשמן זית שמידתו מפורשת בתורה - הין (י"ב לוג.) אך רבי יהודה הקשה עליו שלפי מספר הסממנים (1750) שהיו, אין זה אפשרי במציאות. לכן דעת רבי יהודה היא ששרו את הסממנים תחילה במים כדי שהשמן לא יספג בתוכם, לאחר מכן שרואותם בשמן זית, ואחר כך הוציאו את השמן זית משם. | ישנו מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. דעת רבי מאיר היא שבישלו את הסממנים בשמן זית שמידתו מפורשת בתורה - הין (י"ב לוג.) אך רבי יהודה הקשה עליו שלפי מספר הסממנים (1750) שהיו, אין זה אפשרי במציאות. לכן דעת רבי יהודה היא ששרו את הסממנים תחילה במים כדי שהשמן לא יספג בתוכם, לאחר מכן שרואותם בשמן זית, ואחר כך הוציאו את השמן זית משם. | ||
− | == | + | == דיני שמן המשחה == |
+ | התורה מצווה במעשה השמן ובשימוש בו מצוות שונות: | ||
+ | |||
+ | {{ציטוט|וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.|מקור=שמות ל, כו-לג.}} | ||
איסור חמור הוא לעשות שמן זה במתכונתו ובמשקלו על מנת להמשח בו, אך העושה לצורך הציבור פטור. | איסור חמור הוא לעשות שמן זה במתכונתו ובמשקלו על מנת להמשח בו, אך העושה לצורך הציבור פטור. | ||
שורה 16: | שורה 24: | ||
במסגרת [[מינוי מלך המשיח]] תיתכן גם משיחתו בשמן המשחה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, עמוד 197 הערה 59}}. | במסגרת [[מינוי מלך המשיח]] תיתכן גם משיחתו בשמן המשחה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, עמוד 197 הערה 59}}. | ||
+ | |||
+ | ==בחסידות== | ||
+ | שמן המשחה הנקרא שמן משחת קודש הוא ה[[שמן]] דהיינו שהוא מקור החכמה הנקרא קודש | ||
+ | במילא הוא למעלה מ[[ספירת החכמה]] דהיינו [[חכמה סתימאה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/5/8a&search=%D7%A9%D7%9E%D7%9F ליקוטי תורה פרשה צו]}}. | ||
+ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
− | [[קטגוריה:בית המקדש]][[קטגוריה:כלי המקדש]] | + | [[קטגוריה:בית המקדש]] |
+ | [[קטגוריה:כלי המקדש]] |
גרסה אחרונה מ־16:43, 27 בפברואר 2023
שמן המשחה - הקב"ה ציוה למשה רבינו לעשות שמן מיוחד שבו היה עליו למשוח את המשכן וכליו, וכן מושחים בו את הכהנים הגדולים ואת מלכי בית דוד (וכן את הכהן ה"משוח מלחמה").
תוכן עניינים
אופן העשייה[עריכה]
הציווי בתורה על עשיית שמן המשחה מופיע בפרשת כי תשא:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה
— שמות, ל, כב-כה.
המינים שהיה שמן המשחה מורכב מהם היו: מור, קנמון, קידה, קנה בושם ושמן זית, כל אחד במשקל מסוים שהתורה קבעה. יצירת השמן ממינים אלו הייתה על ידי תהליך של שרייה במים ובישול.
ישנו מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. דעת רבי מאיר היא שבישלו את הסממנים בשמן זית שמידתו מפורשת בתורה - הין (י"ב לוג.) אך רבי יהודה הקשה עליו שלפי מספר הסממנים (1750) שהיו, אין זה אפשרי במציאות. לכן דעת רבי יהודה היא ששרו את הסממנים תחילה במים כדי שהשמן לא יספג בתוכם, לאחר מכן שרואותם בשמן זית, ואחר כך הוציאו את השמן זית משם.
דיני שמן המשחה[עריכה]
התורה מצווה במעשה השמן ובשימוש בו מצוות שונות:
וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
— שמות ל, כו-לג.
איסור חמור הוא לעשות שמן זה במתכונתו ובמשקלו על מנת להמשח בו, אך העושה לצורך הציבור פטור.
וכן אסור לסוך בשמן המשחה שעשה משה, והעושה את השמן או הסך בשמן המשחה במזיד חייב "כרת".
כשמושחים את הכהן הגדול יוצקים השמן על ראשו וסכים על גבי עיניו בצורת האות X. את מלכי בית דוד מושחין על הראש בצורת נזר.
כלי המקדש שעשה משה במדבר נתקדשו על ידי משיחתם בשמן המשחה, אבל את כלי המקדש שעשו במשך הדורות אין צורך למשוח.
במסגרת מינוי מלך המשיח תיתכן גם משיחתו בשמן המשחה[1].
בחסידות[עריכה]
שמן המשחה הנקרא שמן משחת קודש הוא השמן דהיינו שהוא מקור החכמה הנקרא קודש במילא הוא למעלה מספירת החכמה דהיינו חכמה סתימאה[2].
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג, עמוד 197 הערה 59
- ↑ ליקוטי תורה פרשה צו
בית המקדש | ||
---|---|---|
בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל |